צעקותיו של חשמלאי בן 69 שהותקף סמוך לפתח ביתו בחיפה הזעיקו את שכניו, ובכך סיכלו ניסיון שוד אלים שכלל ריסוס גז פלפל, חיתוך בסכין והכאה בראש. התוקף, שהספיק לקחת שתי שקיות שנשא הקורבן, השליך אותן כאשר הבחין בשכנים ונטש את המקום. לאחר שהודה בניסיון שוד בנסיבות מחמירות, ביקשה המדינה להטיל עליו מאסר ממושך וההגנה הדגישה את נסיבות חייו והתמכרותו לסמים. נשיא בית המשפט, השופט אבי לוי, גזר עליו 28 חודשי מאסר בפועל ופיצוי של 2,500 שקל, לאחר שקבע כי מדובר בתקיפה מתוכננת שהותירה נזקים משמעותיים גם בלי שהשוד הושלם.
האירוע התרחש ב־6 בינואר 2026, סמוך לשעה 18:10. בעל הבית חנה את רכבו והחל לצעוד לכיוון הכניסה כשבידיו שתי שקיות רב־פעמיות. באחת נשא כלי עבודה של חשמלאי וארנק ובו מאות שקלים ופנקס המחאות, ובאחרת מוצרי מזון שקנה. לא הייתה היכרות קודמת בינו לבין מי שהמתין בקרבת מקום. על פי כתב האישום המתוקן שבו הודה הנאשם, הוא החליט ליטול את השקיות וכיסה את פניו בצעיף, חבש כובע ועטה כפפות לפני שהתקרב לקורבן.
הנאשם עקב אחר בעל הבית עד לכניסה, נצמד אליו וריסס מטווח קצר גז פלפל בפניו. הקורבן איבד זמנית את יכולת הראייה, אך לא הרפה מהשקיות. השניים נאבקו עליהן, ובמהלך המאבק שלף התוקף סכין יפנית וניסה לחתוך את הרצועה של אחת השקיות. הסכין חתכה את אגודל ידו השמאלית של הקורבן. השקיות נפלו על הקרקע, אך כאשר התוקף ניסה לאסוף אותן, הצליח הקורבן לאחוז ברגליו ולצעוק לעזרה. בתגובה היכה אותו התוקף בקרקפת בחפץ שלא זוהה.
לבסוף הצליח הנאשם להרים את השקיות ולהתחיל להתרחק. השכנים ששמעו את קריאות העזרה ירדו לרחוב, וכאשר הבחין בהם התוקף, השליך את הרכוש שניסה לקחת. הוא אף ניסה להרחיק מעליו חשד וטען בפניהם בכזב כי הוא מכיר את הקורבן. התערבות השכנים מנעה את השלמת נטילת הרכוש, אבל לא ביטלה את חומרת האמצעים שבהם השתמש התוקף. האירוע הוגדר ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, ולא עבירת רכוש קלה רק משום שהשקיות נותרו בסופו של דבר במקום.
בתוך זמן קצר התברר שגם הנזק לקורבן לא הסתכם בשריטות שתועדו מיד אחרי התקיפה. מלבד שפשופים בראש ובסנטר והחתך באגודל, הוא סבל מחבלה ומשבר בזרת שמאל. שכן שהוא רופא טיפל בו בתחילה, ובהמשך הגיע צוות מד״א. תסקיר שהוגש לבית המשפט תיאר השפעה ממושכת על אדם שעבד לאורך השנים כחשמלאי עצמאי. בשל הפגיעה ביד והקושי בביצוע עבודה פיזית, הוא לא שב לעבודתו בחודשים שלאחר האירוע ונאלץ לממן את מחייתו מחסכונותיו.
הפגיעה הייתה גם בתחושת הביטחון. הקורבן התגורר לבדו, והעובדה שהותקף במבואת ביתו ערערה את תחושת המוגנות שלו דווקא במקום שבו אמור היה להרגיש בטוח. לפי תסקיר נפגע העבירה, הוא השקיע זמן בבדיקות רפואיות ובריפוי בעיסוק, נקט צעדים לחיזוק הביטחון האישי ותיאר חולשה, חרדה וקושי נפשי. שירות המבחן העריך שהאירוע קטע את אורח החיים הפעיל שלו והמליץ על פיצוי משמעותי. השופט אימץ את חומרת התמונה, גם כאשר דן במשמעות העונשית של ניסיון השוד לעומת עבירה מושלמת.
