האב ביקש משמורת בלעדית, בית המשפט הותיר את זמני השהות השוויוניים

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה תביעה של אב לקבלת משמורת בלעדית על בתו, כיום כבת 11, והותיר על כנם את האחריות ההורית המשותפת ואת זמני השהות השוויוניים עם שני הוריה. השופט משה בראון אימץ את ההמלצה המקצועית העדכנית של גורמי הרווחה, שלפיה מצבה של הילדה התייצב ואין הצדקה לשינוי דרסטי בסדרי חייה. לצד זאת קבע בית המשפט כי תוכנית המוגנות שנקבעה בהליך קודם תוסיף לעמוד במלואה, והילדה לא תיפגש עם סבה מצד האב. בנסיבות המקרה לא נפסקו הוצאות.

יש לך מקרה דומה? רוצה לשאול עורך דין ולקבל הכוונה ראשונית? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו ותוכלו לקבל מענה מעורכי הדין שבקבוצה. פרטים

ההליך החל בינואר 2021, לאחר שהאב ביקש לקבל משמורת על בתו על רקע טענותיו להתנהלות פוגענית מצד האם, שלדבריו פוגעת ברווחתה הנפשית ובקשר שלה עמו. האם התנגדה לשינוי זמני השהות השוויוניים וטענה כי הילדה נפגעה מינית על ידי הסב מצד האב, בנוכחות האב ובאישורו. האם ביקשה להתאים את הטיפול בילדה למה שתיארה כפגיעה מינית טראומטית ואף ביקשה טיפול היפרבארי בתא לחץ. עוד קודם לתביעה הנוכחית, באוקטובר 2020, הגישה האם הליך שבו ביקשה למנוע מפגשים בין הסב לנכדתו בשל טענות אלה. בהמשך התקיימו גם הליכים לפי חוק הנוער, ותוצאתם הייתה הרחקת הסב מהילדה.

במהלך כחמש שנות ההתדיינות הוגשו לבית המשפט חוות דעת ותסקירים רבים של גורמי מקצוע, ובהם עובדים סוציאליים, מכון מקצועי ותחנת החי״ש. בנובמבר 2024 המליצו גורמי הרווחה על שינוי משמעותי בזמני השהות ועל צמצום הזמן שבו הילדה נמצאת אצל האם. אלא שבפברואר 2026 הוגש תסקיר עדכני שהציג תמונה שונה והמליץ להותיר את המשמורת המשותפת ואת זמני השהות הקיימים ולסגור את התיק. בדיון בפברואר העידה העובדת הסוציאלית כי ״לא נצפתה החמרה במצבה של הקטינה״.

האב ביקש שלא לאמץ את ההמלצה העדכנית אלא את זו מנובמבר 2024. בסיכומיו הוא ביקש לצמצם את זמני השהות אצל האם ואף להעבירם לפיקוח במרכז קשר. לפי טענתו, חייה של האם ״סובבים באופן אובססיבי סביב תזת הפגיעה המינית המוכחשת״ והיא ממשיכה להחדיר לילדה פחדים ולתחקר אותה מול מצלמה. לטענתו, הדבר גורם נזק לנפשה ומדרדר את מצבה הרגשי והלימודי.

האם, מנגד, דבקה בטענתה כי הילדה נפגעה מינית בידי הסב בנוכחות האב. בסיכומיה היא האשימה את מערכת הרווחה בטיוח שיטתי, בזיהום חקירה ובהתנערות מאחריות, והסתמכה על גורמים מקצועיים שאליהם הפנתה. לצד המחלוקת החריפה, בית המשפט מצא בסיכומי האם גם תיאור של שיתוף פעולה ממשי בין ההורים. האם כתבה: ״את האמת יש להזכיר: היכולת של ש. להגיע להישגים כה גבוהים נובעת משיתוף פעולה פעיל יחד עם אביה״. היא תיארה גם ארוחות חג משותפות, פעילויות של שלושתם ותיאום בין ההורים סביב ענייניה של הילדה.

