בית המשפט קיבל בעיקרה תביעת נזיקין של עובד אחזקה שנפצע ממסור דיסק חשמלי כאשר גזם עצים בשטח מפעל זכוכית שבו הועסק. נקבע כי המעסיקה נושאת בעיקר האחריות לתאונה, משום שהטילה על העובד משימת גיזום שלא הייתה בתחום מומחיותו בלי לספק הדרכה, פיקוח או ציוד מתאים. עם זאת, הוטל על העובד אשם תורם בשיעור 10% בשל בחירת כלי העבודה והאופן שבו הפעיל אותו. בית המשפט העמיד את נזקיו לאחר הפחתת האשם התורם על 427,527 שקל, ומסכום זה הורה לנכות את תגמולי הביטוח הלאומי הרלוונטיים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הנתבעות חויבו גם בשכר טרחת עורך דין ובהוצאות שנקבעו.
התאונה התרחשה ב־8 במאי 2018. העובד, יליד 1966, עבד מאז נובמבר 2016 בתחזוקת מכונות הייצור במפעל הזכוכית, ובכלל זה מכונת CNC. לפי גרסתו, אחד מבעלי המפעל ביקש ממנו לגזום ענפים שבצבצו אל שביל הגישה לחניה ושרטו כלי רכב. העובד ניגש למחסן הכלים, לקח מסור דיסק חשמלי שהכיר מעבודתו במפעל והחל לחתוך ענפים. שני העצים הראשונים נגזמו ללא אירוע, אך כשהגיע לעץ השלישי פגע הדיסק במשהו קשיח וקפץ לאחור. במהלך התנועה נפגע העובד באמה השמאלית ובירך הימנית ונגרם לו חתך עמוק.
העובד טען שגיזום עצים אינו חלק מעבודתו המקצועית: הוא הועסק לתחזוקה ותפעול של מכונות ייצור ולא כגנן. לדבריו, לא ניתנה לו הכשרה לשימוש בטוח במסור בעת גיזום עץ חי, והוא לא קיבל אמצעי מגן הדרושים לעבודה כזאת. הנתבעות טענו מנגד כי הוא עובד בעל ניסיון טכני רב, שהכיר את המחסן ואת הכלים ובחר בעצמו את הדיסק שבו השתמש. לשיטתן, היה עליו לדעת להפעיל את הכלי בזהירות, והפגיעה נגרמה באשמתו. המחלוקת התפרשה הן על עצם גרסת התאונה, הן על האחריות והן על גובה הנזק.
בית המשפט קיבל את תיאור האירוע שמסר העובד. גרסתו נתמכה בעדות שמסר במשטרה אחד מבעלי המפעל, שהגיע לאחר הפציעה, ראה אותו מדמם וסייע בעצירת הדימום עד הגעת האמבולנס. בעל המפעל אישר אז כי העובד יצא לגזום עצים שהפריעו למעבר מכוניות וכי משימת הגיזום הוטלה עליו בידי גורם ניהולי במפעל. גם מנהל העבודה הישיר העיד שתפקידו הקבוע היה לתחזק ולתקן מכונות, ולא לבצע עבודות גינון. בית המשפט התייחס לכך שעדות התובע לא נסתרה בראיות נגדיות ישירות, ולא מצא יסוד לדחות את גרסתו לגבי התזת המסור.
לאחר הפציעה טופל העובד בידי אנשי המקום ופונה באמבולנס לבית החולים קפלן. בהליך המשפטי הוצגו מסמכים רפואיים וחוות דעת מומחים שנגעו למצב שרירי הירך, להגבלה ביישור הברך ולצלקות שנוצרו. התאונה הוכרה בידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה והעובד קיבל תגמולים, אבל הכרה זאת לא פתרה את השאלה הנזיקית: האם המעסיקה התרשלה, ואם כן באיזה חלק מן האחריות לנזק יש לשאת כל אחד מן הצדדים.
בית המשפט הזכיר כי מעסיק חייב לקיים סביבת עבודה בטוחה, להזהיר מפני סיכונים צפויים ולהנהיג שיטת עבודה מתאימה. המשמעות במקרה הזה לא הייתה רק דרישה לספק אמצעי מגן לאחר שהוחלט לבצע גיזום, אלא לבחון אם נכון בכלל להטיל עבודה כזאת על עובד שתחום עיסוקו תחזוקת מכונות. נקבע כי המעסיקה הייתה צריכה להבטיח שהמשימה תתבצע בכלי המתאים לעץ, עם הדרכה מקצועית, פיקוח וציוד מיגון, ובמקום זאת העובד פעל לפי הוראה שקיבל על בסיס הכלים הזמינים במחסן.
