בית משפט השלום בראשון לציון פסק פיצוי של 640,687 שקל לתובע שנפגע בתאונת דרכים ביוני 2022, בתביעה נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ, שביטחה בביטוח חובה את הרכב שבו נהג. השופט ניר גנצ'רסקי קבע לתובע נכות רפואית משוקללת של 16.86% ונכות תפקודית בשיעור זהה. לסכום הפיצוי יתווספו שכר טרחת עורך דין בשיעור 15.34% בצירוף מע"מ והחזר אגרת בית משפט.
התובע, שעבד לפני התאונה כמתקין אלומיניום ובמקביל פעל לפתיחת עסק לממכר ציוד ומזון לבעלי חיים, דרש פיצויים בסך 2.5 מיליון שקל. במהלך התאונה פגע ברכב שהיה לפניו, כריות האוויר ברכבו נפתחו והוא נפגע בין היתר בצוואר, בגב, בראש ובאוזניים. הצדדים לא היו חלוקים בשאלת האחריות, והמחלוקת בפסק הדין עסקה בגובה הנזק. התובע טען כי נכותו התפקודית עומדת על 30% וכי מצבור הפגיעות פוגע ביכולתו לבצע עבודה פיזית ולשלב בין עבודתו כשכיר לבין העסק העצמאי. בעדותו הסביר את הקושי בשילוב העבודות ואמר: "לא הצלחתי פיזית, הייתי חוזר גמור הביתה". הוא טען גם לבסיס שכר משולב כשכיר וכעצמאי בסך 32,570 שקל ברוטו בחודש. הפניקס חלקה על שיעור הנכות ועל השפעתה התפקודית. לטענתה, התובע המשיך לעבוד ואף השביח את שכרו לאחר התאונה, ותיעוד חזותי הציג אותו מבצע פעולות פיזיות. הנתבעת טענה כי נכותו "אינה בעלת משמעות תפקודית כלשהי ואינה פוגעת בפוטנציאל השתכרותו", וכן חלקה על בסיס השכר הנטען ועל הקשר בין התאונה לסגירת העסק העצמאי.
בית המשפט בחן את חוות הדעת של המומחים הרפואיים שמונו מטעמו בתחומי האורתופדיה, אף אוזן גרון והנוירולוגיה. בתחום האורתופדיה נקבעה נכות של 5.25%, לאחר שמומחה בית המשפט הפחית בחקירתו חלק מהנכות בגין מצב קודם. בתחום אף אוזן גרון אומצה נכות של 10% בשל סחרחורות, ובתחום הנוירולוגי נקבעה נכות של 2.5% בגין תסמונת כאב ראש ועורף. הנכות הרפואית המשוקללת הועמדה על 16.86%. גם הנכות התפקודית נקבעה על 16.86%. בית המשפט קבע כי הסרטונים והתמונות שהציגה הנתבעת אכן מלמדים שהתובע מסוגל לבצע פעולות פיזיות, אך אינם שוללים אפשרות שהן כרוכות במאמץ מוגבר, בכאב או בקושי שאינם ניכרים בתיעוד. השופט התרשם כי עדות התובע הייתה מהימנה, אך ציין כי הייתה בה גם מידה של הגזמה בתיאור מגבלותיו.
באשר לסגירת העסק העצמאי, בית המשפט לא קיבל את הטענה שהתאונה הייתה הגורם המכריע והיחיד. נקבע כי שילוב שתי משרות אינטנסיביות מהווה אתגר פיזי ומנטלי גם ללא מגבלה רפואית. בית המשפט גם דחה את הדרישה לפיצוי בגין הפסדי שכר בעבר, בין היתר משום שלא הוצגו נתונים וראיות מספיקים לקשר בין התאונה לבין סגירת העסק.
המחלוקת על בסיס השכר הוכרעה אף היא באופן חלקי לטובת חברת הביטוח. התובע הציג אישור רואה חשבון לגבי הכנסותיו כעצמאי, אך לא הגיש שומות מס ורואה החשבון לא הובא לעדות. בית המשפט קבע כי אין להסתמך על המכתב לצורך קביעת מלוא בסיס השכר, והעמיד את בסיס השכר המשולב לצורך חישוב הפסדי העתיד על 16 אלף שקל נטו בחודש. עיקר הפיצוי, 510 אלף שקל, נפסק באופן גלובלי בגין גריעה מכושר ההשתכרות בעתיד. לכך נוספו 63,750 שקל בגין הפסדי פנסיה, 20 אלף שקל בגין עזרת צד שלישי, 7,500 שקל בגין הוצאות רפואיות ונסיעות ו-39,437 שקל בגין כאב וסבל. בסך הכול נפסקו 640,687 שקל.
מספר התיק: ת"א 38816-05-23.
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.