חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם המפלגות רשאים לספור במהלך יום הבחירות את מספר המצביעים בקלפי שבה הם ממלאים את תפקידם, אך אינם מוסמכים להעביר למפלגות בזמן אמת את תוצאות הספירה, גם ללא פרטים מזהים של הבוחרים. כך קבע בג״ץ בעתירה של משמר הדמוקרטיה הישראלית נגד הבהרה של מ״מ מנכ״ל ועדת הבחירות המרכזית. המדינה והליכוד טענו כי הדיווח הכמותי מסייע לפיקוח על תקינות הבחירות, אך השופטת רות רונן והשופט חאלד כבוב קבעו כי אין לו מקור סמכות בדין. השופט דוד מינץ נותר בדעת מיעוט. הנימוקים להכרעה, שניתנה ב-22 באוקטובר 2026, פורסמו ב-16 בנובמבר.
המחלוקת לא עסקה בזכותה של מפלגה לפעול כדי להמריץ את ציבור הבוחרים להגיע לקלפי, ואף לא בעצם האפשרות לספור את המצביעים ללא זיהוים. השאלה הייתה אם מי שמונו מטעם הסיעות לתפקידים בוועדות הקלפי רשאים לנצל את מעמדם זה כדי לספק למפלגות נתונים שוטפים על ההצבעה. מבנה ועדות הקלפי מבוסס על נוכחות נציגי סיעות שונות, אולם לנציגים יש תפקיד מכוח הדין במערך ניהול הבחירות והפיקוח עליהן.
בספטמבר 2026 כבר הכריע בג״ץ בעתירה שעסקה בהעברת מידע מזהה על מימוש זכות ההצבעה. באותו הליך נקבע כי אין להעביר למפלגות מידע כזה. במקביל, בהחלטות יו״ר ועדת הבחירות המרכזית מאוגוסט נקבע מנגנון לפרסום שיעורי הצבעה לפחות ארבע פעמים ביום, והובהר כי אין מניעה מרישום פנימי של מספר המצביעים. ב-13 באוקטובר פנה הליכוד בבקשה להבהיר אם מותר גם לדווח למפלגות על מספר המצביעים באופן אנונימי במהלך היום.
בתשובה שניתנה למחרת התיר מ״מ מנכ״ל הוועדה העברה כמותית שוטפת, בכפוף לתנאים: הנתון יתייחס לקלפי שבה מונה הנציג, לא יכלול מידע מזהה ולא יקושר לאירוע או למועד באופן המאפשר זיהוי. העברת המידע לא תפריע לעבודת הוועדה ולא תכלול צילום, הקלטה או גישה למסמכים. בעקבות ההבהרה הוגשה העתירה ב-16 באוקטובר. בית המשפט הוציא צו על תנאי וקיים דיונים ב-21 וב-22 באוקטובר, לפני הבחירות שנקבעו ל-27 בחודש.
משמר הדמוקרטיה הישראלית טענה כי ההבהרה חורגת מסמכותם של נציגי הסיעות בקלפיות. לטענתה, הסמכויות שניתנו להם נועדו לניהול הליך ההצבעה ולפיקוח עליו ולא לאספקת מידע למפלגות לצרכים פוליטיים. העותרת העלתה גם חשש לקושי בפיקוח על קיום התנאים, לפגיעה בשוויון ולתחושה של מעקב אחר הבוחרים, והסתמכה על החלטות יו״ר ועדת הבחירות, פסק הדין הקודם והתקנות הנוגעות לשימוש במכשירי תקשורת. עם זאת, היא לא ביקשה לאסור את הספירה הפנימית ולא טענה לפגיעה עצמאית בזכות יסוד מעצם הדיווח האנונימי. טענות פרטניות שהעלתה באשר לאפשרות זיהוי באמצעות אפליקציה לא הוכחו.
