אזרח ישראלי שיזם קשר בטלגרם עם גורם איראני בזמן מלחמה וביצע עבורו משימות בתמורה למטבעות דיגיטליים נידון ל־36 חודשי מאסר בפועל. הנאשם הורשע בהודאתו בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, לאחר שתיאר בפניו את רצונו לעבוד עם האיראנים, שלח צילומים של רחוב ומוצרים בחנות ובהמשך העביר תמונה של ארון תקשורת ממקום עבודתו. הפרקליטות ביקשה מאסר משמעותי, וההגנה עתרה להסתפק בעבודות שירות בשל עברו הנקי ומצבו הנפשי. בית המשפט קבע מתחם של שלוש עד חמש שנות מאסר, וגזר את העונש בתחתית המתחם בשל נסיבותיו האישיות, תוך הדגשה שאפשרות של עבודות שירות תחמיץ את חומרת הקשר עם סוכן אויב.
האירועים החלו בדצמבר 2024, בעיצומה של מלחמה. הנאשם השתמש בחשבון טלגרם וקיים קשר עם פרופיל שהציג עצמו כגורם איראני. לפי העובדות שבהן הודה במסגרת הסדר טיעון, הוא עצמו יצר קשר כדי לעבוד עם סוכנים איראנים. באחת ההודעות כתב שהוא ישראלי ומעוניין לעבוד איתם, או מילים דומות לכך. כשנשאל מדוע, קשר את פנייתו לממשלה ולקושי כלכלי. הסוכן ביקש שיצלם סרטון מן הרחוב ויבצע תנועת אצבעות, לכאורה כדי להוכיח את נכונותו לפעול עבורו.
הנאשם נענה וצילם עצמו כשהוא נוהג ברחוב רמב״ם בבאר שבע ועושה סימן V באצבעותיו. עבור הפעולה הועברו לארנק הדיגיטלי שפתח בהנחיית הסוכן מטבעות בשווי 250 שקל. בהמשך התבקש לצלם מוצרים בסופרמרקט ואת מחיריהם. בראשית ינואר 2025 שלח תמונות וסרטון של מוצרי חלב, ירקות ופירות, וקיבל 500 שקל נוספים. ההתקשרות התנהלה כולה בטלגרם. בסך הכול הופקדו בארנק מטבעות דיגיטליים בשווי 3,250 שקל, על פי כתב האישום המתוקן.
הקשר לא היה רציף לחלוטין. לאחר אחת המשימות שלח הנאשם הודעה ברוח ״אתם לא תנצחו אותנו, עם ישראל חי״ וחסם את הפרופיל. כעבור ימים ספורים הגיעו הודעות מפרופיל איראני נוסף שהציעו לו כסף וחיים נטולי דאגות, וגם אותו חסם. אולם בשלהי ינואר התחדש הקשר. באותה תקופה העביר הנאשם מיוזמתו צילום של ארון תקשורת במקום עבודתו וטען בפני הסוכן שמדובר בארון חשוב הקשור למים כבדים. הסוכן ביקש ממנו סרטון הסבר, והנאשם קיבל 2,500 שקל במטבעות דיגיטליים, אף שהסרטון שהתבקש לא נשלח בפועל.
זהו הרכיב שהדגיש באופן מיוחד את הסיכון שמצא בית המשפט במעשים. אין מדובר רק במשימות צילום קלות יחסית או בבדיקה של מחירי מזון. העברת מידע המיוחס למתקן במקום עבודה והצגת חשיבותו לגורם עוין יוצרות פוטנציאל ביטחוני אחר. על פי העובדות, הסוכן ביקש בהמשך מפה מלאה של המתקן ופירוט המבנים, והציע תשלום שייקבע לפי איכות החומר. הנאשם נענה להצעה אך לא שלח את המפה. ההבחנה בין משימה שהתבצעה לבין משימה שלא בוצעה נשמרה גם בגזר הדין, בלי לייחס לנאשם מסירת מידע שלא אירעה.
הנאשם נבהל כשקרא על מעצר חיילים בחשד לריגול עבור איראן ומחק התכתבויות, אך ב־31 בינואר הסיר את החסימה ושלח הודעה שבה הסביר שחשש בעקבות המעצרים. בראשית פברואר כתב לסוכן כי נודע לו שהמוסד הגיע למקום עבודתו והצהיר שהוא מפסיק את הקשר מפני שהכסף אינו שווה את הסיכון. הסוכן השיב שלא יוכל להכריחו והמשיך להציע כסף ותקשורת מאובטחת. הנאשם נעצר ב־13 בפברואר 2025. במסגרת ההסדר תוקן כתב האישום והוא הודה בעבירה לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין. הוסכם כי התביעה תגביל את עתירתה לחמש שנות מאסר, בעוד שההגנה תהיה חופשית לטעון לעונש מקל יותר.