הפרקליטות טענה כי הנאשם המתין להזדמנות, הצטייד באמצעים ששימשו לתקיפה והסלים את האלימות כאשר המתלונן התנגד. היא הדגישה את גיל הנפגע, את הפגיעה בזכותו לביטחון אישי ואת השימוש בשלושה אמצעים שונים: גז פלפל, סכין וחפץ נוסף ששימש להכות בראש. התביעה הציעה מתחם ענישה של 42 עד 72 חודשי מאסר, וביקשה עונש משמעותי לצד רכיבים כספיים. מנקודת מבטה, העובדה שהנאשם עזב את השקיות רק עם הגעת השכנים אינה יכולה להיחשב כהפסקה רצונית של האירוע.
מנגד ביקשה ההגנה לראות במעשה אירוע קצר יחסית ולא תכנון ארוך טווח. היא הסתמכה על הודאת הנאשם, על החיסכון בניהול משפט ועל רקע חייו, וביקשה לקבוע מתחם נמוך יותר של 18 עד 28 חודשי מאסר. הנאשם עצמו סיפר לשירות המבחן כי התמכרותו לסמים השפיעה עליו וכי חיפש רווח כספי קל. הוא הביע חרטה ורצון לקבל טיפול, אך אמר כי אינו מעוניין להשתלב בקהילה טיפולית ומעדיף טיפול במסגרת המאסר. שירות המבחן לא נתן המלצה שיקומית או עונשית חלופית.
השופט לוי דחה את הניסיון להציג את התקיפה כמעשה כמעט ספונטני. בנימוקיו כתב: "נראה כי אין מדובר במעשה רגעי". הוא הסביר כי הצעיף, הכפפות, גז הפלפל והסכין מלמדים על היערכות מוקדמת, גם אם התכנון היה קצר. הוא הוסיף ש"הצטיידותו של הנאשם, מבעוד מועד, בנשקים קרים ובאמצעים נלווים מלמדת דווקא על תכנון מסוים", גם אם מדובר בפרק זמן קצר. עוד הדגיש כי הייתה לנאשם אפשרות להימנע מן העבירה, וכי הסיבות האישיות שהציג אינן מצדיקות פגיעה באדם אחר. הקורבן, שחצה את גיל 65, הותקף בפתח ביתו והמשיך להיאבק למרות הפגיעה בראייתו והפציעה בידו.
לפי קביעת בית המשפט, אין לראות בשוד שלא הושלם תקרית חסרת נזק. השופט הדגיש כי "הנזק שנגרם לנפגע העבירה הינו נזק משמעותי ביותר". הוא התייחס לא רק לחתך ולשבר, אלא גם לאובדן כושר העבודה הזמני שתואר בתסקיר, לצורך בטיפול ולפגיעה המתמשכת בשלוות החיים. בכך נתן משקל לעדות הנפגע ולממצאי אנשי המקצוע, ולא רק לתיאור הפציעות בכתב האישום. עם זאת, הוא קבע מתחם נמוך מזה שביקשה המדינה: 26 עד 40 חודשי מאסר בפועל.
בעת קביעת העונש בתוך המתחם שקל בית המשפט את הודאת הנאשם, החרטה וההתנצלות ואת העובדה שלחובתו הרשעה קודמת אחת בתחום הסמים, שבגינה ריצה שמונה חודשי מאסר בעבודות שירות. שירות המבחן תיאר גורמי סיכון ובהם שימוש תדיר בסמים והעדר יציבות תעסוקתית, לצד מודעות לקושי ורצון בשינוי. אלא שהסיכון להישנות עבירות דומות הוערך כבינוני ובעל חומרה משמעותית. השופט הבהיר: "בהעדר המלצה שיקומית בעניינו מטעם שירות המבחן, אין ניתן לפסוע לעברו של אפיק שיקומי".
התוצאה הייתה עונש הקרוב לרף התחתון של המתחם שנקבע: 28 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר. בנוסף נגזרו 12 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע, ושישה חודשים על תנאי בגין עבירת עוון מאותו תחום, לתקופה של שלוש שנים. הפיצוי לנפגע נקבע על 2,500 שקל בעשרה תשלומים החל מפברואר 2027. בית המשפט אף ביקש משירות בתי הסוהר לבחון אפשרות לטיפול מתאים בהתמכרות במהלך המאסר. כך נותר השיקום יעד אפשרי לתקופת ריצוי העונש, אך לא עילה להימנע ממאסר ממשי.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.