בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו דחה בקשה לסלק על הסף תביעה של אלמנה מחמת היעדר סמכות עניינית. השופט יהורם שקד, סגן הנשיאה, קבע כי בית המשפט למשפחה מוסמך לדון בתביעתה למחצית מנכסי בעלה המנוח מכוח הלכת השיתוף, אף שהיא וילדיה ניצבים יחד מול נושי העיזבון.
האלמנה, שנישאה למנוח בשנת 1972, ביקשה פסק דין הצהרתי שלפיו היא בעלת מחצית מהזכויות שהיו רשומות על שמו ומכל נכס בר שיתוף במועד פטירתו. היא טענה כי ההכרעה נוגעת "ישירות למישור היחסים הקנייניים שבין בני משפחה". ילדיהם המשותפים תמכו בתביעה וכתבו: "כבודה של האמא הוא כבודם של ילדיה ורצונה רצונם".
נושי העיזבון, המחזיקים בפסק בוררות שלפיו חויבו היורשים בעשרות מיליוני דולרים, טענו כי המחלוקת האמיתית אינה בין בני המשפחה אלא בין היורשים לנושים. לטענתם, "ההליך דנן הוא מלאכותי" ונועד להכביד על יכולתם להיפרע מנכסי העיזבון. הם ביקשו למחוק את התביעה על הסף ולהותיר את הדיון לערכאה אזרחית אחרת.
בית המשפט קבע כי השאלה אם האלמנה זכאית למחצית הנכסים מכוח הלכת השיתוף נוגעת ליחסים הרכושיים בין בני זוג ולהיקף העיזבון. העובדה שהילדים מסכימים עם אמם אינה מוציאה את התביעה מסמכות בית המשפט למשפחה, גם אם לתוצאה תהיה השפעה ישירה על הנושים.
בהחלטה ניתן משקל גם לכך שבני הזוג נישאו לפני תחילת תחולתו של חוק יחסי ממון. השופט קבע כי אין הצדקה שתביעות רכוש של זוגות שנישאו אחרי 1 בינואר 1974 יידונו בבית המשפט למשפחה, בעוד שתביעה זהה מכוח הלכת השיתוף של זוגות שנישאו קודם לכן תידון בערכאה אחרת. פרשנות תכליתית, נקבע, מובילה לריכוז שתי התביעות באותה ערכאה מקצועית.
השופט סיכם כי "לבית משפט זה סמכות מלאה לדון בתובענה" ודחה את בקשת הסילוק. לא נפסקו הוצאות. ההחלטה עוסקת בסמכות בלבד ואינה מכריעה אם האלמנה אכן זכאית למחצית הנכסים.
מספר התיק: תמ"ש 22139-10-25.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.