התביעה הציגה את מעשיו כחלק מתופעת גיוס אזרחים בישראל באמצעות רשתות חברתיות, והדגישה שהנאשם לא רק נענה לפניות אלא יזם את המגע וחזר אליו גם לאחר שניתק אותו. מנגד, ההגנה ביקשה להבחין בין מעשיו לבין מקרים שבהם נמסרו סודות ביטחוניים או בוצעו פעולות מסוכנות בהרבה. היא הציגה את שירותו הצבאי כלוחם ובמילואים, את עבודתו בעבר כמאבטח במערכת בתי המשפט, את היעדר העבר הפלילי ואת ההתמודדות הנפשית הקשה שתוארה בתסקיר שירות המבחן. גם אביו העיד על המשבר שחוותה המשפחה בעקבות המעצר וההליך.
שירות המבחן מצא כי הנאשם נטל אחריות והביע חרטה, וכי ההליך הפלילי מרתיע אותו. התסקיר תיאר נסיבות אישיות ורפואיות מורכבות וקשיים נפשיים שהתעצמו בעקבות שירות צבאי ומראות קשים שאליהם נחשף, וכן את המשבר המשפחתי לאחר מעצרו. השירות המליץ לשקול עונש שניתן לרצותו בעבודות שירות בצירוף פיקוח וטיפול, או, אם ייגזר מאסר ממושך, לשלב את הנאשם במסגרת כליאה המסוגלת לספק מענים טיפוליים. לצד הדברים ציינה ההחלטה שגם הנאשם תיאר בדיעבד הסברים למעשיו שאינם זהים להסבר הכלכלי שנתן לסוכן בזמן אמת.
בית המשפט בחן פסיקה במקרים אחרים של מגע עם סוכן חוץ והדגיש שחומרתם תלויה, בין היתר, במשך הקשר, בטיב המשימות ובסיכון הביטחוני הפוטנציאלי. הוא הבחין בין הנאשם לבין מי שביצעו הצתות, הברחות או משימות מודיעין חמורות יותר, אך לא ראה בכך עילה לוותר על מאסר בפועל. בגזר הדין הוזכר כי העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירת מגע עם סוכן חוץ הוא 15 שנות מאסר, והודגשה נגישותם של אזרחים לגורמי אויב באמצעות המרחב הדיגיטלי. הפסיקה שעליה הסתמך בית המשפט הזהירה כי גם ״אנשים מן היישוב״ עלולים להפוך למקור מידע עבור גורמים עוינים.
ביישום הדברים למקרה הנוכחי נקבע שהקשר בזמן מלחמה מעצים את הסיכון לביטחון המדינה ולחיי אדם. בית המשפט הדגיש כי הנאשם ביצע במשך כחודשיים עד שלושה חודשים משימות עבור הסוכן, בחלקן ביוזמתו, וחזר לקשר אף לאחר שהתעורר בו חשש. נקבע מתחם של שלוש עד חמש שנות מאסר, והמקרה מוקם בתחתיתו בזכות ההודאה, החרטה, התרומה בשירות הצבאי, המעצר והנסיבות הרפואיות והמשפחתיות. עם זאת, בית המשפט קבע שהיענות לבקשת ההגנה או להמלצת שירות המבחן להעביר את ריצוי העונש לעבודות שירות תשדר מסר שאינו הולם את חומרת העבירה ואת הצורך בהרתעה.
מלבד 36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר, נגזרו 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מן השחרור בגין עבירות מן הסוג שנקבע, וקנס של 10,000 שקל או 60 ימי מאסר תמורתו. בגזר הדין הופנתה תשומת לב שירות בתי הסוהר להמלצה לשלב את הנאשם במתקן המספק מענה טיפולי לקשייו. התוצאה משקפת את האיזון שקבע בית המשפט: התייחסות לנסיבות האישיות בתוך מתחם הענישה, אך לא ויתור על מאסר ממשי בעבירת קשר יזום עם סוכן של מדינת אויב.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.