רטיבות חדרה מדירת השכנים: היורשים חויבו ב-13,500 שקל פיצוי ובהוצאות

בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קיבל בחלקה תביעה של בעל דירה שדרש 35,500 שקל מיורשי בעלת הדירה הסמוכה בשל נזקי רטיבות ועובש. הרשם הבכיר יגאל ברק-עופר קבע כי מקור חדירת המים היה בכשל באיטום בחדר הרחצה בדירת הנתבעים, וחייב ארבעה מהיורשים, יחד ולחוד, לשלם לתובע 13,500 שקל פיצוי ועוד 1,200 שקל הוצאות משפט.
התובע מתגורר בקומת הקרקע של בית משותף שבו שלוש דירות. דירה סמוכה נרכשה בשנת 2017 בידי אביהם המנוח של הנתבעים ושופצה לאחר הרכישה. לטענת התובע, לאחר השיפוץ החלו להופיע רטיבות ועובש בקיר המשותף לחדר השינה שלו ולחדר הרחצה בדירה הסמוכה.
התובע טען כי ביצע כמה פעמים, בעצמו ובעזרת בנו, פינוי של רכוש שניזוק, ניקוי וצביעה. הוא שכר מומחה לאיתור נזילות, שלפי פסק הדין קבע כי מקור הרטיבות הוא באיטום לקוי בחדר הרחצה של דירת הנתבעים. התובע דרש פיצוי בגין עבודתו, עוגמת נפש, סבל, נזקי רכוש ופגיעה בבריאות אשתו. בין היתר טען כי בשל העובש "הם נאלצו לישון בסלון עקב ריח העובש בחדר השינה".
אחד היורשים, ששימש בעבר מנהל עיזבונו של אביו, טען מנגד כי הרטיבות מופיעה בחורף ונובעת מבעיית איטום חיצונית, ואולי מחור שיצר התובע לצורך העברת צנרת מזגנים. הוא הדגיש כי מערכות האינסטלציה נמצאו תקינות, טען שהתובע סירב כמה פעמים לאפשר לקבלן מטעם הנתבעים לבצע תיקונים, והעריך את עלות התיקון בכ-1,170 שקל כולל מע"מ. לפי תמצית טענותיו בפסק הדין, "התביעה מנופחת וחסרת תום לב".
בית המשפט העדיף את חוות דעתו של מומחה הרטיבות שהגיש התובע. הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית. הרשם קבע כי העובדה שמערכות האינסטלציה נמצאו תקינות אינה מסייעת לנתבעים, משום שהמומחה קבע מיד לאחר מכן שהתגלתה חדירת נוזלים כתוצאה מבעיית איטום. בית המשפט סיכם: "הבעיה אינה מערכת האינסטלציה אלא כשל באיטום, אך בכל מקרה הרטיבות נובעת מדירת הנתבעים".
עם זאת, לא כל הנזקים הנטענים הוכחו במלואם. התובע טען ששילם 2,000 שקל למומחה, אך לא צירף את אישור התשלום. בית המשפט העריך את שכר המומחה ב-1,500 שקל. ביחס לעבודות שביצע התובע בעצמו, נקבע כי לא הוצגו ראיות להיקפן המדויק או לעלותן, ולכן הן הוערכו לפי אומדן.
בית המשפט העריך את עלות העבודות בשלושה אירועי רטיבות ב-3,000 שקל לכל אירוע, אך קבע אשם תורם ביחס לשני האירועים המאוחרים. נקבע כי לאחר שהתובע כבר ידע על האפשרות לרטיבות, היה עליו להרחיק את הרהיטים מהקיר או ליצור חציצה, ואילו לפי עדותו הוא החזיר אותם למקום הצמוד לקיר. בשל כך הופחתו 1,000 שקל מכל אחד משני האירועים המאוחרים, והפיצוי בגין העבודות הועמד על 7,000 שקל.
נוסף על כך נפסקו 5,000 שקל בגין הפגיעה ביכולת להשתמש בדירה ועוגמת הנפש. בית המשפט קבע כי התובע הוכיח שנגרמה לו עוגמת נפש משמעותית בשנים שבהן הייתה רטיבות וכי יש היגיון בטענה שלא ניתן היה לישון בחדר בזמן ביצוע התיקונים.
הטענה לפגיעה בבריאות אשתו של התובע נדחתה. בית המשפט ציין כי היא אינה צד להליך וכי לא הוגשה חוות דעת רפואית להוכחת הנזק.
התביעה נגד עיזבון האב המנוח עצמו נדחתה, לאחר שנקבע כי עיזבון אינו אישיות משפטית. ארבעת היורשים האחרים חויבו יחד ולחוד. התוצאה הייתה פיצוי של 13,500 שקל והוצאות משפט, כולל החזר אגרה, בסך 1,200 שקל.
מספר תיק: ת"ק 38136-08-24

יש לך מקרה דומה? רוצה לשאול עורך דין ולקבל הכוונה ראשונית? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו ותוכלו לקבל מענה מעורכי הדין שבקבוצה. פרטים