בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים חייב את חברת בסט גז מרכז החימום בע"מ לשלם לבעל בית 21,770 שקל לאחר שקבע כי משאבת החום שהחברה המליצה עליה והתקינה בביתו הייתה קטנה מדי לצורכי החימום. השופטת חגית פלוט-בבאד אימצה חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט, שקבע כי מערכת בהספק 9KW אינה מספקת וכי הבית זקוק להספק של כ-16 קילוואט שעה. בנוסף נקבע כי תנור חימום חשמלי ישן הוסר מהבית ללא הסכמה.
צריכים עו"ד?
התובע פנה לחברה לצורך החלפת מערכת החימום בביתו. לטענתו, נציג החברה הגיע למקום ובדק את הבית, ששטחו לפי גרסתו כ-138 מ"ר, ולאחר מכן המליץ על משאבת חום מתוצרת LG בהספק של 9KW. עלות העסקה הייתה 22 אלף שקל. המערכת הותקנה בינואר 2025, אולם בתוך ימים ספורים טען התובע כי הבית אינו מתחמם כראוי.
בתביעה טען בעל הבית כי המשאבה "קטנה מידי ובלתי מתאימה לחימום ביתו". לדבריו, הוא הסתמך על הייעוץ המקצועי של החברה ולא בחר בעצמו את ההספק. הוא טען גם שעובד מטעם החברה פירק מביתו תנור חימום חשמלי מתוצרת Junkers ולקח אותו בלי שביקש או קיבל רשות לעשות זאת. התובע העריך בתחילה את שווי התנור ב-4,000 שקל. לאחר שלא הושג פתרון, רכש לדבריו משאבת חום בהספק 16KW בעלות של 19,470 שקל.
החברה דחתה את הטענות. היא טענה כי "המערכת שהותקנה בהספק 9KW תקינה לחלוטין ומתאימה לבית", והסתמכה בין היתר על ביקור של טכנאי מטעם היבואן ברימאג ב-5 בפברואר 2025, שמצא לטענתה שההתקנה תקינה. לשיטת החברה, ההספק נבחר לפי מספר הרדיאטורים והמערכת מגיעה לטמפרטורה הנדרשת. לגבי תנור ה-Junkers טענה החברה כי מדובר במכשיר ישן וחסר ערך וכי פונה לבקשת התובע. עוד טענה שהתובע סירב לאפשר בדיקה נוספת של מהנדס מטעם היצרן והחליף את המשאבה על דעת עצמו.
כדי להכריע במחלוקת המקצועית מינה בית המשפט מומחה בתחום המכונות ומיזוג האוויר. בחוות דעתו מ-30 ביולי 2026 קבע המומחה כי המשאבה שהותקנה אכן קטנה מדי. לפי מדידותיו, שטח הבית הרלוונטי הוא כ-125 מ"ר וגובה התקרות כ-3.20 מטר, וההספק הדרוש הוא כ-16 קילוואט שעה. הוא מצא גם כשלים באופן בחירת המערכת ובבדיקת מערך הרדיאטורים, וכן ציין שהבקר הותקן בחדר פינתי על קיר חיצוני, מיקום שאינו מתאים למדידת הטמפרטורה המייצגת של הבית.
המומחה העריך את הנזק הכספי ב-14,770 שקל. החישוב כלל 13,470 שקל בגין עלות החלפת המשאבה לאחר הפחתת 6,000 שקל שהתובע קיבל ממכירת המערכת הישנה, 500 שקל כשווי תנור ה-Junkers שהוסר ו-800 שקל להעברת הבקר למיקום מתאים. החברה ביקשה לבטל את חוות הדעת, אך בקשתה נדחתה. לאחר מכן ביקשה לחקור את המומחה, אולם לא הפקידה במועד את הסכום שנדרש לצורך החקירה ובכך ויתרה עליה.
