בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד מקס איט פיננסים ומקס איט אשראים. במסגרת ההסדר ישלמו החברות סכום כולל של 2,384,450 שקל, בעקבות טענות שלפיהן לקוחות לא קיבלו הודעה נפרדת וברורה לפני שהחלה גביית דמי כרטיס בתום תקופת פטור.
צריכים עו"ד?
השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בסיכויים ובסיכונים של הצדדים. נקבע כי התביעה העלתה שאלות משותפות לכלל חברי הקבוצה, אך גם עוררה קשיים ממשיים בשאלת יעילות ההודעות, הקשר בין אופן מסירתן להתנהגות הלקוחות והנזק שנגרם בפועל. בקשת האישור הוגשה ביוני 2023 בידי לקוחה שהחזיקה בכרטיס מסוג Dream Card VIP. לטענתה, לאחר השנה הראשונה שבה הייתה פטורה מדמי כרטיס, החלה מקס איט לחייב אותה בעמלה חודשית. ההודעה על סיום ההטבה הופיעה בדפי הפירוט, אך לא נשלחה אליה הודעה נפרדת או מסרון. המבקשת טענה כי שילוב ההודעה בדפי הפירוט אינו מבטיח שהלקוח יבחין בשינוי. לדבריה, לקוחות רבים עוקבים כיום אחר עסקאותיהם באמצעות אפליקציות וכלים דיגיטליים ואינם קוראים בקביעות את דפי החשבון המלאים. לכן, לטענתה, היה על מקס איט למסור הודעה ייעודית, ברורה ונגישה לפני תחילת הגבייה. עוד נטען כי דרך פעולה זו הפרה את חובות הגילוי, ההגינות ותום הלב המוטלות על תאגיד בנקאי. המבקשת ביקשה לחייב את החברות להשיב לחברי הקבוצה את דמי הכרטיס שנגבו, לפצותם ולשנות את אופן היידוע על סיום הטבות.
מקס איט דחתה את הטענות וטענה כי דפי הפירוט הם אמצעי תקשורת מרכזי ומקובל בינה לבין לקוחותיה. לדבריה, ההודעות בדבר סיום הפטור הוצגו בחלק העליון של שלושה דפי פירוט חודשיים רצופים, בנוסח ברור ומפורש. החברות הוסיפו כי הלקוחות התחייבו לעיין בדפי הפירוט ובהודעות הנשלחות אליהם. לטענתן, בתקופה שאליה התייחסה התביעה לא הייתה הוראת חוק שחייבה אותן לשלוח מסרון או הודעה נפרדת על סיום ההטבה, ולכן לא ניתן להפוך דרך יידוע רצויה לחובה משפטית שלא הייתה קיימת באותה עת. במהלך הדיון התייחסו הצדדים לתיקון מספר 37 לחוק הבנקאות, שנכנס לתוקף לאחר התקופה הרלוונטית לתביעה. התיקון מחייב כיום למסור הודעה על סיום הטבה בעמלות או בריבית בדרך המאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר. בית המשפט קבע כי התיקון מחזק את החשיבות של יידוע פעיל וברור, אך יש להביא בחשבון שבמועדים שעליהם נסבה התביעה טרם חלה חובה מפורשת לשלוח הודעה נפרדת. לכן ניתן משקל הן לטענה שההודעות בדפי הפירוט לא הובלטו דיין, והן לטענת מקס איט כי נוסחן היה ברור ועמד בדרישות הדין שחל אז. לפי פסק הדין, לאחר כניסת התיקון לתוקף החלה מקס איט לשלוח מסרונים על סיום ההטבה. הנתונים שהציגה החברה לא הצביעו על עלייה בשיעור ביטולי הכרטיסים או במספר הפניות למוקדי השירות בעקבות המעבר למסרים נפרדים. השופטת קבעה כי לנתונים אלה יש משמעות בהערכת סיכויי התביעה. הם תומכים, לפחות במידה מסוימת, בטענת מקס איט כי גם ההודעות שנשלחו בעבר במסגרת דפי הפירוט הביאו את המידע לידיעת הלקוחות ולא מנעו מהם לקבל החלטה בנוגע להמשך החזקת הכרטיס.
