ועד הבית טען שהמנקה היה קבלן עצמאי, בית הדין קבע: התקיימו יחסי עבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי מנקה שביצע במשך שנים עבודות ניקיון בבניין מגורים בבני ברק היה עובד של ועד הבית ולא קבלן עצמאי, וחייב את הוועד לשלם לו שכר שלא שולם, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות. ההרכב בראשות השופטת רעות שמר בגס, ובהשתתפות נציג הציבור גד גפני ונציגת הציבור פזית קורן, קיבל את התביעה בחלקה. לצד ההכרה ביחסי העבודה נדחתה דרישת העובד לתשלום נוסף של 15,500 שקל בגין עבודות תחזוקה ותיקונים, וכן נדחתה דרישת הקיזוז של הוועד בסך 55,600 שקל.

עורכי דין שעשויים להתאים

עורכי הדין שלנו

ע עו״ד יניב ערבה דיני משפחה · הוצאה לפועל וגבייה פרדס חנה-כרכור לפרופיל ב ברוריה פריד פלילי בני ברק לפרופיל

התובע ביצע במשך מספר שנים עבודות ניקיון בחדר המדרגות בבניין ברחוב הירקון 8 בבני ברק. בתחילה שילם לו הוועד 650 שקל בחודש ובהמשך 750 שקל. במקביל לעבודתו עבור הוועד עבד כשכיר אצל שניים מנציגי הוועד, שהחזיקו עסקים בבניין, בעבודות אחרות שאינן ניקיון. במשך תקופה הוא גם התגורר ביחידת דיור ששכר מאחד מבעלי הדירות, ובהמשך עבר להתגורר במקלט הבניין שאותו שיפץ והתאים למגוריו.

התובע טען כי עבד בניקיון ובתחזוקה מנובמבר 2017 ועד שפוטר במאי 2022. לדבריו, לא שולם לו שכר במשך 13 חודשים, ממאי 2021 עד מאי 2022, ובשל כך דרש 9,750 שקל. נוסף לכך ביקש פיצויי פיטורים, חלף הפקדות לפנסיה, פדיון חופשה ודמי הבראה. הוא דרש גם 15,500 שקל עבור עבודות תחזוקה ותיקונים שלטענתו ביצע מעבר לעבודת הניקיון. בעדותו על העבודות הנוספות אמר בין היתר: ״אני ביצעתי עבודות על סך 30 אלף שקלים. אני שיפצתי את כל המקלט״.

ועד הבית טען מנגד כי התובע היה ״קבלן ניקיון עצמאי״ שביצע עבודות מחודש דצמבר 2017 וכי שולמה לו התמורה עבור הניקיון עד 31 במאי 2021. לפי הוועד, מעולם לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק, והתובע לא דרש במהלך השנים תלושי שכר או זכויות סוציאליות. הוועד טען גם כי לאחר שעבר למקלט גרם נזקים וביקש לקזז מהתביעה סכום כולל של 55,600 שקל בגין נזקים, הוצאות ועניינים נוספים הקשורים לשימוש במקלט.

בית הדין בחן את מעמדו של התובע לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה לקיומם של יחסי עובד ומעסיק, ובראשם מבחן ההשתלבות. בפסק הדין הודגש כי המעמד של עובד הוא סטטוס משפטי אובייקטיבי שנקבע לפי נסיבות ההעסקה בפועל, ולא לפי הכינוי שנתנו הצדדים להתקשרות. העובדה שלא הוצאו תלושי שכר ושלא שולמו זכויות סוציאליות בזמן אמת אינה מכריעה אם מהות הקשר מצביעה על יחסי עבודה.

במקרה זה נמצא שעבודת ניקיון חדר המדרגות הייתה חלק אינטגרלי מהפעילות הנדרשת לניהולו של בית משותף. התובע ביצע את העבודה באופן אישי לאורך תקופה ממושכת, לא הוכח שניהל עסק עצמאי של שירותי ניקיון ולא הוצגה תשתית המצביעה על פעילות עסקית עצמאית כלפי הוועד. התשלום היה חודשי וקבוע. על בסיס מכלול הנסיבות קבע בית הדין כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים.

בית הדין קבע כי תקופת העבודה הרלוונטית הייתה מדצמבר 2017 ועד מרץ 2022, במשך 52 חודשים. היקף העבודה הועמד על ארבע שעות בשבוע, כ-17 שעות בחודש, שהם כ-9% משרה. השכר החודשי האחרון היה 750 שקל. ביחס לשכר שלא שולם, המסמכים הראו שהתשלום האחרון היה עבור מאי 2021. אחד מנציגי הוועד הודה בחקירתו: ״יש לנו שבעה שמונה חודשים שאנחנו חייבים לו״. נציג אחר אישר שלא שולמו סכומים עבור חודשים נוספים.

הוועד טען כי בחודש מרץ 2022 כבר החל להעסיק עובד חדש, אך לא הציג ראיה לתשלום לאותו עובד. לכן בית הדין לא קיבל את הגרסה שסתרה את טענת התובע שעבד גם בחודש מרץ. עם זאת, הוא לא קיבל את טענת התובע שהמשיך לעבוד עד מאי 2022. בהתאם לתקופה שנקבעה נפסקו לתובע 7,500 שקל בגין עשרה חודשי שכר שלא שולמו, מיוני 2021 עד מרץ 2022.

באשר לסיום העבודה, נציג הוועד הודה כי הוא זה שהודיע לתובע שהוא מפסיק לעבוד. כשנשאל מדוע, השיב: ״לא היה כסף בוועד כי עברנו שנה של קורונה ואף קומה לא שילמה, אז לא היה כסף בוועד״. בית הדין ראה בכך פיטורים ופסק לעובד פיצויי פיטורים בסך 3,250 שקל. בנוסף נפסקו 2,242.5 שקל בגין חלף הפקדות לפנסיה, 1,080 שקל בגין פדיון חופשה ו-970 שקל בגין דמי הבראה.

לעומת זאת, הדרישה לתשלום נוסף עבור עבודות תחזוקה נדחתה. בית הדין בחן את טענות התובע בנוגע לשיפוץ המקלט ולפעולות נוספות וקבע כי סביר יותר שהעבודות במקלט נעשו לצורך הכשרתו למגורי התובע עצמו ולא במסגרת עבודה שהוועד הזמין ממנו תמורת תשלום נוסף. בהיעדר תשתית מספקת להסכמה על תמורה נפרדת, לא נפסק הסכום שנתבע ברכיב זה.

גם טענת הקיזוז של הוועד נדחתה. הסכום של 55,600 שקל התייחס בין היתר לנזקים, הוצאות משפטיות, דמי שימוש והוצאות הקשורות למקלט. בית הדין קבע שלא הוכחה התחייבות של העובד לשאת בסכומים אלה במסגרת יחסי העבודה, וכי חלק מהעניינים נגעו להליך הפינוי מהמקום ולא לחובות הנובעות מעבודתו כמנקה.

לצד הסכומים שנפסקו בגין שכר וזכויות חייב בית הדין את ועד הבית בהוצאות משפט בסך 2,000 שקל. התביעה התקבלה אפוא בחלקה: מעמד התובע כעובד הוכר והוועד חויב ברכיבי העבודה שנמצאו מוכחים, בעוד הדרישה לתשלום עבור תחזוקה וטענת הקיזוז נדחו. מספר התיק: ס״ע 2104-12-22.