נהג שנתפס נוהג ברכב חשמלי בירושלים כשהוא בפסילה ובשכרות גבוהה, למרות שלא החזיק ברישיון מתאים לכלי, נידון לתשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ולפסילת רישיון כוללת של 58 חודשים. בית משפט השלום לתעבורה בירושלים קבע כי מדובר בשילוב חמור של עבירות, בעיקר לנוכח ריכוז אלכוהול של 855 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף, עבר תעבורתי הכולל עבירות דומות והעובדה שהנאשם נהג בזמן שכבר היה פסול. עם זאת, בית המשפט נמנע ממאסר מאחורי סורג ובריח לאחר שמצא "ניצני שיקום" בתעסוקתו ובלימודיו והחיל עיקרון של ענישה מדורגת.
צריכים עו"ד?
האירוע התרחש ב-13 באוגוסט 2023 בשעה 12:55 לערך, באזור הרובע היהודי בירושלים. הנאשם נהג ברכב חשמלי ברחוב השוערים. באותה עת עמדה נגדו פסילת רישיון ל-30 חודשים שנגזרה עליו בתיק קודם, והפסילה הייתה בתוקף. בנוסף, הנאשם לא הוציא מעולם רישיון נהיגה לקטגוריה הנדרשת לרכב שבו נהג, אף שהחזיק רישיון מסוג אחר. בדיקת הינשוף הצביעה על 855 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, לעומת רף של 240 מיקרוגרם שאליו התייחס בית המשפט.
הנאשם הורשע, לאחר שבשלב מתקדם של ההליך הודה בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון מתאים ונהיגה ללא ביטוח. לפני ההודאה התנהל חלק משמעותי מהמשפט ונשמעו עדים. באפריל 2025 הודה הנאשם, ובהמשך ביקש לחזור בו מהודאתו. הבקשה נדחתה. אחת מטענותיו הייתה שבגלל אופן הטיפול בו בתיק קודם ביחס לאותו כלי, סבר שניתן לנהוג בו בלי רישיון מתאים. ההגנה ביקשה לתת משקל ל"קרבתו של הנאשם לסייג האחריות הפלילית" ולכך שלטענתו "היה בטוח שיכול לנהוג בכלי רכב זה".
המאשימה הציגה את המקרה באופן שונה. היא הדגישה את השילוב שבין שכרות ברמה גבוהה, נהיגה בזמן פסילה והיעדר רישיון מתאים, ואת העובדה שהנאשם כבר הורשע קודם בעבירות תעבורה מהותיות. לפי טיעונה, "מדובר בשילוב עבירות מסוכנות מהרף הגבוה ביותר". התביעה ביקשה להטיל 15 חודשי מאסר בפועל ולהפעיל במצטבר שלושה חודשי מאסר מותנה, וכן להטיל פסילה ממושכת ולהפעיל עשרה חודשי פסילה מותנית שהיו תלויים נגד הנאשם.
עברו של הנאשם קיבל מקום משמעותי בגזר הדין. לחובתו ארבע הרשעות פליליות קודמות ושמונה הרשעות תעבורה. בתיק התעבורה שקדם לאירוע הנוכחי הוא הורשע בשני מקרים של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, בנהיגה בחוסר זהירות ובגרימת נזק. באותו תיק נגזרו עליו בין היתר 45 ימי מאסר בעבודות שירות ופסילת רישיון ל-30 חודשים, וכן מאסר מותנה של שלושה חודשים ופסילה מותנית של עשרה חודשים. שתי ההתניות היו רלוונטיות כעת.
בית המשפט עמד גם על כך שההליך הטיפולי לא הציג תמונה חד משמעית של שיקום. במסגרת בחינת התאמתו לבית משפט קהילתי נמצא שהנאשם אינו מתאים למסגרת. בתסקיר תואר המשך שימוש באלכוהול גם בתקופה שבה שהה בתנאים מגבילים, ולא הוצגה השתלבות בטיפול סגור שהוצע לו. מצד שני, הנאשם הציג יציבות תעסוקתית ולימודים בתחום ייעוץ המס, וההגנה ביקשה לראות בכך שינוי שמצדיק הימנעות ממאסר מאחורי סורג ובריח.
