גנון טכנולוגיות בע"מ לא הצליחה לחייב באופן אישי מנהל לשעבר של חברת בנייה בחוב של 305,312 שקל. בית משפט השלום בקריות קבע כי גנון לא הוכיחה שהחתימה על כתב הערבות האישית היא חתימתו.
צריכים עו"ד?
גנון טכנולוגיות, העוסקת בייצור, יבוא ושיווק מערכות וציוד לבנייה, טענה כי בדצמבר 2018 נחתם הסכם התקשרות עם חברת גדיר חברה לבניין ופיתוח 2018 בע"מ וכי הנתבע חתם על "כתב ערבות אישית בלתי חוזרת ובלתי מוגבלת בסכום" להבטחת חובות החברה. יתרת החוב הנטענת עמדה על 305,312 שקל.
הנתבע הכחיש את הערבות וטען כי "מעולם לא חתם על ערבות אישית" וכי החתימות שיוחסו לו זויפו. הוא צירף מסמך גרפולוגי שבו נכתב כי "יש אינדיקציה כי החתימות של הנתבע על כתב הערבות וההסכמים לא אותנטיות ולא חלק מטווח החתימה שלו". גנון טענה מנגד שהסחורה סופקה על בסיס הערבות האישית וכי צילום תעודת הזהות שצורף למסמכים מחזק את גרסתה.
השופטת אלואז זערורה קבעה כי כאשר אדם מתכחש לחתימתו על כתב ערבות, הנטל להוכיח את אמיתות החתימה מוטל על מי שמבקש להסתמך עליה. במקרה זה לא הובאה עדות ישירה ממעמד החתימה. מנכ"ל גנון שהעיד מטעמה אישר שלא היה נוכח בזמן החתימה ולא ראה את הנתבע חותם.
גם צילום תעודת הזהות לא הספיק. בית המשפט קבע שלא הוצגה ראיה המלמדת כי הצילום נמסר על ידי הנתבע דווקא כחלק ממעמד החתימה או כי זוהה בפני נציג החברה. עוד הודגש שהסכמי הסדרת חוב מאוחרים יותר נחתמו בידי אדם אחר, ולכן אינם מוכיחים את חתימת הנתבע על הערבות המקורית.
התביעה האישית נדחתה. פסק דין נפרד כבר ניתן נגד חברת הבנייה עצמה. למרות התוצאה, בית המשפט מתח ביקורת על הנתבע בשל אי-קיום החלטות, עיכובים ומסירת מידע שגוי בנוגע לעד, ולכן החליט שלא לפסוק הוצאות לטובתו.
מספר התיק: ת"א 56174-03-22
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.