מנגד טענו המדינה והליכוד כי לצד תפקידם הציבורי עומדת לנציגים הזיקה לסיעות ששלחו אותם, וכי העברת נתונים מצרפיים יכולה לסייע למפלגות לאתר תקלות, לפקח על ההצבעה בקלפיות שונות ולהיערך להפעלת זכותן לערער על תוצאות הבחירות. הליכוד הצביע גם על שימוש רב שנים בפנקסי מחיקות ועל השקעה בסך 1.8 מיליון שקל בהתקשרות עם אלקטור, וטען שמערכת אלקטור-קליקר מאפשרת ספירה בלבד ולא הזנת שמות. הוא הבחין בינה לבין מערכת ניצחון 26, וטען כי לא מדובר במנגנון האזנה. לשיטת המשיבים, פרסום רשמי של שיעורי ההצבעה אינו שולל דרכי העברה אחרות, ואיסורי השימוש בטלפון אינם אוסרים בהכרח שימוש שקט שאינו מפריע. עוד נטען לשיהוי ולאי צירופן של יתר הסיעות לעתירה.
רונן הסבירה כי פסק הדין הקודם נשען על שני אדנים עצמאיים: העדר סמכות להעברת המידע במסגרת התפקיד בקלפי וההגנה על הפרטיות. לכן, גם אם הסרת הפרטים המזהים פותרת את שאלת הפרטיות, עדיין נותרת בעינה השאלה אם ניתן לנציגים הכוח לפעול כך מלכתחילה. חברי ועדת הקלפי והמשקיפים ממלאים תפקיד במסגרת רשות מנהלית, וככאלה הם כפופים לעקרון חוקיות המנהל. ככל שהפעולה פוגעת בזכות יסוד נדרשת הסמכה מתאימה בעוצמה מוגברת, אולם גם לפעולה שאינה פוגעת בזכות נדרש מקור סמכות.
במחלוקת על הסמכות הנלווית דחתה רונן את הטענה כי הדיווח הרציף למפלגות נדרש לפיקוח על טוהר הבחירות. אם חבר ועדה סופר את מספר המצביעים, הוא יכול להיעזר במידע הזה לשם השוואה למספר המעטפות בעת הספירה. אם מתעוררת תקלה במהלך היום, עומדים לרשותו ערוצי הדיווח לוועדת הבחירות ובמקרה המתאים למשטרה. המפלגה המקבלת את הנתונים בזמן אמת אינה יכולה לערוך בעצמה באותו שלב את ההשוואה למעטפות בקלפי. כפי שנכתב בפסק הדין, ״העברת המידע האמור למפלגה אינה מהווה חלק מתפקידו של חבר הוועדה״.
לשיטתה, העובדה שחברי ועדות הקלפי באים ממפלגות שונות נועדה לאפשר פיקוח הדדי ולהבטיח שההצבעה תתנהל כראוי. היא אינה הופכת את התפקיד הציבורי שלהם לתפקיד של אספקת נתונים לצרכים פוליטיים. המרצת בוחרים היא אמנם מטרה לגיטימית של המפלגות עצמן, אבל היא אינה אחת מתכליות התפקיד שהחוק הטיל על חברי ועדות הקלפי. מפלגות יכולות להשתמש בנתונים שמפרסמת ועדת הבחירות לצורך פעילותן, בהסדר שנגיש לכל המפלגות. בשל המסקנה בדבר העדר סמכות לא היה צורך להכריע בטענת הפגיעה בשוויון.
רונן התייחסה גם לטענה כי יש לנקוט ריסון בביקורת שיפוטית על פעולות ועדת הבחירות ולהרחיב את הרכב השופטים. ההבהרה ניתנה בידי מ״מ המנכ״ל ולא כהחלטת יו״ר הוועדה עצמו, אף שעמדת המשיבים תמכה בה; המחלוקת עסקה בחוקיות הפעולה ולא בשאלה אם החלטה שבסמכות היא בלתי סבירה באופן קיצוני. לא הייתה חובה להרחיב את ההרכב לפי סעיף 26 לחוק בתי המשפט. גם הטענה להסתמכות על נוהג ותיק לא הקנתה סמכות. ״גם פרקטיקה של עשרות שנים אינה יכולה להתגבר על העדר סמכות״, כתבה.