בית המשפט אימץ את חוות הדעת. השופטת הדגישה כי אין מדובר במקרה שבו לקוח בחר מוצר טכני בעצמו והסתכן בכך שלא יתאים לצרכיו. נציג מקצועי של החברה ביקר בבית, בחן אותו והמליץ על מערכת מסוימת. לכן התאמת ההספק לבית הייתה חלק מהותי מן העסקה. בפסק הדין נכתב כי "משאבה קטנה מדי הוא אי־התאמה מובהקת לפי סעיף 11(3) ו־11(5) לחוק המכר."
הסעיפים שאליהם הפנתה השופטת עוסקים במצב שבו הנכס שנמסר אינו כולל את האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או למטרה המיוחדת המשתמעת מן ההסכם, וכן באי התאמה אחרת למה שסוכם. במקרה הזה, המטרה הייתה חימום סביר של הבית, והמערכת שנבחרה לפי המלצת הספק לא עמדה בכך. עוד נקבע שהתובע הודיע על הבעיה סמוך מאוד להתקנה: המערכת הותקנה ב-16 בינואר והוא שלח הודעה כתובה על אי ההתאמה ב-19 בינואר, כך שעמד בחובת ההודעה לפי חוק המכר.
השופטת העדיפה גם את גרסת התובע ומשפחתו ביחס לתפקוד המערכת בפועל. בפסק הדין נכתב כי מקובלת עליה עדות התובע, רעייתו ובתו שלפיה הבית היה קר בחורף וכי לאחר התקנת המערכת החדשה בהספק 16KW הוא מתחמם היטב. היא ציינה שהעדות נתמכה בהקלטות ובשיחה עם נציגת היבואן, והוסיפה כי חיווי על בקר אינו בהכרח הוכחה לטמפרטורה בכל חלקי הבית.
בנוגע לתנור הישן קבע בית המשפט כי החברה לא הוכיחה שהתובע נתן רשות להוציאו ולהשליכו. השופטת כתבה: "אני מעדיפה את גרסת התובע". עם זאת, היא לא קיבלה את הערכת השווי של 4,000 שקל ואימצה את הערכת מומחה בית המשפט שלפיה שוויו היה 500 שקל. בנוסף לפיצוי על שווי התנור נפסקו 3,000 שקל בגין עוגמת הנפש שגרמה נטילתו ללא רשות.
הפיצוי הכולל הורכב מ-13,470 שקל בגין החלפת משאבת החום נטו, 500 שקל בגין תנור ה-Junkers, 3,000 שקל בגין הנזק הלא ממוני בשל הוצאת התנור, 800 שקל לצורך העברת הבקר, 3,000 שקל כהחזר חלקו של התובע בשכר מומחה בית המשפט ו-1,000 שקל הוצאות משפט. הסכום הכולל שנפסק הוא 21,770 שקל.
התוצאה משקפת קבלה מהותית של טענת התובע שהמערכת שהומלצה לו לא התאימה לביתו, תוך הסתמכות מרכזית על המומחה הנייטרלי שמונה בהליך. מנגד, לא התקבלה הערכתו הגבוהה של התובע לשווי התנור, והפיצוי חושב לפי הסכומים שקבע המומחה והראיות שהוכחו.
למסקנת המומחה הייתה חשיבות מיוחדת משום שהמחלוקת בין הצדדים הייתה טכנית: לא רק אם המשאבה פעלה, אלא אם ההספק שלה מתאים לבית. העובדה שטכנאי היבואן מצא שהמערכת פועלת ויכולה להגיע לטמפרטורה מסוימת לא הכריעה את השאלה הזו. המומחה בחן את שטח הבית, גובה התקרה ומערך החימום וקבע שהבעיה היא התאמה לצורך, ולא תקלה מכנית גרידא. בית המשפט אימץ את ההבחנה הזאת וקבע שמוצר יכול להיות תקין מבחינה מכנית ובכל זאת להיות בלתי מתאים למטרה שלשמה נמכר והומלץ.
מספר התיק: ת"ק 35901-03-25
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.