מעסיק אינו יכול להפחית שעות עבודה רגילות שלא נוצלו משעות נוספות שביצע עובד בימים אחרים. כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בפסק דין שעסק בתביעתו של נהג הסעות נגד מעסיקו לשעבר.
פסק הדין ניתן בהרכב בראשות השופטת שרון שביט כפתורי, לצד נציגי הציבור אבשלום אייזנר ודליה קוטאי.
העובד הועסק כנהג בעסק שסיפק שירותי הסעות לאמנים, דיפלומטים ולקוחות נוספים. הצדדים הסכימו על שכר חודשי גלובלי, כאשר העובד נדרש להיות זמין להסעות בכל ימות השבוע, בהתאם לסידור העבודה שקבע המעסיק.
במהלך הדיון התברר כי המעסיק לא ניהל פנקס מסודר של שעות העבודה. במקום זאת הוצגו יומנים בכתב יד שתיעדו נסיעות וכן התכתבויות בוואטסאפ. תלושי השכר לא כללו את שעות העבודה שבוצעו בפועל וגם לא הציגו את השעות הנוספות.
המעסיק לא הכחיש שהעובד ביצע לעיתים ימי עבודה ארוכים. לטענתו, כנגד ימים אלה היו ימים שבהם הנהג לא עבד כלל או עבד שעות מעטות, ולכן שעות העבודה התקזזו זו מול זו.
בית הדין דחה את הטענה. בפסק הדין נקבע כי לא ניתן לקזז שעות רגילות משעות נוספות וכי מחדלי הרישום רובצים לפתחו של המעסיק. עוד נקבע כי מעסיק שלא מסר הודעה תקינה על תנאי העבודה, לא ניהל פנקס שעות ולא שילם את מלוא הגמול, אינו יכול לקבוע בדיעבד כיצד יחושבו שעות העבודה.
מהראיות עלה כי הנהג נדרש לעיתים להסיע אמנים להופעות ולהחזירם בשעות הלילה. יום עבודה כזה עשוי היה להימשך 12 עד 13 שעות ולכלול עבודה בלילה, בשבת או בחג. לצד זאת קבע בית הדין כי הראיות אינן מצדיקות את דרישת העובד לתשלום עבור 60 שעות נוספות בכל חודש.
לאחר בחינת הדוגמאות שהוגשו העריך בית הדין כי העובד ביצע כחמש שעות נוספות בשבוע, שהן כ־20 שעות בחודש. בהתאם לכך נפסקו לזכותו 48,345 שקל בגין שעות נוספות.
כתב הוויתור לא ביטל את זכויות העובד
סוגיה מרכזית נוספת נגעה למסמך ויתור שעליו חתם העובד לאחר שקיבל 19 אלף שקל. המעסיק טען כי התשלום והמסמך סילקו את כל דרישות העובד בגין התקופה שקדמה לחתימה.
בית הדין דחה גם טענה זו. נקבע כי עובד אינו רשאי לוותר על זכויות המוקנות לו בחוקי המגן וכי לא ניתן לסחור בזכויות קוגנטיות. המסמך לא פירט אילו זכויות נכללו בסכום ששולם ולא הוצג חישוב המלמד כי התשלום כיסה את מלוא חובות המעסיק.
לפי פסק הדין, הסכום ששולם התייחס להפרשות הפנסיוניות שבהן חייב המעסיק עד נובמבר 2018 בלבד. הוא לא כלל ויתור על חופשה, פיצויי פיטורים, שעות נוספות או זכויות אחרות.
תלושי השכר לא שיקפו את המציאות
בית הדין מצא ליקויים משמעותיים גם בתלושי השכר. במשך שנים קיבל העובד שכר קבוע שלא שיקף את שעות עבודתו בפועל. נוסף על כך, בתלושים נרשם ניכוי לפנסיה, אף שהכספים לא הועברו לקרן בזמן אמת.
השופטת שביט כפתורי קבעה כי מדובר בהפרות ברף גבוה, ופסקה לעובד 10,000 שקל בשל תלושי השכר הלקויים.
עוד נפסקו 5,000 שקל בגין אי־מסירת הודעה תקינה על תנאי העבודה. המסמך שהציג המעסיק לא כלל, בין היתר, את מועד תחילת העבודה, עיקרי התפקיד, יום המנוחה, אורך יום העבודה והסדרי הביטוח הפנסיוני.
בית הדין פסק לעובד גם 3,592 שקל כדמי חופשה, 14,774 שקל להשלמת פיצויי פיטורים, 7,500 שקל בגין אי־מתן הודעה מוקדמת ו־2,500 שקל בשל שימוע שלא נערך בלב פתוח ובנפש חפצה.
לצד קבלת חלק משמעותי מהתביעה, נדחו דרישות אחרות, ובהן תביעה לתשלום של 100 אלף שקל בגין טיפים, תשלום נוסף עבור אש"ל, דמי חגים, קרן השתלמות ומענק רבעוני.
בית הדין ציין כי חלק מהסכומים שנתבעו היו מופרזים, ולכן פסק לעובד הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום מתון של 10,000 שקל.
מספר התיק: סע"ש 25540-06-22
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.