עובדת שנפגעה בתאונת דרכים בעת שהייתה בדרכה להוריד את בתה בבית הספר לפני העבודה לא הצליחה לקבל הכרה באירוע כתאונת עבודה. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי מדובר בסטייה מהותית מהדרך הרגילה לעבודה לצורך פרטי.
התאונה אירעה ב-29 במאי 2024, סמוך לשעה 7:50. התובעת עבדה במפעל באזור התעשייה עד הלום באשדוד. באותו בוקר נסעה עם בתה בת ה-15 כדי להוריד אותה בבית הספר ורק לאחר מכן להמשיך לעבודה. ההתנגשות אירעה בחניית בית הספר, לפני שהבת ירדה מהרכב.
התובעת טענה שהנסיעה לבית הספר הייתה חלק מהמסלול הקבוע שלה לעבודה וכי יש לפרש את דיני הביטחון הסוציאלי "ברוחב לב ולא בצרות עין". לשיטתה, הורדת הבת הייתה פעולה יומיומית ומשולבת בדרך לעבודה ולא ניתקה את הקשר בין הנסיעה לבין עבודתה.
המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה בטענה שהתאונה לא אירעה בדרך המקובלת מהבית לעבודה. במכתב הדחייה צוין כי האירוע התרחש "לא כדרך ממעונך לעבודה כנדרש". בהליך טען המוסד שמדובר בסטייה של ממש למטרה פרטית.
סגנית הנשיא רחל גרוס קבעה כי הדרך לבית הספר הייתה בכיוון שונה מהמסלול הישיר לעבודה. לפי הנתונים שנבחנו, הנסיעה דרך בית הספר הוסיפה כשני קילומטרים והאריכה את הנסיעה מכ-13 דקות לכ-19 דקות, תוספת משמעותית ביחס למסלול הרגיל. התובעת אף אישרה שהורדת הבת גרמה לה לאחר לעבודה.
בית הדין נתן משקל גם לכך שהתאונה אירעה לפני שהבת ירדה מהרכב, כלומר לפני שהמטרה הפרטית של הסטייה הסתיימה. נקבע שאין מדובר בסטייה מזערית או במסלול מקובל לעבודה, ולכן התאונה אינה תאונת עבודה. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.
מספר התיק: ב"ל 48416-09-24
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.