בית משפט השלום בחדרה הורה למחוק חלקים מרכזיים מכתב ההגנה של חברת ביטוח בתביעה לתגמולים בעקבות שריפת רכב. נקבע כי הטענה שלפיה הרכב הוצת בזדון בידי המבוטחת או מי מטעמה היא טענה חדשה, שלא נכללה במכתב הדחייה שנשלח למבוטחת כחצי שנה לאחר האירוע.
צריכים עו"ד?
התובעת דרשה 136,000 שקל בגין נזקי השריפה, לאחר שרכבה הוכרז אובדן גמור. במכתב הדחייה טענה המבטחת כי לפני השריפה אירע ירי לעבר הרכב שלא דווח לה, וכי אי הדיווח מהווה שינוי מהותי בסיכון ונעשה בכוונת מרמה. התובעת טענה בהמשך כי "הנתבעת מנועה מלהעלות טענות הגנה חדשות שלא נזכרו במכתב הדחייה".
בכתב ההגנה שינתה המבטחת את מוקד טענותיה. בדיון נמסר מטעמה: "הרכב הוצת בזדון. זה טענת ההגנה שלנו", ובאותה נשימה נמסר כי היא זונחת את טענת החמרת הסיכון בגין אירוע קודם. בסיכומיה טענה המבטחת כי טענת המרמה והזדון כבר הייתה גלומה במכתב הדחייה, בין היתר משום שזה הפנה לסעיפים 25 ו-26 לחוק חוזה הביטוח.
בית המשפט דחה עמדה זו וקבע כי יש הבדל מהותי בין טענה של אי דיווח על אירוע ירי קודם לבין טענה המייחסת למבוטחת מעורבות אישית אקטיבית בהצתת הרכב. עוד צוין כי הפוליסה מכסה נזקי אש וגם מעשה זדון, ורק כאשר מקרה הביטוח נגרם במתכוון בידי המבוטח או מי מטעמו חל הסייג שעליו ביקשה המבטחת להסתמך.
נקבע כי דו"ח החוקר שעליו הסתמכה המבטחת נערך כבר בנובמבר 2024, חודשים לפני מכתב הדחייה ממאי 2025. לכן לא הוכח שמדובר בעובדות חדשות שהתגלו לאחר משלוח המכתב. בית המשפט קבע כי העלאת הטענה בשלב מאוחר, לאחר זניחת טענת אירוע הירי, נעשתה באיחור ובחוסר תום לב.
בהתאם לכך הורה בית המשפט למחוק את סעיפים 3 עד 30 לכתב ההגנה, ובכלל זה טענות הנוגעות לעצם אירוע השריפה, החמרת הסיכון, אירוע מוקדם שהוסתר, הצתה בזדון וטענות כלליות נוספות שלא פורטו במכתב הדחייה. הדיון ימשיך בשאלות שיעור הנזק והקשר הסיבתי, ונקבעה ישיבת הוכחות ל-16 בדצמבר 2026.
המבטחת חויבה בהוצאות התובעת בסך 4,500 שקל בתוספת מע"מ בגין הדיון בסוגיה. מספר התיק: ת"א 35819-09-25.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.