אדם שנפגע במהלך עיכובו בידי שוטרים ערער על דחיית תביעת הנזיקין שהגיש נגד שני שוטרים ומדינת ישראל. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קיבל את הערעור בחלקו וקבע כי אף שאין מקום להתערב ברוב הקביעות הנוגעות לעיכוב ולהפעלת הכוח שנועדה להכניסו לתחנת המשטרה, בעיטה בו לאחר שכבר נוטרל הייתה אלימות בלתי נדרשת והתרשלות. המדינה חויבה לשלם לו 25 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור 23.6%.
עורכי הדין שלנו
האירוע התרחש ב-27.5.2019. לפי פסק הדין, שוטר סיור ביקש מהמערער להזדהות. לאחר שלא הציג תעודה מזהה ולא מסר את פרטיו, הוא עוכב והובל לתחנת המשטרה. בהמשך התפתח עימות בפתח התחנה, שבמהלכו הופל המערער לקרקע ונגרם לו שבר בקרסול. המערער טען כי עצם העיכוב היה בלתי חוקי משום שלא נמסרה לו סיבתו. בערעור הדגיש כי "מעולם לא טען כי לא הייתה עילה לעיכובו במקום בשל חשד לתקיפת בת זוגו", אלא שלטענתו אי מסירת סיבת העיכוב היא ש"הפכה את עיכוב המערער לבלתי חוקי". עוד טען כי "עוצמת הפעלת הכוח ובפרט במהירות שבה הופעל, אל מול אפשרויות אחרות פוגעניות פחות, מהווה למצער רשלנות מצערת של המשיבים".
המדינה טענה מנגד כי המערער "התנגד לעיכוב, השתולל, התלהם וסירב להיכנס לתחנת המשטרה מה שהוביל להפעלת כוח סביר הנדרש לשם מעצרו". עוד טענה כי נגדו עמד צו מעצר בחשד לביצוע עבירות נגד אשתו וכי ההחלטה לעכבו לצורך זיהוי הייתה סבירה. חוות דעת אורתופדית שהגישה המדינה קבעה כי "מנגנון החבלה בקרסול הינו מנגנון של חבלה סיבובית של הקרסול. שבר כזה לא נגרם מדריכה ישירה על הקרסול". בית משפט השלום דחה את התביעה. הוא קבע, בין היתר, שהמערער לא הוכיח כי העיכוב היה בלתי חוקי, כי הפלתו לצורך נטרול הייתה פעולה מקובלת בנסיבות שנוצרו וכי השבר נגרם מהנפילה והסיבוב של הקרסול ולא מדריכה עליו. עם זאת, בית משפט השלום קבע על בסיס סרטון האירוע כי לאחר שהמערער כבר היה מנוטרל על הרצפה הגיע שוטר נוסף ובעט בו, והוסיף: "יש להוקיע התנהגות זו ואין ספק כי הדבר אינו ראוי. ברגע שחשוד מנוטרל אין צורך להוסיף באלימות שלא נדרשת". השופטת אורלי מור-אל, שכתבה את פסק הדין בערעור, קבעה שאין מקום להתערב בקביעות בית משפט השלום בכל הנוגע לעצם העיכוב ולכוח שהופעל עד לנטרול המערער. לדבריה, השוטרים פנו למערער כדין וביקשו ממנו להזדהות, והוא סירב למסור פרטים. גם אם היה עליהם לפרט בפניו את החשד שבגינו עוכב, נקבע כי הטעות אינה עולה כדי התרשלות ואינה מקימה כשלעצמה זכות לפיצוי.
התוצאה הייתה שונה ביחס לשלב שלאחר הנטרול. בית המשפט המחוזי קבע כי משעה שהמערער כבר היה על הקרקע ומנוטרל, הבעיטה בו לא הייתה נחוצה. נקבע כי בחלק זה של האירוע "הוכחה התרשלות, אשר ראוי ונכון היה לפסוק למערער פיצוי בגינה". בית המשפט לא קיבל את הטענה שהנכות בקרסול נגרמה מהבעיטה. הפיצוי שנפסק מתייחס לנזק הלא ממוני שנגרם מהפעלת האלימות הבלתי נדרשת לאחר הנטרול. השופטת מור-אל העמידה אותו על 25 אלף שקל, בשים לב לכאב ולסבל מצד אחד ולמכלול נסיבות האירוע מצד אחר.
החיוב הוטל על המדינה, מאחר שהשוטר שנותר נתבע אישית לא היה זה שבעט במערער לאחר שנוטרל, ואילו לשוטר הנוסף ניתנה חסינות. דחיית התביעה נגד השוטר הראשון נותרה על כנה. השופטות שלומית יעקובוביץ ויעל אילני הסכימו לפסק הדין. לא נפסקו הוצאות בערעור וכל צד נושא בהוצאותיו.
מספר תיק: ע"א 51631-05-25
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.