העתירה הוגשה יומיים לאחר ההבהרה, ולכן לא נמצא שיהוי סובייקטיבי מצד העותרת. הרוב לא קיבל גם את הטענה שהקרבה לבחירות הופכת את הבהרת הכללים לבלתי מעשית. פנייה לקבלת ההבהרה נעשתה רק באמצע אוקטובר, וקיימת אפשרות ליידע את הנציגים באמצעים דיגיטליים בתוך ימים. אשר ליתר הסיעות, ההבהרה ניתנה בעקבות פניית הליכוד, וחברי סיעות אחרות לא ביקשו להצטרף להליך. לא נמצא באי צירופן טעם לדחיית העתירה.
מינץ חלק על המסקנה. גם הוא ראה בחוקיות המנהל אדן עצמאי, אבל הבחין בין פעולה הפוגעת בזכות יסוד לפעולה שאינה כזו. לשיטתו, הסמכויות הקיימות בחוק הבחירות כוללות גם דרכי פעולה הטמונות בתפקיד ואינן חייבות להופיע בו באופן מילולי. דיווח רוחבי למפלגות עשוי לסייע באיתור אי-סדרים ובבדיקת שיעורי הצבעה חריגים בקלפיות שונות. מנגנון הפרסומים של הוועדה מועיל, אך המידע מתפרסם בהפרשי זמן, ואין להתעלם מהעומס המוטל על הוועדה עצמה. הוא הסתמך בין השאר על סעיף 86 לחוק הבחירות, הנוגע לערעור בחירות, ועל ההסדרים בדבר פרוטוקולים. לשיטתו, המידע עשוי לתרום גם להיערכות לבירור תקינות התוצאות. העובדה שהוא יכול להועיל גם להמרצת מצביעים אינה שוללת כשלעצמה את תכלית הפיקוח.
מינץ סבר כי השימוש השקט במכשיר לשם הדיווח אינו מנוגד לתקנה 45א, כי לא הוכחה פגיעה בשוויון או סתירה להחלטות היו״ר, וכי אין די בחששות כלליים ביחס לתחושת מעקב או ליכולת האכיפה כדי לפסול את ההבהרה. הוא נתן משקל גם לשינוי הכללים סמוך לבחירות ולאי צירופן של יתר הסיעות. מסקנתו הייתה כי ״העברת מידע בנוגע לשיעור ההצבעה בקלפי מנציגי המפלגות למפלגות עצמן אינה חורגת מגדר הסמכויות הנתונות לנציגים אלה בדין״.
כבוב הצטרף לרונן והוסיף כי לא הוצגה דוגמה ממשית לשימוש שנעשה בעבר במידע כזה בזמן אמת לפיקוח על הליך ההצבעה. אף מטיעוני הליכוד עלתה בעיקר אפשרות להשוואה לאחר סיום היום, ולא שיטת פיקוח המבוססת על הדיווח השוטף. פערים בשיעורי ההצבעה בין קלפיות או במהלך שעות היום אינם מעידים כשלעצמם על פגם. שימוש אפשרי במידע לצורך המרצת מצביעים אינו יוצר סמכות מנהלית להעבירו. ״הסרת הרכיב המזהה מן המידע עשויה להסיר את שאלת הפרטיות מן הפרק; אין היא מסירה או מסדירה את שאלת הסמכות.״
ברוב דעות ניתן צו מוחלט וההבהרה המתירה את העברת הנתונים בזמן אמת בוטלה. הרוב לא אסר את עצם הספירה הפנימית בקלפי, ולא שלל העברה כדין של מידע לאחר סיום יום הבחירות לצורך ערעור בחירות. גם לא נדרש להכריע בשאלת הפרשנות של תקנה 45א ביחס לשימוש שקט בטלפון. לא ניתן צו להוצאות.
בג״ץ 45499-10-26

דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.