בית המשפט לא התעלם מהקשיים שעלו לאורך ההליך. בפסק הדין נקבע כי בדיוני ההוכחות נחשף דפוס פעולה עקבי ובעייתי של האם, הפוגע ברווחתה הנפשית של הילדה ובקשר שלה עם אביה ומשפחתו. בין היתר צוין כי האם מתקשה לראות את צורכי הילדה בנפרד מהמאבק שהיא מנהלת סביב טענת הפגיעה המינית, וכי התנהלותה כלפי גורמי המקצוע הייתה לעיתים בעייתית. עם זאת, ההכרעה לא ניתנה על בסיס אירועים היסטוריים בלבד אלא על בסיס התמונה העדכנית שנפרשה בפני בית המשפט.

השופט בראון עמד על מעמדם של תסקירי גורמי הרווחה וחוות הדעת המקצועיות בהכרעות הנוגעות לטובת ילדים. בפסק הדין הוזכרה הפסיקה שלפיה בית המשפט נעזר בגורמי המקצוע כדי לצקת תוכן קונקרטי לעקרון טובת הילד, וככלל יאמץ את המלצותיהם אלא אם קיימים טעמים כבדי משקל לסטייה מהן. עוד הוזכר כי לתסקיר עובד סוציאלי מעמד דומה לזה של חוות דעת מומחה וכי סטייה מהמלצה מקצועית שמונתה בידי בית המשפט שמורה למקרים חריגים שבהם קיימת טעות בולטת או הצדקה ממשית אחרת.

במקרה הנוכחי, ההמלצה העדכנית של גורמי הרווחה הייתה לשמר את המצב. בתסקיר צוין כי הילדה זקוקה לשקט ולשלווה בחייה וכי היא מראה יכולות התפתחותיות התואמות את גילה. הגורמים המקצועיים המליצו להפסיק את ההתנגחויות המשפטיות ולסגור את התיק. גם האפוטרופסית לדין שמונתה לילדה תמכה בהותרת המצב הקיים, וסברה ששינוי דרסטי במבנה חייה עלול לפגוע ביציבות שהצליחה לבסס.

בית המשפט נתן משקל גם לכך שלא הוצגה החמרה עדכנית. ההליך אמנם כלל לאורך השנים דיווחים והמלצות שונות, אך ההמלצה האחרונה שיקפה את מצבה בזמן הקרוב למתן פסק הדין. בית המשפט קבע כי לנוכח היציבות, הישגיה של הילדה ושיתוף הפעולה הקיים בין ההורים בנושאים מסוימים, אין הצדקה לקבל את דרישת האב להעביר אליו משמורת בלעדית או לצמצם כעת את זמני האם. ההכרעה אינה מבטלת את הקשיים שתוארו בפסק הדין, אלא מעדיפה בשלב הנוכחי את שמירת היציבות על שינוי נוסף.

בצד דחיית תביעת האב, בית המשפט הדגיש כי תוכנית המוגנות שנקבעה בתיק הנוער תיוותר על כנה במלואה. משמעות הדבר היא שהילדה לא תיפגש עם הסב מצד האב. עוד הורה בית המשפט לשני ההורים להימנע מערבוב הילדה בסכסוך ומרמיזות פוגעניות כלפי ההורה האחר. בפסק הדין צוין כי יש סימנים לכך שההורים מסוגלים לשתף פעולה בענייני בתם וכי עליהם להמשיך בכך.

התוצאה היא אפוא שהתביעה למשמורת בלעדית לאב נדחתה, זמני השהות נשארו כפי שהיו, והאחריות ההורית המשותפת נשמרה. במקביל נותרה בתוקף ההגבלה המונעת מפגש עם הסב. בית המשפט לא עשה צו להוצאות. מספר התיק: תלה״מ 51891-01-21.