צעיר שנהג ברכב אף שמעולם לא הוציא רישיון, נמלט משוטרים, התנגש בגדר וברח ברגל, לא יישלח למאסר. בית משפט השלום לתעבורה בירושלים האריך בשנתיים מאסר מותנה של שלושה חודשים שהיה תלוי נגדו, הטיל עליו 200 שעות שירות לתועלת הציבור ושנת מבחן, וגזר פסילה של 12 חודשים בצירוף הפעלה של שלושה חודשי פסילה מותנית. ההחלטה ניתנה למרות שמדובר בעבירה חוזרת של נהיגה ללא רישיון, לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת שירות המבחן כי התהליך שעבר הצעיר מצדיק חריגה לקולה מטעמי שיקום.
האירוע התרחש ב-26 בדצמבר 2024 בשעה 1:48 לערך באזור חורשת פוגל במעלה אדומים. שוטרים הבחינו בנאשם יושב במושב הנהג של מכונית BMW. לפי העובדות שבהן הודה, הוא יצא מן הרכב אך לאחר מכן חזר אליו, החל בנסיעה ונמלט מהשוטרים. במהלך המרדף הגיע למקום ללא מוצא, התנגש בגדר המפרידה בין החורשה לכביש ולוואדי, גרם נזק לרכב ואז יצא וברח ברגל. בהמשך אותר ונעצר.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון נהיגה לאחר שמעולם לא הוציא רישיון, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה בקלות ראש וגרימת נזק. חומרת המקרה הועצמה בגלל עברו: למרות גילו הצעיר, כבר היו לחובתו שתי הרשעות תעבורה משנת 2024, ובהן הרשעה קודמת באותה עבירה של נהיגה ללא רישיון. באותו הליך קודם נגזרו עליו מאסר מותנה של שלושה חודשים ופסילה מותנית של שלושה חודשים, ושני התנאים היו בני הפעלה.
המאשימה ביקשה להפעיל את התנאים ולא להסתפק בהמלצה השיקומית. היא הדגישה שהנאשם לא רק נהג ללא רישיון אלא גם ברח מהמשטרה הן ברכב והן ברגל. לטענתה, הסיכון שבנהיגה ללא הכשרה לא נשאר תאורטי: "החשש התממש עת התרחשה תאונת הדרכים בזמן מנוסתו". התביעה ביקשה שישה חודשי מאסר ולהפעיל את שלושת חודשי המאסר המותנה במצטבר, כך שהנאשם ירצה תשעה חודשים שניתן לרצות בעבודות שירות. היא ביקשה גם 12 חודשי פסילה, הפעלת שלושה חודשי פסילה נוספים במצטבר וקנס.
ההגנה ביקשה לאמץ את מסלול השיקום. הסנגור הדגיש שהנאשם היה בן 18 בזמן ביצוע העבירות, ושכיום הוא בן 20. הוא ציין כי הצעיר הודה, שהה בתנאים מגבילים תקופה ארוכה ולא הפר אותם, וכי במהלך התקופה התקדם בעבודתו עד שהפך למנהל עובדים. ההגנה הפנתה לכך שהנאשם צבר חובות של 50 אלף שקל וביקשה להאריך את המאסר המותנה ולהטיל שירות לתועלת הציבור. לפי הטיעון, "לאורך כל התקופה לא היו הפרות", וההתפתחות בעבודה מצביעה על יציבות ושינוי.
שני תסקירים של שירות המבחן היו גורם מרכזי בתוצאה. התסקיר הראשון תיאר רקע משפחתי מורכב, ילדות ללא יציבות ושהות במשפחת אומנה ובפנימייה. השירות ציין שימוש קודם בקנאביס, אך בדיקה שנמסרה נמצאה שלילית. הנאשם הביע בפני השירות הבנה של הסיכון שבנהיגה ללא רישיון וחרטה על מעשיו. שירות המבחן ביקש בתחילה לדחות את הדיון כדי לשלבו בטיפול ולבחון את התקדמותו.
