בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קיבל בחלקה עתירה של עמותת עתים והורה למשרד לשירותי דת למסור מידע על כישוריהם של יושבי ראש וממונים במועצות דתיות. סגן הנשיא ארנון דראל קבע כי האינטרס הציבורי בפיקוח על מינויים גובר על הפגיעה המצומצמת בפרטיות.
עורכי הדין שלנו
עתים ביקשה לקבל את שאלוני הכשירות של יושבי ראש מועצות דתיות, או מידע מעובד על ניסיונם והשכלתם. היא ביקשה גם מידע על "כישורים מיוחדים" של ממונים שנמצאה להם זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר. לטענתה, ניסיון מקצועי והשכלה של מועמדים לתפקיד ציבורי אינם בגדר "ענייניו הפרטיים של אדם", ובכל מקרה "האינטרס הציבורי גובר".
המשרד והממונה על חוק חופש המידע טענו כי השאלונים "מכילים פרטים אישיים ורגישים", ובהם מידע על הליכים פליליים או משמעתיים, מעורבות משפחתית וקורות חיים. לדבריהם, המידע נמסר לצורך בדיקת כשירות בלבד, רוב בעלי התפקידים התנגדו למסירתו וההצהרה שבטופס אינה הסכמה גורפת לחשיפה.
בית המשפט קבע כי מידע על השכלה וניסיון מקצועי, ככל שהוא נדרש להוכחת עמידה בתנאי הכשירות לתפקיד ציבורי, אינו מידע פרטי שהמשרד רשאי להסתיר. עוד נקבע כי עצם הבחירה להתמודד על תפקיד ציבורי הדורש תנאי כשירות כוללת הסכמה משתמעת למסירת הפרטים הרלוונטיים לציבור.
גם בהנחה שקיימת פגיעה מסוימת בפרטיות, נקבע כי האיזון לפי סעיף 10 לחוק חופש המידע נוטה בבירור לטובת הגילוי. המידע מאפשר לציבור לבדוק את תקינות המינויים ואת עמידת המועמדים בתנאי הסף, בעוד שהפגיעה מוגבלת להיבטים מקצועיים המצויים בשולי הזכות לפרטיות.
המשרד ימסור את שאלוני יושבי הראש לאחר השחרת כל פרט שאינו נוגע לניסיון ולהשכלה, או לחלופין יכין טבלה הכוללת רק נתונים אלה. לגבי ממונים בעלי זיקה, יימסר מידע על הניסיון, ההשכלה, מקומות העבודה, משך הניסיון הניהולי והיקף העובדים והתקציבים שניהלו. נאסר למסור מידע נוסף.
העתירה נדחתה ביחס למידע אחר שכבר נמסר או פורסם וזמין לציבור. המשרד והממונה חויבו בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל ובהשבת האגרה ששילמה העותרת.
מספר התיק: עת"מ 5367-11-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.