אב לחמישה ילדים חויב לשלם לאם 6,580 שקל בחודש עבור ארבעת הילדים המתגוררים עמה, סכום שיפחת ל-6,410 שקל לאחר שהבת הצעירה תגיע לגיל שש, כל עוד הבת האמצעית ממשיכה להתגורר עם האב. מאחורי הסכומים שקבע בית המשפט למשפחה באשדוד עומד תחשיב מפורט: צרכי הילדים, הכנסות ההורים, שיעור ההכנסה הפנויה, מקום המגורים של כל אחד מהילדים והעובדה שלארבעת הילדים שבבית האם כמעט שאין זמני שהות עם האב.
צריכים עו"ד?
התביעה הוגשה על ידי האם נגד האב ועניינה מזונות ומדור לחמשת ילדיהם. ארבעה מהילדים מתגוררים עם האם, והבת האמצעית מתגוררת עם האב. השופטת עפרה גיא קבעה כי על האב לשאת ב-80% מהנטל ביחס לצרכים הרלוונטיים, לעומת 20% לאם. ההכרעה לא נשענה על סכום כולל שנבחר מראש, אלא על בניית רכיבי הצורך והכנסה ולאחר מכן על קיזוז חלקה של האם במזונות הבת שמתגוררת אצל האב.
נקודת המוצא הכלכלית הייתה הכנסות ההורים. האם, מורה שכירה, הציגה 12 תלושי שכר שמהם עלה כי שכרה הממוצע נטו הוא 9,129 שקל בחודש. האב, עורך דין בהכשרתו, טען כי אינו עובד מאז 2020 וכי יכולת ההשתכרות שלו נמוכה. הוא טען שהמשפחה הייתה קשת יום ונעזרה בבני משפחה ובגורמי רווחה, וכי לכל היותר יש לחייבו במזונות מינימליים. באחת מחקירותיו אף אמר ביחס להוצאות החינוך: "למה אני צריך לשלם שכר לימוד, מי שהיתה אחראית על הלימודים על התשלומים ובכלל זו האם".
בית המשפט לא קיבל את עמדתו בדבר יכולת ההשתכרות. בפסק הדין צוין כי האב לא הגיש דוחות עדכניים לשנים 2023 ו-2024, לא הגיש הרצאת פרטים עדכנית למרות החלטה מפורשת ולא צירף תדפיסי חשבון בנק שיכלו לשפוך אור על מצבו. השופטת התייחסה גם לכך שהאב העיד שהוא מקבל כסף מלקוחות במזומן, והשיב על כך "ברור שבמזומן". בנוסף ניתן משקל למסמך בכתב ידו שבו הופיעו סכומי מזונות גבוהים, שבית המשפט ראה בו נתון שיש בו להעיד על יכולותיו הכלכליות. על רקע זה הועמד פוטנציאל השתכרותו על 16 אלף שקל בחודש.
גם הוצאות המגורים של האם נבחנו ולא התקבלו במלואן. בפועל היא מתגוררת עם ארבעה ילדים בדירה שכורה שעל פי החוזה עלותה 6,250 שקל בחודש. האם העידה: "לקחתי הלוואה מההורים שלי הם משלמים לי כל חודש את השכירות של הבית, אין לי יכולת לשלם גם את שכירות הבית". למרות זאת, בית המשפט קבע כי לצורך החישוב יש להביא בחשבון שכר דירה של 5,000 שקל, לאחר שהשווה אותו בין היתר למשכנתה בסך 3,900 שקל ששילמו הצדדים בעבר.
לאחר הפחתת 5,000 השקלים מהכנסת האם, קבע בית המשפט שהכנסתה הפנויה היא כ-4,129 שקל, לעומת 16 אלף שקל לאב. על בסיס היחס בין ההכנסות הפנויות נקבע שחלקה של האם הוא 20% וחלקו של האב 80%. יחס זה הפך לבסיס לחלוקת הצרכים של הילדים שמעל גיל שש ולחלוקת ההוצאות החריגות שנקבעו בהמשך.
