בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו דחה שתי תביעות של אם, האחת להעברת מגורי שני ילדיה מחולון לאשקלון והשנייה לשינוי מקום איסופם בידי האב. השופט תומר שלם קבע כי טובת הילדים מחייבת שימשיכו להתגורר וללמוד בחולון.
האם טענה כי יוקר המחיה במרכז מטיל עליה נטל כבד וכי מעבר לאשקלון יאפשר לה לשכור דירה גדולה יותר בעלות נמוכה. היא טענה כי המרחק לא ימנע מהאב לקיים את זמני השהייה, וכי אף שעמדת הילדים לפני העובדת הסוציאלית הייתה נגד המעבר, "רצון הקטינים אינו חזות הכל".
האב טען כי מעבר הילדים "יפגע קשות בקשר" שלו עמם ואף עלול להוביל לנתק. לדבריו, אין לו אמצעים לממן נסיעות תכופות לאשקלון, הילדים קשורים למסגרות החינוך שלהם בחולון והמלצת העובדת הסוציאלית הייתה חד משמעית נגד המעבר.
בית המשפט נתן משקל מרכזי לעמדת הילדים, בני 16.5 ו-12.5, ולתסקיר. נקבע כי שניהם ביקשו להישאר בחולון, קשורים לאביהם, לחבריהם, לבתי הספר ולקבוצות הכדורגל. הבן הצעיר מאובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה ולומד בכיתת חינוך מיוחד, והעו"ס העריכה כי אין לילדים את החוסן הדרוש למעבר.
השופט קבע כי האם לא הכינה תשתית מעשית למעבר. היא לא הציגה מקום עבודה, דירה, מסגרות חינוך, שיחות עם מורים או גורם טיפולי, ואף לא הגישה בקשות לרישום לבתי ספר. בנסיבות אלה נקבע כי מדובר ב"מעבר אל הלא נודע", ללא תכנון בסיסי.
גם התביעה לשנות את מקום איסוף הילדים נדחתה. האם טענה כי האב מגיע מתחת לביתה, גורם למהומות ומלחיץ את הילדים, אך לא צירפה ראיה. הסרטון שהציגה בדיון לא תמך בטענותיה, ובית המשפט קבע כי אין בסיס לשינוי נקודת האיסוף.
שתי התביעות נדחו. נקבע שהילדים ימשיכו להתגורר בחולון וללמוד במוסדות החינוך בעיר, והאם חויבה בהוצאות בסך 15 אלף שקל.
מספרי התיקים: תלה"מ 65704-03-25 ותלה"מ 44207-04-26.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.