הסדר הפשרה גובש לאחר הליך גישור ותוקן פעמיים. התיקונים נעשו בעקבות הערות בית המשפט ועמדת היועצת המשפטית לממשלה, שביקשה להבחין בין לקוחות שניתן לפצותם ישירות לבין לקוחות עבר שאיתורם והעברת הכספים אליהם עשויים להיות מורכבים. הקבוצה שעליה חל ההסדר כוללת לקוחות שקיבלו ממקס איט, משנת 2016 ועד מועד הגשת ההסדר, הטבה זמנית של פטור מדמי כרטיס. לאחר תום ההטבה החלו לקוחות אלה לשלם דמי כרטיס, בלי שנשלחה להם הודעה נפרדת או הודעת מסרון מחוץ לדפי החשבון החודשיים. הפיצוי הישיר יינתן ללקוחות שפנו למקס איט בתוך שישה חודשים מתחילת הגבייה, ביטלו את הכרטיס או קיבלו הטבת שימור נוספת, ומחזיקים כיום בכרטיס פעיל שהנפיקה החברה. הפיצוי יינתן באמצעות זיכוי בכרטיס הקיים. כל לקוח זכאי יקבל 15 שקל עבור כל חודש שבו שילם דמי כרטיס, עד למועד ביטול הכרטיס או קבלת פטור נוסף. מאחר שמנגנון החישוב מתייחס לתקופה של עד שישה חודשים, סכום הפיצוי המרבי ללקוח יעמוד על 90 שקל. לפי הנתונים שהוצגו בהליך, יותר מ-47 אלף כרטיסים בוטלו או קיבלו פטור נוסף במהלך ארבעת החודשים הראשונים מתחילת הגבייה. כ-5,800 כרטיסים נוספים בוטלו או קיבלו הטבה בתקופה שבין החודש הרביעי לחודש השישי. לאחר השלמת הזיכויים ללקוחות הפעילים, יתרת הסכום תועבר לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות. הקרן משמשת לחלוקת כספים למטרות ציבוריות כאשר פיצוי אישי לכל אחד מחברי הקבוצה אינו מעשי או אינו יעיל.
היועצת המשפטית לממשלה סברה כי היה מקום לבחון פיצוי ישיר גם ללקוחות שאינם מחזיקים כיום בכרטיס של מקס איט. המדינה ביקשה להציג נתונים מפורטים על סכומי הפיצוי הצפויים ועל העלויות הכרוכות באיתור לקוחות העבר ובהעברת הכספים אליהם. בית המשפט לא קיבל את הדרישה לשנות פעם נוספת את מנגנון החלוקה. נקבע כי סכומי הפיצוי האישיים ללקוחות העבר נמוכים יחסית, בעוד שאיתורם, אימות פרטיהם והעברת הכספים עלולים להיות כרוכים בעלויות משמעותיות שיפחיתו את התועלת הממשית של ההשבה. נקבע גם כי סכום הפשרה אינו מבוסס על קביעה שכל לקוח שביטל את הכרטיס אכן עשה זאת בגלל דמי הכרטיס. מדובר בחישוב שנועד לצורכי פשרה, תוך התחשבות בכך שכרטיסי אשראי מבוטלים מסיבות שונות ובהיעדר אפשרות לקבוע במדויק מי מהלקוחות נפגע מאופן מסירת ההודעה.
לעניין סופיות ההליך נקבעה הבחנה בין חברי הקבוצה. לקוחות שיקבלו פיצוי לא יוכלו להגיש בעתיד תביעה נוספת באותו עניין. לקוחות שלא יקבלו פיצוי לא יוכלו להגיש תובענה ייצוגית נוספת נגד מקס איט באותן עילות, אך יוכלו להגיש תביעה אישית אם יסברו שנגרם להם נזק אישי.
השופטת החליטה שלא למנות בודק חיצוני לבחינת ההסדר. נקבע כי ההסכם נשען על נתונים שנבדקו במסגרת הליך גישור ממושך, וכי הסוגיות שבמחלוקת הן בעיקר משפטיות ואינן דורשות מומחיות מקצועית מיוחדת. מינוי בודק היה עלול לעכב את ביצוע ההסדר ולהגדיל את העלויות.
בית המשפט אישר למבקשת גמול בסך 50,930 שקל ולבאי כוח הקבוצה שכר טרחה בסך 458,370 שקל, לצד החזר ההוצאות שנקבע בהסדר. עוד התקבלה הבקשה לפטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.
פסק הדין אינו קובע כי מקס איט הפרה את הדין. אישור ההסדר מבוסס על בחינת הסיכוי שהתביעה תתקבל מול האפשרות שהיא תידחה, ועל התועלת המיידית שבהעברת סכום מוסכם ללקוחות ולקרן ללא המשך התדיינות ממושכת.
ההכרעה ממחישה את ההבדל בין הדין שחל בתקופה שאליה התייחסה התביעה לבין הדין החל כיום. בעוד שבעבר ניתן היה למסור הודעות מסוג זה במסגרת דפי הפירוט, תיקון חוק הבנקאות מחייב כיום יידוע מיידי ונגיש יותר על סיום הטבות בעמלות.
פסק הדין ניתן ביום 22 ביולי 2026. מספר התיק: ת"צ 26921-06-23
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.