בית משפט השלום בעכו קבע כי נפילתה של אישה בעת שניסתה לרדת מרכב בנה היא תאונת דרכים, וחייב את הפניקס חברה לביטוח בע"מ לשלם לה פיצוי בסך 50 אלף שקל. השופט ראמי נ. נאסר העדיף את גרסת התביעה שלפיה הנפילה התרחשה לפני שהאישה השלימה את הירידה מהרכב, ודחה את טענת המבטחת כי היא נפלה בתוך ביתה.
בתביעה נטען כי ב-30 בנובמבר 2022 האישה "ביצעה ירידה מרכבו של בנה ונפלה ארצה" בחניית הבית. בעקבות הנפילה היא נחבלה בכתף ימין, ובבית החולים אובחן שבר ללא תזוזה. היא טופלה במתלה, במשככי כאבים ובפיזיותרפיה. התביעה הוגשה נגד הנהג ברכב ונגד הפניקס, שביטחה את השימוש בו.
הפניקס כפרה בעצם התרחשותה של תאונת דרכים וטענה כי "התובעת נפלה בתוך הבית", לרבות אפשרות שנפלה מהמיטה במהלך השינה. המבטחת הסתמכה על דברי קרובת משפחה לא מזוהה לחוקר מטעמה ועל סתירות שייחסה לבני המשפחה בנוגע למטרת הנסיעה ולמועד הפינוי לבית החולים. היא הדגישה כי התובעת סבלה עוד לפני האירוע מאלצהיימר ומדמנציה, הייתה בסיכון לנפילות וקיבלה גמלת סיעוד ברמה 6.
בית המשפט קבע כי התובעת הוכיחה את גרסתה במאזן ההסתברויות. ברישום הרפואי הראשוני, שנערך בשעות הלילה שלאחר האירוע, צוין כי היא נפלה מרכב ונחבלה בכתף. בנה, שנהג ברכב, העיד כי האם פתחה את הדלת ונפלה לפני שהספיק להגיע לצדה. בתה לא ראתה את רגע הנפילה, אך סיפרה ששמעה את אמה בוכה ויצאה החוצה.
מנגד, קרובת המשפחה שעל דבריה הסתמכה הפניקס לא זומנה לעדות. בית המשפט קיבל את ההסברים לכך שהפנייה לבית החולים נעשתה רק לאחר שהכאבים החמירו בלילה. גם השינוי בתיאור מטרת הנסיעה נמצא שולי ולא כזה שפוגע בליבת הגרסה. נקבע כי עדויות בני המשפחה זכו לאמון ולא נסתרו.
על בסיס העדויות והמסמכים נקבע כי האישה נפלה לפני שהשלימה את ירידתה מהרכב הגבוה, לפני שניתקה ממנו מגע ולפני שרכשה עמידה יציבה על הקרקע בשתי רגליה. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כולל ירידה מרכב בגדר שימוש ברכב מנועי. לכן נקבע שהאירוע עומד בהגדרת תאונת דרכים וכי על המבטחת לפצות את התובעת.
בית המשפט דחה גם את טענת הפניקס שלפיה לא ניתן לנהל את התביעה בלי מינוי אפוטרופוס. נקודת המוצא היא שכל אדם כשר לפעולות משפטיות כל עוד כשרותו לא נשללה או הוגבלה בחוק או בפסק דין. נקבע שלא הוכח שהתובעת לא הייתה כשירה לאשר את ניהול התביעה, ולכתב התביעה צורף ייפוי כוח לבא כוחה.
מומחה אורתופדי שמינה בית המשפט קבע לתובעת נכות זמנית מלאה מדצמבר 2022 עד סוף ינואר 2023, נכות זמנית של 20% מפברואר עד סוף יוני 2023 ונכות צמיתה של 10% מיולי 2023. הוא תיאר הגבלה בתנועות כתף ימין וכאבים בפעילות בסיסית. מאחר שלא נשלחו למומחה שאלות הבהרה והוא לא זומן לחקירה, ולא נמצאה סיבה לסטות ממסקנותיו, אימץ בית המשפט את שיעור הנכות הרפואית. גם הנכות התפקודית הועמדה על 10%.
בקביעת הפיצוי הובא בחשבון שמצבה הקוגניטיבי והסיעודי של התובעת קדם לתאונה. עם זאת, נקבע כי הפגיעה בכתף החמירה את מגבלותיה והגדילה את הצורך בעזרה, בעיקר בתקופת הנכות הזמנית ובפעולות הכרוכות בשימוש ביד ימין. לכן נפסקו 14 אלף שקל בגין כאב וסבל, 30 אלף שקל בגין עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד ו-6,000 שקל בגין הוצאות רפואיות ונסיעות. לא נפסק פיצוי בגין הפסדי שכר, משום שהתובעת הייתה פנסיונרית ולא עבדה שנים.
הפניקס חויבה לשלם לתובעת 50 אלף שקל, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 7,670 שקל כולל מע"מ ואגרת בית משפט בסך 763 שקל.
מספר התיק: ת"א 47904-11-23.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.