בית משפט השלום באשדוד קיבל במלואה תביעה של נ.ו.ע.מ. קאר לנד בע"מ נגד צ'יינה מוטורס בע"מ בגין תיקונים שבוצעו בשלושה רכבים, וחייב את צ'יינה מוטורס לשלם 30,934 שקל. הרשמת הבכירה אירנה רוזן קבעה שהרכבים נמסרו למוסך בידי מנהל מרכז השירות של החברה, שהציג כלפי המוסך מצג של נציג מוסמך ואישר את העבודות הדחופות. נוסף על סכום התביעה חויבה צ'יינה מוטורס בהוצאות, באגרה ובשכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 10,000 שקל. תביעה נגדית שהגישה בגין חלקי חילוף נדחתה.
צריכים עו"ד?
המוסך טען כי צ'יינה מוטורס שכרה את שירותיו לצורך תיקון שלושה רכבים, שהעבודות אושרו בידי נציג החברה ו"בוצעו לשביעות רצונה", והרכבים הוחזרו אליה. למרות זאת, לפי הטענה, החברה סירבה לשלם. צ'יינה מוטורס לא חלקה על כך שהיא שמסרה את הרכבים, שהם תוקנו בפועל ושהוחזרו אליה.
המחלוקת התמקדה בדרך שבה אושרו העבודות ובמחירן. צ'יינה מוטורס טענה כי המוסך פעל בניגוד ל"נוהל עבודה להתקשרות", המחייב לשלוח הצעת מחיר, לקבל הזמנת רכש חתומה לפני תחילת התיקון ולקבל אישור שמאי כאשר מדובר בנזק שנגרם באירוע ביטוחי. לטענתה, המוסך לא המתין לאישורים ובכך מנע ממנה לקבל שיפוי מחברת הביטוח.
החברה הוסיפה כי המוסך דרש סכומים "מופקעים ומנופחים", לרבות עבור חלקים שלטענתה רכש ממנה בהנחה משמעותית ולאחר מכן חייב אותה במחיר מלא. עוד טענה שהמוסך ביצע עבודות צבע, רפדות וזיפות שלא היו דרושות. בתביעה שכנגד ביקשה החברה תשלום בגין חלקי חילוף שמכרה למוסך, הן חלפים שנגעו לרכבים שבמחלוקת והן חלפים אחרים.
המוסך טען שהחוב בגין החלפים שאינם קשורים לתביעה העיקרית שולם עוד לפני הגשת התביעה שכנגד, ולכן עצם הגשתה גרמה לו הוצאות מיותרות. בעל המוסך הכחיש שהנוהל הפנימי של צ'יינה מוטורס הוצג לו או שנדרש לחתום עליו. הוא תיאר פנייה דחופה של מנהל מרכז השירות, שביקש ממנו להתחיל מיד ולא להמתין כמה ימים עד שהזמנה פורמלית תחזור מן המטה.
בית המשפט נתן אמון בעדות בעל המוסך, שנתמכה בעדות מנהל מרכז השירות של צ'יינה מוטורס. המנהל הסביר שההתנהלות הייתה חריגה משום שהספק הקבוע לא היה זמין, והוא נדרש לטפל בדחיפות בשלושה רכבי פחחות. הוא העיד שהמוסך נתן שירות לשביעות רצונו. החברה עצמה לא ביקשה לזמן אותו כעד מטעמה, אף שהוא המשיך לעבוד אצלה.
צ'יינה מוטורס הציגה נוהל הקובע את סדר הפעולות הנדרש, אך המסמך לא נשא את חתימת המוסך או חותמת שלו. בעל המוסך העיד שהנוהל אינו מוכר לו. הרשמת קבעה שהבהילות, היעדר נוהל חתום ועדות מנהל השירות תומכים בגרסת המוסך שלפיה ההתקשרות נעשתה במסלול חריג ומיידי.