בשלב הבא נבנו צרכי הילדים עצמם. בית המשפט העמיד את הצרכים ההכרחיים של כל ילד על 1,830 שקל בחודש: 700 שקל לכלכלה, 150 שקל לביגוד והנעלה, 50 שקל לרפואה ו-930 שקל עבור מדור ואחזקתו. רכיב הדיור מורכב מחלק מדור של 625 שקל לכל ילד ומ-304 שקל שנקבעו עבור אחזקת המדור, ובפסק הדין הועמד הסכום הכולל לצורך החישוב על 930 שקל.
עבור ילד שמלאו לו שש שנים נוספו לצרכים ההכרחיים גם 75 שקל לתרבות וספרים, 120 שקל לנסיעות ו-50 שקל לטלפון נייד. כך נקבע סכום כולל של 2,075 שקל לילד מעל גיל שש. החלק של האב, לפי יחס ההכנסות של 80%, הוא 1,660 שקל לכל ילד כזה.
מכאן עבר בית המשפט למבנה המשפחתי בפועל. ארבעה ילדים מתגוררים עם האם, בעוד הבת האמצעית מתגוררת עם האב. ביחס לארבעת הילדים שבבית האם נקבע כי זמני השהות של האב מצומצמים עד לא קיימים, ולכן אין מקום להפחית את חיובו בשל זמני שהות. בית המשפט קבע שבית האם הוא הבית המרכזי עבור ארבעתם, ואילו בית האב הוא הבית המרכזי עבור הבת האמצעית.
הבת הצעירה עדיין מתחת לגיל שש. לגביה נקבע כי האב חייב במלוא צרכיה ההכרחיים, ולכן החיוב הוא 1,830 שקל בחודש עד שתגיע לגיל שש. שלושת הילדים האחרים שמעל גיל שש ומתגוררים אצל האם חושבו לפי 1,660 שקל לכל אחד. בית המשפט העמיד את הסכום הכולל עבור ארבעת הילדים המתגוררים עם האם על 6,810 שקל עד שהצעירה תגיע לגיל שש.
כאשר הבת הצעירה תגיע לגיל שש, החיוב בגינה יעבור גם הוא ל-1,660 שקל, כך שהסכום עבור ארבעת הילדים שבבית האם יהיה 6,640 שקל. אלא שבית המשפט לא עצר כאן, משום שהאם עצמה נדרשת לשאת בחלק מצרכי הבת שמתגוררת אצל האב.
לבת האמצעית נקבעו צרכים של 1,145 שקל בחודש. הסכום התקבל מתוך 2,075 שקל פחות 930 שקל בגין מדור ואחזקת מדור, משום שהאב מתגורר עמה בבית אמו ולא הוכחו הוצאות מדור ואחזקה עבורה. חלקה של האם, 20% מסכום זה, הועמד על 230 שקל. במקום לקבוע תשלום נפרד, בית המשפט הורה לקזז את 230 השקלים מהסכום שהאב צריך לשלם עבור ארבעת הילדים האחרים.
לאחר קיזוז חלקה של האם במזונות הבת האמצעית, קבע בית המשפט את השורה התחתונה: האב ישלם 6,580 שקל בחודש עד שהבת הצעירה תגיע לגיל שש. לאחר מכן יעמוד החיוב על 6,410 שקל בחודש, כל עוד הבת האמצעית מתגוררת עם האב.
בנוסף למזונות השוטפים נקבע כי הוצאות רפואיות חריגות והוצאות חינוך מסוימות יחולקו ביחס של 80% לאב ו-20% לאם. לגבי חוגים נקבע שהאב יישא במחצית עלות חוג אחד לכל ילד לפי עלות מתנ"ס. בית המשפט לא חייב מי מהצדדים בהוצאות משפט.
מספר התיק: תלה"מ 60723-09-24.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.