בית המשפט המחוזי בירושלים גזר שלוש שנות מאסר וחצי על נאשם אחד ושלוש שנות מאסר על נאשם נוסף, לאחר שהשניים הודו והורשעו בעבירות הקשורות למגע עם גורמים המזוהים עם ארגון דאעש וביציאה מישראל בדרך להצטרף לארגון באפריקה. השניים הגיעו דרך ירדן לטורקיה ותכננו להמשיך לאתיופיה, אך בעודם בטורקיה חזרו בהם והודיעו לגורם שעמו עמדו בקשר שאינם מעוניינים להמשיך. השופט מרדכי כדורי קבע כי החרטה וקטיעת התוכנית מנעו ביצוע עבירות נוספות וייזקפו לזכותם, אך אינן מבטלות את עבירות המגע עם סוכן חוץ שכבר הושלמו.
שני הנאשמים הורשעו במסגרת הסדר טיעון. הנאשם הראשון הורשע בשתי עבירות של מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין. הנאשם השני הורשע בעבירה של מגע עם סוכן חוץ ובעבירה של קשירת קשר למגע עם סוכן חוץ. הצדדים הסכימו כי לצורך חישוב המאסר ינוכו גם ימי מעצרם בירדן, החל מיום 27 בנובמבר 2024 ועד מעצרם בישראל באפריל 2025.
לפי כתב האישום המתוקן, בשנת 2023 החל הנאשם הראשון לצרוך תכנים של דאעש, אף שבעבר הוזהר בקשר לכך. בהמשך רכש כרטיס SIM נוסף. באוקטובר 2024 החליט להצטרף לדאעש באפריקה ויצר קשר באמצעות פייסבוק עם אדם שהציג עצמו כפעיל הארגון. לאחר מכן הועבר הקשר לטלגרם, שם עמד בקשר עם גורמים שכונו "לוקמאן" ו"הארון".
הנאשם הראשון שיתף בתוכנית את גיסו, הנאשם השני, והשניים שלחו לגורמים עמם היו בקשר העתקים מדרכוניהם הירדניים. לפי ההנחיות שקיבלו, היה עליהם לצאת לירדן, להמשיך לטורקיה ומשם לאתיופיה. ביום 17 בנובמבר 2024 יצאו השניים דרך מעבר אלנבי לירדן, וביום 19 בנובמבר הגיעו לטורקיה. הגורם שכונה "הארון" פעל להסדרת אשרות כניסה לאתיופיה וכרטיסי טיסה.
אלא שבשלב הזה החליטו השניים שלא להמשיך. הם הודיעו לגורם שעמו עמדו בקשר כי הם חוזרים בהם, ושבו לירדן. שם נעצרו ובהמשך הוחזרו לישראל. עובדה זו עמדה במרכז טיעוני ההגנה לעונש. ההגנה ביקשה לקבוע מתחמים נמוכים בהרבה מאלה שביקשה המדינה ולהסתפק למעשה בתקופה הקרובה לזמן שכבר ריצו במעצר. לטענתה, יש לייחס משקל משמעותי לכך שהנאשמים עצרו את התהליך מיוזמתם לפני שהצטרפו לארגון ולפני שנגרם נזק בפועל.
המאשימה ביקשה לקבוע מתחם של שש עד תשע שנות מאסר לנאשם הראשון ומתחם של חמש וחצי עד שמונה וחצי שנים לנאשם השני. היא עתרה לשבע שנות מאסר לנאשם הראשון ולשש וחצי שנים לנאשם השני. בטיעוניה הדגישה כי "הנאשמים פעלו לאחר תכנון, קיימו מגע אקטיבי עם סוכן חוץ במשך תקופה במטרה להצטרף לדאע"ש", וכי בתיאום עמו יצאו לטורקיה כדי להמשיך לאתיופיה. עוד הדגישה את העונש המרבי שנקבע לעבירת המגע עם סוכן חוץ ואת הצורך בהרתעה בתקופה הביטחונית שבה בוצעו המעשים.