בגזירת הדין קבע בית המשפט כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית, אך הדגיש את הרמה הגבוהה של השכרות ואת הסיכון שנוצר. השופט התייחס גם למקום ולמועד: הנהיגה הייתה באזור שבו היו אנשים רבים בתקופת הסליחות. לכך נוספה העובדה שהנאשם נהג בזמן פסילה ובכלי שלגביו לא החזיק ברישיון מתאים. מתחם הענישה שנקבע כלל מאסר בפועל בטווח של ארבעה עד 14 חודשים ופסילת רישיון של 36 עד 60 חודשים.
למרות חומרת העבירות, בית המשפט החליט שלא לשלוח את הנאשם לכלא. בגזר הדין נכתב כי הדבר נעשה "לא מבלי היסוס". בית המשפט מצא כי קיימים "ניצני שיקום" הנלמדים מהתעסוקה והלימודים, והוסיף משקל לכך שהנאשם טרם ריצה בעבר מאסר מאחורי סורג ובריח ולצורך בענישה הדרגתית. עם זאת הודגש שהנאשם מקבל למעשה הזדמנות נוספת, ושאין לראות בהחלטה משום הקלה בחומרת הנהיגה.
המאסר שנגזר בתיק הנוכחי עומד על שישה חודשים. לכך הופעל במצטבר המאסר המותנה בן שלושת החודשים, כך שסך הכול ירצה הנאשם תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות. בתחום הפסילה נגזרו 48 חודשים, והופעלה במצטבר פסילה מותנית נוספת של עשרה חודשים. התוצאה היא פסילה כוללת של 58 חודשים. נוסף על כך הוטל קנס של 2,500 שקל, וכן מאסר מותנה ופסילה מותנית לתקופות נוספות שנקבעו בגזר הדין.
האיזון שנעשה בגזר הדין נשען אפוא על שני קווים מנוגדים. מצד אחד עומדים ריכוז האלכוהול, הנהיגה בפסילה, היעדר הרישיון המתאים והעבר התעבורתי, שמלמדים לפי בית המשפט על סיכון משמעותי ועל כך שהעונשים הקודמים לא עצרו את ההתנהגות. מצד אחר עמדו נתוני החיים העדכניים וההחלטה להחיל ענישה מדורגת. בית המשפט לא ביטל את התנאים הקודמים אלא הפעיל אותם במצטבר, אך אפשר לרצות את תקופת המאסר הכוללת במסגרת עבודות שירות.
בגזר הדין נבחנה גם הטענה שהנהיגה הייתה קצרה ונעשתה במסגרת העבודה. ההגנה ביקשה להקטין את חומרת האירוע באמצעות הטענה שמדובר בנסיעה של מרחק קצר בכלי חשמלי, אך בית המשפט לא ראה בכך גורם שמנטרל את הסיכון. מבחינתו, השילוב בין פסילה פעילה, שכרות ברמה גבוהה והיעדר רישיון מתאים הוא שמגדיר את חומרת האירוע, ולא רק המרחק שבו הספיק הנאשם לנהוג. לכך נוסף הרקע של הרשעות תעבורה קודמות, ובפרט ההליך הקודם שבו כבר הוטלו עליו פסילה ממושכת ועונשים מותנים.
בית המשפט גם לא קיבל את טענת ההגנה כאילו ההליך הקודם יצר לנאשם היתר מעשי לנהוג בכלי. עם זאת, הוא נתן לטענה משקל מסוים בשלב הענישה כחלק ממכלול הנסיבות ולא כטענה שמבטלת אחריות. ההרשעה נותרה בעינה, והעונשים המותנים הופעלו. בכך נשמרה ההבחנה בין טענה שיכולה להשפיע על מידת העונש לבין טענה שמקימה הגנה מפני עצם ההרשעה.
מספר התיק: פ"ל 15445-08-23.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.