בית משפט השלום בתל אביב-יפו דחה במלואה תביעה בסך 707,707 שקל שהגישה ויינשטיין עבודות ועסקים בע"מ נגד ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ בגין עבודות איטום במלון מצפה הימים. השופט עדי הדר קבע כי הצדדים קבעו בהסכם מנגנון הכרעה של מפקח מקצועי, וכי לא הוכחו נסיבות חריגות של חוסר מקצועיות, חוסר תום לב או משוא פנים המצדיקות התערבות בהחלטותיו. התובעת חויבה לשלם לישרוטל 100 אלף שקל שכר טרחת עורך דין, וכן להשיב לה הוצאות ששילמה למומחה בית המשפט ולעדיה.
צריכים עו"ד?
ההתקשרות בין הצדדים החלה באוקטובר 2018. לפי התביעה, חברת האיטום נשכרה לבצע עבודות במלון תמורת 1.16 מיליון שקל בתוספת מע"מ, בהתאם לכתב כמויות. התובעת טענה כי ביצעה את כל העבודות שהוזמנו, למעט ארבעה סעיפים שבוטלו בידי ישרוטל, וכי החברה נמנעה מלשלם לה את "מלוא התמורה המוסכמת". בנוסף טענה לעבודות נוספות שלא נכללו בהסכם ולהוצאות ונזקים שנגרמו לה במהלך הפרויקט.
ישרוטל הציגה תמונה שונה. בכתב ההגנה טענה כי הובהר מראש שהעבודות צריכות להתבצע ברמה גבוהה, אך בפועל "העבודות לא נמסרו במועד" וגם "לא החזיקו מים". לטענתה, באזורים שהיו אמורים להיות אטומים התגלו רטיבויות ונזילות, נציג התובעת לא הגיע כנדרש, ובשלב מסוים החברה התמקדה בהתכתבויות ובטענות במקום בהשלמת התיקונים. ישרוטל הסתמכה על המפקח שמונה לפי ההסכם ועל החשבונות שאושרו במהלך העבודות.
בית המשפט מינה את המהנדס אורי ענבל כמומחה מטעמו. חוות דעתו הוגשה ביוני 2024, ובהמשך הוגשה חוות דעת משלימה לאחר שביקר במלון. הביקור נדחה בתחילה בשל המצב הביטחוני באזור הגבול עם לבנון. התובעת ביקשה לפסול את חוות הדעת, בין היתר משום שהמומחה לא ביקר במלון לפני כתיבתה, אולם לאחר הביקור המומחה הודיע שלא מצא לשנות את מסקנותיו. בית המשפט קבע שאין סיבה בולטת שלא לאמץ את ממצאי המומחה.
בחוות הדעת נמתחה ביקורת מקצועית על שיטת האיטום והחומרים. בין היתר נקבע כי המערכת הצמנטית שיושמה אינה עומדת בדרישה שצוינה בחוות הדעת, וכי "החומר פשוט לא מתאים". המומחה הוסיף כי גם אם באותה עת לא היו נזילות, הן היו צפויות להופיע בהמשך. הוא גם דחה את הטענה שאי איטום של אדניות ומעקות בידי אחרים הוא שפגע באיטום שביצעה התובעת.
השופט הדר בחן אם התקיים החריג שמאפשר לבית המשפט להתערב במנגנון ההכרעה החוזי שנקבע בין הצדדים. נקבע כי המומחה מטעם בית המשפט לא מצא פגם מקצועי בהתנהלות המפקח. בנוסף התברר שלתובעת לא היה רישיון קבלן מתאים לביצוע העבודות כפי שנדרש בהסכם, והיא לא הציגה חוות דעת מקצועית מטעמה שתתמודד עם הקביעות הטכניות של המומחה ושל נציגי הפיקוח.
