בית משפט השלום בתל אביב-יפו חייב את המרכז הרפואי תל השומר, שיבא, ועובדת שלו לשלם בנפרד 40 אלף שקל כל אחד למטופל בעקבות כניסות אסורות לתיקו הרפואי. השופט אבי כהן קבע כי נפגעו פרטיותו, סודיות המידע הרפואי שלו והאוטונומיה שלו.
צריכים עו"ד?
התובע, נכה צה"ל הסובל מהפרעת פוסט טראומה, דרש 280 אלף שקל. הוא טען כי גיסתו לשעבר, שעבדה במחלקת הגזברות בשיבא, "נכנסה ללא רשות וסמכות לתיקו הרפואי" וכי "מסרה ממנו מידע רפואי רגיש ומסווג" לבני משפחתו במהלך הליך גירושים.
העובדת הודתה שנכנסה לתיק הרפואי, אך טענה כי אחת הכניסות נעשתה לפי בקשה ואישור בעל פה של התובע, וכי כניסה אחרת נעשתה "מתוך דאגה לו ולטובתו". בשימוע שנערך לה אמרה: "אני אשמה. נכנסתי. אני יודעת שצריך הסכמה בכתב זה משפחה, הוא חבר יותר ממשפחה". שיבא טען כי לא יכול היה לצפות את מעשיה וכי הוא נוקט אמצעים מספיקים וסבירים למניעת דליפות.
בית המשפט דחה את גרסת העובדת בדבר אישור בעל פה וקבע כי שלוש הכניסות נעשו ללא סמכות. עוד נקבע כי העובדת הודתה ששוחחה עם אחותה, אשת התובע באותה עת, על מה שראתה בתיק. בכך הוכחה מסירת מידע רפואי, אף שלא הוכח שכל השימושים המאוחרים שיוחסו למידע מקורם בהדלפה זו.
גם שיבא נמצא אחראי. השופט הצביע על פער בין הנהלים הרשמיים, האוסרים על עובד בלתי מוסמך להיכנס לתיקים רפואיים של מקורבים, לבין הפרקטיקה בפועל. נקבע כי נוהל מרכזי לא קוים ולא נאכף, כי הבירור שנערך לעובדת החמיץ אחת משלוש הכניסות וכי מנגנוני הבקרה לא נתנו מענה מספק.
עם זאת, בית המשפט קבע שהתובע לא הוכיח שהמידע שהודלף היה המקור להסתבכויותיו המשפטיות והמשפחתיות או למידע שהיה בידי בתו. גם התנהלותו של התובע וידיעתו על סיוע מנהלי לא מורשה שקיבל בעבר מהעובדת הובאו בחשבון בהפחתת הפיצוי.
כל אחד משני הנתבעים חויב בפיצוי של 40 אלף שקל ובהוצאות ושכר טרחה בסך 10,000 שקל. בהודעה לצד שלישי שהגיש שיבא, חויבה העובדת להשיב למרכז הרפואי 15 אלף שקל מתוך הפיצוי ועוד 5,000 שקל הוצאות ושכר טרחה.
מספר התיק: ת"א 70973-03-24.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.