בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו דחה עתירה של שני חברי אופוזיציה במועצת עיריית הרצליה נגד החובה למלא שאלון ניגוד עניינים ונגד השעיית מי שמסרב מכהונה בוועדות ובהנהלות תאגידים עירוניים. השופטת דנה אמיר קבעה כי שתי ההחלטות התקבלו בסמכות והן מידתיות וסבירות.
העותרים טענו כי מועצת העיר יצרה סמכות "יש מאין", פגעה בזכותם לבחור ולהיבחר ובפרטיותם, והחילה סנקציה שלא נקבעה בחוק. עמדתם הסופית בדיון הייתה: "סמכות פונקציונלית אין. לא לשאלון ולא לסנקציה בדמות השעיית חברות שבאה אחריו". העירייה טענה מנגד כי מדובר ב"החלטות ניהוליות פנימיות" שנועדו למנוע ניגוד עניינים, לשמור על טוהר המידות ולהבטיח שקיפות, וכי הן חלות באופן שווה על כל חברי המועצה.
בית המשפט קבע כי האיסור על ניגוד עניינים הוא עקרון יסוד החל על נבחרי ציבור גם ללא הוראת חוק מפורשת. מחובת האמון שלהם נגזרת חובת גילוי, והמידע הנחוץ לבחינת הזיקות מצוי ברשות חברי המועצה עצמם. לכן, החובה למלא שאלון היא סמכות עזר מכוח סעיף 17 לחוק הפרשנות, הקשורה קשר הדוק לסמכות המועצה להבטיח מינהל תקין.
טענת הפגיעה בפרטיות נדחתה. נקבע כי השאלון במתכונתו הנוכחית הוא סטנדרטי וממוקד במידע הדרוש לבחינת ניגוד עניינים, וכי הפגיעה האפשרית בפרטיות של נבחרי הציבור מצומצמת. שאלה שעסקה בתיקים תלויים ועומדים נמחקה מהשאלון במהלך ההליך בעקבות קושי שהעלה בית המשפט.
לעניין ההשעיה קבעה השופטת כי עצם הסירוב למלא את השאלון מפר את חובת האמון והגילוי ומהווה ראיה נסיבתית לחשש סביר לניגוד עניינים. כל עוד העותרים אינם מוסרים את המידע, המועצה אינה יכולה להתאים להם הסדרים מצומצמים יותר. ההשעיה אינה מבטלת את חברותם במועצה, והם יכולים להביאה לסיום בכל עת באמצעות מילוי השאלון.
בית המשפט מצא ממש גם בטענות העירייה לשיהוי ולמידה של חוסר תום לב, אך דן בעתירה לגופה בשל הטענות בדבר חוקיות ההחלטות. העתירה נדחתה, ושני העותרים חויבו בהוצאות העירייה בסך 10,000 שקל. סכום ההוצאות הושפע גם מכך שהעתירה תרמה לתיקון השאלון.
מספר התיק: עת"מ 65642-03-25.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.