בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון קיבל תביעה שהוגשה נגד שילב שיווק ישיר לבית היולדת בע"מ, לאחר שעובדי אחת מחנויות הרשת סירבו למכור לצרכנית סטריליזטור חשמלי במחיר שהופיע על מדבקה שהודבקה על אריזתו.
לפי פסק הדין, התובעת הגיעה לחנות בנובמבר 2025 וביקשה לרכוש סטריליזטור חשמלי. עובדת החנות מסרה לה את המוצר, שעל אריזתו הופיע מחיר של 119.90 שקל. כשהגיעה לקופה נאמר לה כי המדבקה שגויה וכי המחיר הנכון הוא 649 שקל.
התובעת טענה בפני עובדי החנות כי לפי חוק הגנת הצרכן יש למכור לה את המוצר במחיר שהוצג עליו. למרות זאת, עובדי הסניף עמדו בסירובם. מנהלת הסניף לא הייתה במקום, ולתובעת הוצע לחזור למחרת או לפנות לשירות הלקוחות.
לפי פסק הדין, התובעת עזבה את החנות ללא המוצר ובהמשך פנתה לשירות הלקוחות של החברה בכמה ערוצים, אך לא קיבלה מענה שהוביל למכירת המוצר במחיר המדבקה. בעקבות זאת היא הגישה תביעה וביקשה פיצוי של 10,000 שקל ללא הוכחת נזק.
שילב לא חלקה על כך שעל האריזה הופיעה מדבקה ובה מחיר של 119.90 שקל, אך טענה כי המדבקה התייחסה לסטריליזטור למיקרוגל ולא לסטריליזטור החשמלי שהתובעת ביקשה לרכוש. לטענת החברה, היה על התובעת להבין שמדובר בטעות, בין היתר משום שרכשה בעבר מוצר אחר מאותה קטגוריה. החברה הוסיפה כי המדבקה הודבקה בתום לב וכי התובעת ניסתה לנצל את הטעות כדי לרכוש מוצר יקר במחיר נמוך. התובעת דחתה את הטענה והסבירה כי המוצר נמסר לה בידי עובדת החנות, וכי כלל לא הבחינה בתיאור המוצר שנכתב לצד המחיר.
הרשמת הבכירה דורון זיו-אב קבעה כי שילב הייתה חייבת למכור את המוצר במחיר הנמוך שהופיע על האריזה. בפסק הדין הודגש כי סעיף 17ב(ד) לחוק הגנת הצרכן קובע שהמחיר המחייב הוא המחיר שהוצג על המוצר, גם כאשר המחיר בקופה גבוה יותר. בית המשפט הסתמך גם על תקנה 4 לתקנות הגנת הצרכן, שלפיה כאשר קיימת אי התאמה בין המחיר המוצג לבין המחיר בקופה, הצרכן ישלם את המחיר הנמוך, ובלבד שהמוצר נרכש בכמות סבירה ולשימוש עצמי. במקרה זה ביקשה התובעת לרכוש פריט אחד בלבד. הרשמת דחתה את טענת החברה לחוסר תום לב מצד התובעת. לאחר שמיעת עדותה נקבע כי היא הגיעה לחנות כדי לרכוש את המוצר, לא ידעה מה מחירו הרגיל ולא ניסתה לאתר במכוון מוצר שסומן במחיר שגוי.
בפסק הדין נמתחה ביקורת על כך שהחברה ייחסה לתובעת חוסר תום לב משום שלא הבחינה בהבדל בין תיאור המוצר למדבקה, בעוד שעובדיה הם שהדביקו מלכתחילה מדבקה המתייחסת למוצר אחר. נקבע כי טענות התובעת היו סדורות ועקביות וכי גרסתה הפריכה את טענות ההגנה. עוד צוין כי התובעת ניסתה לפני הגשת התביעה להשיג את המוצר במחיר שהופיע עליו, ולא דרשה באותו שלב פיצוי נוסף. ניסיונותיה החוזרים לפנות לשירות הלקוחות חיזקו, לפי בית המשפט, את המסקנה כי פעלה בתום לב ולא ניסתה להתעשר על חשבון החברה. בית המשפט קבע כי התנהלות שילב הצדיקה פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 31א(א)(5) לחוק הגנת הצרכן. עם זאת, הרשמת ציינה כי פיצוי בגובה התקרה של 10,000 שקל שמור למקרים החמורים ביותר, הכוללים חוסר תום לב משמעותי או הפרה חוזרת ומתמשכת. בהקשר זה הפנה פסק הדין להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין ליסקאר נגד דוידוב, שבה נקבע כי במקרים מתאימים ניתן לפסוק סכום הקרוב לשליש מתקרת הפיצוי הקבועה בחוק.
שילב חויבה לשלם לתובעת 4,030 שקל. הסכום כולל את ההפרש בין המחיר שהופיע על האריזה למחיר שנדרש בקופה, וכן פיצוי של 3,500 שקל בשל הפרת חוק הגנת הצרכן. לסכום תתווסף ריבית שקלית ממועד הגשת התביעה. בנוסף חויבה החברה בהוצאות משפט בסך 1,000 שקל. התשלום נדרש להתבצע בתוך 30 יום, ולאחר מכן יישאו הסכומים הפרשי ריבית כדין. על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד.
פסק הדין ממחיש כי טעות של בית עסק בסימון מוצר אינה מאפשרת לו להתנער אוטומטית מהמחיר שהציג. כאשר הצרכן מבקש לרכוש כמות סבירה לשימוש עצמי, המחיר שעל המוצר עשוי לחייב את העסק, גם אם הפער בינו לבין המחיר בקופה משמעותי. מספר התיק: ת"ק 69307-11-25. פסק הדין ניתן ביום 28 ביולי 2026.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.