ההגנה טענה מנגד כי הרף התחתון צריך לעמוד על כשנה או שנה וחצי. היא הדגישה כי לא נגרם נזק כתוצאה מהמגע וכי יש לעודד מי שחוזר בו מתוכנית עבריינית לפני השלמתה. אחד הסנגורים טען גם כי היוזמה הייתה של הנאשם הראשון, שצירף אליו את הנאשם השני, ולכן יש להבחין בין חלקיהם. ההגנה ביקשה לתת משקל לכך שהשניים בחרו שלא להמשיך לאתיופיה אף שכבר הגיעו לטורקיה והיו יכולים להמשיך במסע. הסנגורים טענו כי לאחר שחדלו מן הקשר "לא נגרם נזק כלשהו כתוצאה מהמגע שקיימו איתו".
בית המשפט דחה את הטענה שלפיה העובדה שדאעש פועל מחוץ לישראל מפחיתה במידה ניכרת מחומרת המעשים. בפסק הדין הודגש כי הארגון הוכרז ארגון טרור וכי הסכנה הנשקפת ממנו לישראל ולישראלים אינה נעלמת משום שפעילות מסוימת שלו מכוונת לזירות אחרות. השופט ציין גם שעבירת המגע עם סוכן חוץ אינה עבירת תוצאה. עצם קיום המגע, בנסיבות וביסודות שקובע החוק, משלים את העבירה גם אם בפועל לא נגרם נזק.
עם זאת, ההחלטה לחזור בהם קיבלה משקל ממשי. בית המשפט קבע שהחרטה מנעה את המשך הדרך ואת האפשרות לביצוע עבירות נוספות, ובהן הצטרפות לארגון טרור או פעילות נוספת בשורותיו. העובדה הזאת הבדילה את המקרה ממקרים שבהם נאשמים המשיכו לבצע משימות עבור ארגוני טרור או יצרו תשתית ממשית לפעילות. השופט הדגיש כי יש טעם ציבורי לתת משקל להתחרטות בטרם העמקת המעורבות, אך לא עד כדי מחיקת האחריות לעבירה שכבר בוצעה.
בפסק הדין נסקרה מדיניות הענישה בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, לרבות מקרים שבהם היו קשרים עם פעילי חמאס, רכישת אמצעים, קבלת הוראות או פעולות נוספות. בית המשפט בחן את ההבדלים בין אותם מקרים לבין המקרה הנוכחי, ובפרט את העובדה שכאן הנאשמים לא השלימו את ההצטרפות לדאעש ולא ביצעו משימות עבור הארגון לאחר ההחלטה לסגת.
לבסוף נקבע מתחם ענישה של שלוש וחצי עד חמש וחצי שנות מאסר לנאשם הראשון, ושלוש עד חמש שנות מאסר לנאשם השני. בקביעת העונש בתוך המתחמים הביא בית המשפט בחשבון את הודאתם בשלב מוקדם יחסית, שיתוף הפעולה שלהם עם היחידה החוקרת, היעדר עבר פלילי, תקופת המעצר הממושכת, נסיבותיהם האישיות והמשפחתיות וגילו הצעיר של הנאשם השני. השופט קבע כי מכלול הנתונים מצדיק למקם את עונשם ברף התחתון של המתחמים.
על הנאשם הראשון נגזרו שלוש שנות מאסר וחצי ועל הנאשם השני שלוש שנות מאסר, כשהמאסר מחושב מיום מעצרם בירדן, 27 בנובמבר 2024. בנוסף נגזרה על כל אחד מהם שנת מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 שקל.
בית המשפט התייחס גם לטענת ההגנה שלפיה ישראל מנהלת את המאבק הביטחוני הנוכחי בעיקר מול חמאס וחיזבאללה ולא מול דאעש. השופט דחה את ההבחנה כטעם להקלה. הוא קבע כי גם אם דאעש מבקש להילחם במדינות רבות ולא דווקא בישראל בלבד, הדבר אינו מפחית מעוצמת הסכנה הביטחונית הנשקפת ממנו לישראל. עוד הודגש כי המעשים נעשו במהלך מלחמת חרבות ברזל, בשעה שהמדינה מתמודדת עם מערכה במספר חזיתות.
מספר התיק: ת"פ 70884-04-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.