בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה ערעור של בעל שביקש לבצע איזון משאבים לא שוויוני לטובתו בשל נכס יקר שירשה אשתו. נקבע כי הירושה היא נכס חיצוני וכי הבעל לא הוכיח מצוקה כלכלית אמיתית המצדיקה לסטות מחלוקה שווה של הרכוש המשותף.
עורכי הדין שלנו
המערער ביקש לקבל 85% מהזכויות המשותפות ולהותיר לאישה 15%, תוך השארת מלוא הירושה בידיה. הוא טען כי הוא סובל מ"מצב רפואי רעוע המגביל את יכולת ההשתכרות שלו", כי הכנסותיו החודשיות עומדות על 9,400 שקל וכי הפער בין הצדדים קיצוני, בין היתר משום ששווי הנכס שירשה האישה מגיע לטענתו לכ-150 מיליון שקל. האישה טענה מנגד כי הערעור הוא "ניסיון פסול לעריכת מקצה שיפורים לפסק הדין" וכי בעלה לשעבר אינו מצוי במצוקה כלכלית.
הרכב השופטים ורדה פלאוט, צבי ויצמן ומוטי פירר אימץ את קביעת בית המשפט למשפחה שלפיה עצם הפער בין מצבת הנכסים אינו מצדיק חלוקה לא שווה. נקבע כי יש לבחון את מקור הפער, ובמקרה זה מקורו בנכס שקיבלה האישה בירושה ולא במאמץ המשותף של בני הזוג או בוויתור של הבעל על הקריירה שלו לטובתה.
בית המשפט הדגיש כי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון הוא חריג שיש להפעיל במשורה ובמקרים מיוחדים. כאשר מקור הפער הוא נכס חיצוני שניתן במתנה או בירושה, בן הזוג האחר אינו יכול לקבל "הטבות חלופיות" על חשבון הזכויות המשותפות רק כדי לצמצם את הפער.
המחוזי בחן גם את מצבו הכלכלי של המערער. לפי חוות הדעת האקטוארית, לאחר איזון המשאבים יישארו בידיו כ-800 אלף שקל, ובנוסף הוא קיבל מחצית מתמורת מכירת דירת המגורים המשותפת. בפסק הדין שאומץ נקבע: "אין מדובר באיש הנמצא במצב של עוני או מצוקה כלכלית חמורה אשר מצדיקה חריגה מאיזון המשאבים הרגיל".
עוד נקבע כי זכויות הפנסיה של הבעל הן נכס משותף מובהק שנצבר במהלך החיים המשותפים. העובדה שהאישה ירשה נכס חיצוני אינה שוללת את זכותה לחלקה בזכויות אלה. בית המשפט גם מצא שלא הוכח שהבעל ויתר על פיתוח הקריירה שלו לטובת האישה.
הערעור נדחה והמערער חויב בהוצאות של 10,000 שקל. פסק הדין ניתן בידי סגנית הנשיאה פלאוט ובהסכמת השופטים ויצמן ופירר.
מספר התיק: עמ"ש 16865-06-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.