בתסקיר המשלים תואר קשר רציף ויזום עם שירות המבחן, שיתוף פעולה ומוטיבציה להמשיך בתהליך. השירות העריך שעונש של עבודות שירות עלול לפגוע ביציבות שהושגה, לקטוע את הרצף השיקומי ולהקשות על תפקודו של הצעיר. לכן הומלץ להאריך את המאסר המותנה, להעמיד אותו במבחן ולהטיל 150 שעות שירות לתועלת הציבור. בית המשפט קיבל את הכיוון השיקומי אך הגדיל את היקף השל"צ ל-200 שעות.
בית המשפט לא התעלם מן העובדה שהעבירה חזרה על עצמה זמן קצר לאחר הרשעה קודמת. בגזר הדין הודגש שמי שנוהג בלי שהוציא רישיון כלל מסכן את הציבור משום שלא עבר את ההכשרה והבחינות הנדרשות. לכך נוספה ההימלטות מהשוטרים והתאונה. על רקע זה היה בסיס להפעלת המאסר המותנה. עם זאת, בית המשפט מצא שהתמונה העדכנית, ובעיקר גיל הנאשם והתהליך הטיפולי והתעסוקתי, מאפשרים להעדיף שיקום.
המאסר המותנה בן שלושת החודשים לא בוטל אלא הוארך בשנתיים נוספות. בתחום הפסילה נגזרו 12 חודשים, והופעלה פסילה מותנית נוספת של שלושה חודשים במצטבר. הפסילה חושבה מ-5 בינואר 2025, ובגזר הדין צוין כי היא כבר "רוצתה ממלואה". נוסף על כך נקבעה פסילה מותנית של חמישה חודשים למשך שלוש שנים.
הנאשם הועמד גם בצו מבחן לשנה. בתקופה זו הוא אמור להמשיך להיות בפיקוח שירות המבחן, להשתלב בקבוצה טיפולית לפי שיקול דעתו ולמסור בדיקות לאיתור סמים או אלכוהול אם יידרש. 200 שעות השירות לתועלת הציבור נועדו להיות רכיב עונשי מוחשי בלי לקטוע את התעסוקה והמסלול השיקומי שעליהם נשענה ההקלה.
ההכרעה יוצרת הבחנה ברורה בין חומרת המעשים לבין בחירת סוג העונש. בית המשפט לא קבע שהמרדף, התאונה והנהיגה ללא רישיון הפכו קלים יותר בגלל גילו של הנאשם. להפך, הוא ציין במפורש שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל, אף שההרשעה כאן נסבה על העבירות שנקבעו בכתב האישום. ההקלה נבעה מהשאלה מה צפוי לקדם מניעת עבירות נוספות אצל הנאשם המסוים, ולא מהפחתה בחומרת הסיכון שיצר.
בית המשפט בחן גם את משמעות ההרשעה הקודמת. ב-2 באפריל 2024, לפני האירוע הנוכחי, כבר הוטלו על הצעיר שישה חודשי פסילה בפועל, שלושה חודשי פסילה על תנאי ושלושה חודשי מאסר על תנאי בגין נהיגה ללא רישיון. העובדה שחזר לנהוג בלי רישיון למרות התנאים הייתה טעם כבד לחומרה. דווקא משום כך, ההחלטה להאריך את המאסר המותנה במקום להפעילו דרשה קביעה מפורשת שהנסיבות השיקומיות אינן רגילות.
בתסקיר המשלים הודגש שהצעיר שמר על קשר רציף מיוזמתו עם שירות המבחן והראה מחויבות לטיפול. בית המשפט ראה בכך יותר מהצהרה כללית על רצון להשתנות. לצד התקדמותו בעבודה והיעדר הפרות של התנאים המגבילים, הדבר שימש בסיס לקביעה שיש סיכוי ממשי שהמשך המסגרת בקהילה יעיל יותר מהפעלת שלושת חודשי המאסר. לכן הוחמר מספר שעות השל"צ לעומת המלצת השירות, אך נשמרה המסגרת השיקומית.
מספר התיק: פ"ל 15827-12-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.