בית המשפט קבע שהחלוקה הפנימית של הסמכויות בצ'יינה מוטורס אינה מעניינו של ספק חיצוני שלא הובא לידיעתו נוהל אחר. כלפי המוסך הוצג מנהל מרכז השירות כנציג לגיטימי ומוסמך שאישר את התיקון. לכן הסכמתו מחייבת את החברה, גם אם סמנכ"ל הכספים טען שהמנהל היה מוסמך לטפל בלוגיסטיקה בלבד ולא לאשר תשלומים.
עדות מנהל השירות הייתה משמעותית גם משום שתיארה את הסיבה לחריגה מן המסלול הרגיל. הספקים הקבועים של החברה עבדו לפי חוזים והזמנות מסודרות, אך במקרה זה לא היה ספק זמין והיה צורך להשיב את הרכבים ללקוחות במהירות. לפי העדות, המנהל אישר את היקף העבודה ודרש מן המוסך להתחיל מיד. בית המשפט קבע שהמוסך לא נדרש לנחש שקיימת מגבלה פנימית על סמכותו של מי שמסר לו את הרכבים ואישר את התיקון.
באחד הרכבים היה צורך גם באישור שמאי. חוות הדעת הסופית לא הוצגה, אך בעל המוסך העיד שהרכב נבדק לפני התיקון, שהשמאי ערך מסמך ראשוני ולפיו בוצעו העבודות, ושהדוח המלא לא הונפק משום שהחברה סירבה לשלם את שכר השמאי. החשבונית כללה את הציון "לפי פירוט שמאי". בית המשפט קיבל את העדות וקבע שהרכב נבדק ותוקן בהתאם להנחיות השמאי.
צ'יינה מוטורס הציגה הודעת דואר אלקטרוני מאוחרת של שמאי אחר, שציין כי מצא הפרזות בחיובי צבע, רפדות וזיפות. הרשמת קבעה שאין להודעה ערך ראייתי משום שהשמאי לא זומן לעדות. גם לא הוסבר מדוע לא הוגשה חוות דעת מסודרת שלו. החברה לא הציגה מחירונים של ספקים אחרים, הצעות מחיר ממוסכים אחרים או חוות דעת שמאית המוכיחה שהמחירים היו מנופחים.
בית המשפט הדגיש שהטענה שלפיה החברה הייתה מסרבת למחירים אילו ראתה אותם מראש נטענה ללא תשתית. עצם קיומו של נוהל פנימי אינו מוכיח שהמחיר שדרש המוסך חורג מן המקובל, ובוודאי אינו מבטל עבודה שהוזמנה, בוצעה והתקבלה. בהיעדר ראיות להשוואת מחירים או חוות דעת מקצועית, לא נמצא בסיס להפחתת החשבוניות שהציג המוסך.
נדחתה גם טענת החלפים. באחת החשבוניות צוין במפורש שהחלקים סופקו בידי הלקוח ולא חויבו. הטענה שלפיה ברכב אחר אותם סוגי חלקים נמכרו למוסך בהנחה כדי שיחייב אותם בחזרה נמצאה בלתי סבירה ולא הוכחה. בעל המוסך העיד שהוא נוהג לרכוש חלפים כאלה מספק אחר, והחברה לא הוכיחה שהייתה לה בלעדיות על שיווקם.
התביעה שכנגד הועמדה על 15,234 שקל. היא כללה חשבונית של 10,901 שקל עבור כנף, פגוש ופנס, שנדחתה בהתאם לממצאים בתביעה העיקרית, וכן שתי חשבוניות נוספות. אחת מהן, בסך 3,415 שקל, שולמה לפני הגשת התביעה שכנגד, והאחרת, בסך 936 שקל, שולמה יומיים לאחר הגשתה באמצעות קיזוז פנימי. מאחר שהחוב שולם והטענה המרכזית נדחתה, לא ניתן צו להוצאות בתביעה שכנגד. ההכרעה הפרידה בין החיוב המלא בתביעה העיקרית לבין התוצאה ללא הוצאות בתביעה הנגדית, שנגעה לחשבוניות אחרות ולחלפים שבמחלוקת. בכך הסתיים הדיון בשני ההליכים שבין החברות. מספר התיק: תאד"מ 49101-02-24.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.