אחת המחלוקות המרכזיות נגעה לבדיקות הצפה. בית המשפט קבע שהתובעת לא הוכיחה שהבדיקות הצליחו או שהמפקח אישר אותן. גם ביחס לטענה שהמפקח סטה מהוראות יועץ האיטום, נקבע שהראיות אינן תומכות בגרסת התובעת. השופט הדגיש כי מי שטען לסטייה מהנחיות היועץ היה צריך להביא את היועץ לעדות, וכי הימנעות התובעת מלעשות זאת פועלת לחובתה.
התובעת טענה גם כי ישרוטל נמנעה מהצגת פרוטוקולים של ישיבות תיאום וניהול וכי יש להסיק מכך שהמסמכים היו פועלים לרעתה. בית המשפט דחה את הטענה. לפי פסק הדין, ישרוטל הסתמכה על החשבונות החלקיים שאושרו בידי המפקח, ולכן לא הייתה חייבת להגיש את הפרוטוקולים. דווקא התובעת, שביקשה לקעקע את קביעות המפקח, הייתה יכולה לדרוש את גילוי המסמכים בהליכים המקדמיים ולא עשתה זאת.
הכרעת בית המשפט נשענה במידה רבה גם על עדות נציג חברת הפיקוח שערך את החשבון הסופי. השופט קבע כי העדות הייתה מהימנה ועקבית וכי המפקח הכיר מקרוב את העבודות באתר. לפי העדות, במקרים שבהם קבלנים אחרים פגעו בעבודות האיטום, הדבר הובא בחשבון ואושר לתובעת תשלום על תיקון; ולעומת זאת, במקרים שבהם נדרשו קבלנים אחרים לתקן ליקויים שיוחסו לעבודת התובעת, העלויות נבחנו לצורך ההתחשבנות.
התובעת ביקשה לראות בחשבון הסופי הודאה בכך שכל העבודות בוצעו במלואן, וטענה שהמפקח פעל ב"חוסר מקצועיות, חוסר תום לב ומשוא פנים". בית המשפט דחה את הטענה וקבע שהמפקחת פעלה באופן מקצועי, בתום לב וללא משוא פנים. השופט הוסיף כי התובעת לא תיעדה את סיום העבודה, לא הצטיידה בחוות דעת מומחה מטעמה ולא הציגה אישורים לבדיקות הצפה, ולכן אין בסיס להעדיף את גרסת מנהלה על פני העמדות המקצועיות שהוצגו.
בפסק הדין הודגש כי קבלת עמדת התובעת הייתה מרוקנת מתוכן את מנגנון ההכרעה שעליו הסכימו הצדדים. לפי השופט, כאשר ההסכם מסמיך מפקח להכריע בהתחשבנות בין מזמין לקבלן, אין די בכך שהקבלן חולק על קביעות המפקח כדי להעביר את המחלוקת כולה לבית המשפט. נדרשת תשתית שמצביעה על פגם המצדיק התערבות, וזו לא הונחה במקרה הנוכחי.
בית המשפט אישר את החשבון הסופי שלפיו לא מגיע לתובעת תשלום נוסף מעבר לסכומים ששולמו לה לפני הגשת התביעה. גם דרישות לפיצוי בגין נסיעות, לינה, אובדן רווחים ועוגמת נפש נדחו. השופט ציין כי לאחר אימוץ ההתחשבנות אין בסיס לפיצויים הנלווים, וכי ממילא הם לא הוכחו; ביחס לעוגמת נפש נקבע גם שאין לפסוק רכיב כזה לתאגיד.
בקביעת ההוצאות התייחס בית המשפט גם לאופן ניהול ההליך, שנמשך ארבע שנים וכלל שבעה דיונים. חלק מן העיכובים נבעו מן המצב הביטחוני ומשירות מילואים של בא כוח ישרוטל, אך פסק הדין ציין שהתביעה נמחקה פעמיים בשל אי עמידת התובעת בהחלטות, הוגשו בקשות ארכה ונוהלו חקירות ממושכות בנושאים שנמצאו לא מהותיים. בסופו של דבר נדחתה התביעה במלואה, והתובעת חויבה ב-100 אלף שקל שכר טרחה ובהחזר הוצאות מומחה בית המשפט והעדים. מספר התיק: ת"א 28177-09-22.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.