בית משפט השלום בתל אביב-יפו קיבל בחלקה תביעה של בעלת עסק להפקה ולהשכרת ציוד לאירועים נגד נהג שעבד עבורה במשך כמה ימים. השופט ערן טאוסיג קבע כי הנהג התרשל באופן חמור בתאונה עצמית, אך ייחס לבעלת העסק אשם תורם של 25% משום ששלחה אותו לבדו לעבודה כשהייתה מודעת לעייפותו. הנהג חויב ב-88,080 שקל ובהוצאות, שכר טרחה ושכר עדים בסך 20 אלף שקל.
בעלת העסק תבעה 134,335 שקל בגין נזקי התאונה ורכיבים נוספים. היא טענה כי בחקירתו במשטרה הודה הנהג שעייפותו הביאה אותו "להירדם על ההגה", וכי זו הסיבה הבלעדית לתאונה. לטענתה, הוא השתמש ברכב ללא אישורה לאחר שסיים מסירת ציוד ונסע לכיוון בית שמש לצורך פרטי.
הנהג טען מנגד כי הועסק במשך שעות רבות בתנאים קשים, ביקש מחליף משום שתש כוחו וסירב לנסיעה כשהוא "גמור", אך נדרש להמשיך לעבוד לבדו. הוא טען גם שהרכב לא היה תקין ולא בוטח בביטוח מקיף, ושלאחר סיום העבודה הותר לו להשתמש בו. לפי עדותו, הוא וחברו אמרו לבעלת העסק: "אני גמור, אני גמור מת" וביקשו שהחבר יצטרף אליו כדי למנוע הירדמות, אך היא סירבה.
בית המשפט קבע כי הוכח במידה הנדרשת שהרכב היה תקין. גם הטענה שהנסיעה הייתה פרטית לא שללה את אחריות הנהג: נקבע כי קיבל רכב תקין לביצוע עבודתו, נהג בו לבדו אף שידע על עייפותו ונרדם או איבד שליטה. התנהלות זו הוגדרה כהתרשלות רבתי.
נזקי התאונה שהוכחו הועמדו על 117,440 שקל. לעומת זאת, נדחה רכיב הנוגע לשלושה מנועים של מתקן מתנפח, משום שנזקם לא הוכח. רכיב שעסק בכסף שנגבה מלקוח נמחק קודם לכן, משום שהסמכות לדון בו נתונה לבית הדין לעבודה.
לצד אחריות הנהג, בית המשפט קבע כי גם בעלת העסק נהגה בחוסר זהירות. מעדותה עלה שידעה בזמן אמת שהוא עייף. היא אף אמרה בעדותה: "זה פיקוח נפש בן אדם צריך לישון". למרות זאת, שלחה אותו בגפו לנסיעה ולעבודה פיזית, ולא דאגה לאדם נוסף שייסע עמו. בשל כך נקבע לה אשם תורם של 25%.
טענת הנהג בעניין היעדר ביטוח מקיף נדחתה. נקבע כי אין בדין חובה לערוך ביטוח כזה, כי ההתרשלות החמורה אינה מאפשרת לעובד להניח שיהיה פטור מנזק, וכי הנהג גם קיבל הודעה שאין לרכב ביטוח מקיף. לאחר הפחתת האשם התורם חויב הנהג ב-88,080 שקל.
מספר התיק: ת"א 35566-02-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.