בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קיבל עתירה נגד החלטת הממונה על רישוי כלי ירייה לדחות ערר על בקשה לרישיון נשק פרטי. השופט נתנאל בנישו קבע כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת למסוכנות מצד העותר, והורה למשרד לביטחון לאומי להנפיק לו רישיון בתבחין "עיסוק במקום זכאי", בתנאים ובמגבלות הרגילים. המשיבים חויבו גם בהוצאות בסך 10,000 שקל.
צריכים עו"ד?
העותר, בעלים ומנהל של חברה קבלנית בתחומי הפיתוח והתשתיות, ביקש לקבל רישיון נשק פרטי. בקשה שהגיש בשנת 2024 בתבחין "עיסוק במקום זכאי" נדחתה תחילה בטענה שאינו עומד בתבחינים. לאחר עתירה קודמת הוחזר עניינו לבחינה מחודשת, ובהמשך קבע הממונה כי אין מניעה לאשר את הבקשה לפי התבחין, אך משטרת ישראל התנגדה למתן הרישיון בשל מידע חסוי. בפברואר 2026 נדחה הערר מטעמי שלום הציבור וביטחונו.
החלטת הדחייה התבססה בין היתר על מידע משנת 2025 ומשנת 2020 בדבר ירי לעבר ביתו של העותר, בתיקים שבהם לא הוגש כתב אישום, וכן על מידע חסוי שהמשטרה ראתה בו קשר לפעילות פלילית. העותר טען מנגד כי הוא אדם שומר חוק ללא עבר פלילי או תיקים פתוחים, וכי באירועי הירי היה קורבן. בדיון טען כי המידע המודיעיני החסוי הוא "סתמי, אינו מאפשר להתגונן מפניו", וכי יש לבחון אותו בקפדנות. המשיבים ביקשו לדחות את העתירה וטענו שההחלטה נשענה על קביעה מקצועית של המשטרה. לפי עמדתם, אין לאזרח זכות קנויה לשאת נשק, והאינטרס של שלום הציבור גובר על חופש העיסוק של העותר. עוד טענו כי "עצם היותו של אדם צד לסכסוך אלים, אף כקורבן, מייצר מסוכנות מוגברת", המצדיקה מניעת החזקת נשק מחשש להסלמה או לתגובה בלתי הולמת.
בית המשפט קבע כי גם מי שעומד בתבחין לקבלת רישיון נשק אינו זכאי לרישיון באופן אוטומטי, והרשות רשאית לסרב מטעמים של שלום הציבור וביטחונו. עם זאת, נקבע כי סירוב כזה צריך להתבסס על תשתית של ראיות מנהליות מספקות. בית המשפט ציין כי רשות מנהלית רשאית להסתמך גם על מידע מודיעיני ועל חומרי חקירה מתיקים פתוחים וסגורים, אך עדיין נדרשות ראיות מנהליות טובות לסיכון לשלום הציבור וביטחונו. לאחר שעיין גם במידע החסוי שהוצג במעמד צד אחד, קבע השופט כי דרישה זו לא התקיימה במקרה הנוכחי. ביחס לאירועי הירי מהשנים 2020 ו-2025 נקבע כי העותר היה קורבן הירי, התיקים נסגרו והוא לא נחשד בביצוע עבירה. בית המשפט קבע כי בהיעדר בסיס ראייתי לחשש לתגובה אלימה מצדו, אין להניח מראש שקבלת נשק ברישיון תסכן את הציבור.
גם המידע המודיעיני לא שינה את המסקנה. השופט ציין כי רובו עוסק בנושאים שמהם לא ניתן להסיק מסוכנות כתוצאה מהחזקת נשק ברישיון, וכי בחלק ממנו עולה בבירור שהעותר הוא קורבן למעשים אסורים. עוד נקבע כי חלק הארי של המידע שעליו הסתמכה המשטרה להגדרת "פעילות פלילית" התקבל לפני שנים לא מועטות. בית המשפט סיכם כי אין במכלול המידע תשתית ראייתית מנהלית מספקת למעורבות בפלילים או לקשר לפעילות פלילית המצדיקים סירוב לרישיון. בית המשפט התייחס גם להודעת דואר אלקטרוני שנשלחה לעותר בנובמבר 2025 ובה נמסר לו כי הערר התקבל, הודעה שהתבררה לאחר מכן כשגויה. השופט מתח ביקורת על התקלה, אך הבהיר כי אילו היה בידי המשיבים מידע המבסס את המסוכנות הנטענת, לא היה מהסס לדחות את העתירה למרות הטעות.
משנקבע כי העותר עומד בתבחין "עיסוק במקום זכאי", ובהיעדר תשתית ראייתית הולמת לקביעת המשטרה בדבר מניעה מטעמי שלום הציבור וביטחונו, קבע בית המשפט כי החלטת הדחייה אינה עומדת במבחני הסבירות והמידתיות. העתירה התקבלה והמשרד לביטחון לאומי נדרש להנפיק לעותר רישיון לכלי ירייה פרטי.
מספר התיק: עת"מ 56842-05-26
הצטרפו לדיון
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.