לפי פסק הדין, גם אחד מבעלי המפעל הכיר בכך שדיסק החיתוך אינו בהכרח הכלי המתאים לגיזום וניתן היה להשתמש במסור אחר. למרות זאת, העובד המשיך לגזום גם לאחר שנצפה מבצע את העבודה בכלי שבחר. השופט ייחס משקל להיעדר כפפות, הגנה לרגליים, משקפיים וקסדה, ולכך שלא ניתנו הוראות בטיחות המיועדות לפעולת גיזום. מכלול הנסיבות הוביל לקביעה שהמעסיקה היא שיצרה את הסיכון המרכזי ולא נקטה את האמצעים הסבירים למניעתו.
לצד האחריות הזאת נקבע שגם לעובד הייתה תרומה מסוימת להתרחשות. הוא היה בעל רקע טכני, ידע להשתמש בכלים חשמליים, ניגש עצמאית למחסן ובחר כלי מסוכן בלי לוודא את התאמתו לחיתוך עץ. הוא לא העלה הסתייגות ולא ביקש הוראות או ציוד מגן אף שהמשימה לא הייתה בתחום הכשרתו. השופט נתן משקל לחופש הפעולה המצומצם של עובד מול המעסיק ולחששו האפשרי לסרב להוראה, ולכן הסתפק באשם תורם של 10%. שיעור זה משקף אחריות משנית של העובד, ולא חלוקה שווה של האחריות לתאונה.
אחד הוויכוחים המשמעותיים בתיק עסק בנכות. מומחה מטעם התובע העריך את הנכות המשוקללת ב־23.5%, בעוד מומחה מטעם הנתבעות העריך אותה ב־9.5%. מומחה שמינה בית המשפט העריך בתחילה את הנכות ב־14.5%, אך במהלך עדותו ביקש לתקן את חוות הדעת ולהוסיף רכיב בגין מגבלה ביישור הברך, שתועדה כבר בבדיקתו המקורית. לאחר התיקון עמדה הנכות הרפואית המשוקללת על 23.05%. הנתבעות ביקשו לפסול את המומחה או למנות אחר במקומו, אך בקשתן נדחתה והערכאה קיבלה את ההסבר שניתן לתיקון.
הנתבעות הציגו גם סרטוני מעקב שבהם נראה העובד מבצע פעילויות בחיי היום־יום. לטענתן, הסרטונים לימדו שהוא מתפקד ללא מגבלות המצדיקות את שיעור הנכות הנטען. המומחה בחן את הסרטונים והסביר שחלקם מציגים צליעה, ושלא ניתן להסיק מהם שהברך מתיישרת באופן מלא. בית המשפט קיבל את העמדה הזאת וקבע שהשינוי בחוות הדעת נועד לתקן השמטה של ממצא קליני שתועד בזמן אמת, ולא לייצר נכות חדשה בעקבות חקירתו של המומחה. עוד הודגש כי הצלקת בירך אינה רק עניין אסתטי, שכן היא מלווה ברגישות ובפגיעה הקשורה לרקמות ולעצב.
בקביעת הפיצוי נבחנה גם השתכרות העובד לפני התאונה ואחריה. בית המשפט בחר בסיס שכר חודשי של 13,600 שקל לצורך הערכת ההפסדים. בהמשך הבחין בין תקופות אי־כושר מלא לבין פגיעה מתמשכת בכושר ההשתכרות. החישובים נועדו לשקף לא רק את ימי ההיעדרות שכבר אירעו, אלא גם את השלכות המגבלה על היכולת להמשיך לעבוד ולהשתכר בעתיד. נקבע פיצוי של 170,200 שקל בגין הפסדי עבר, 152,490 שקל בגין הפגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד ו־40,340 שקל בגין רכיב הפנסיה.
לצד ההפסד הכלכלי נפסקו 15,000 שקל בגין עזרת הזולת בעבר ובעתיד, ו־7,000 שקל בגין הוצאות רפואיות ונסיעות. בית המשפט הביא בחשבון שחלק מהטיפולים נכללים בסל הבריאות או מכוסים במסגרת ההכרה בתאונת עבודה, אך סבר שנותרו הוצאות המצדיקות פיצוי גלובלי. בגין הנזק שאינו ממוני, ובהתחשב בכאב, בגיל ובמגבלות, נפסקו 90,000 שקל. סכום כלל ראשי הנזק הגיע ל־475,030 שקל, ולאחר הפחתת 10% אשם תורם התקבל הסכום של 427,527 שקל.
זו עדיין אינה בהכרח יתרת הסכום שתשולם לעובד בפועל. מאחר שהביטוח הלאומי שילם לו תגמולים בגין תאונת העבודה, בית המשפט הורה לנכות מן הפיצוי את הסכום הרלוונטי. בפסק הדין צוין סכום מוסכם של 115,438 שקל בתגמולי ביטוח לאומי, שאליו יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית לכל תשלום. ההכרעה התייחסה בנפרד גם לדמי פגיעה ששולמו באמצעות המעסיקה. הנתבעות חויבו לשלם את יתרת הפיצוי ביחד ולחוד, להוסיף שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% בצירוף מע״מ, ולשאת בעלויות חוות הדעת ובאגרת פתיחת ההליך.
פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין מומחיות טכנית כללית לבין הכשרה למשימה מסוכנת מסוימת. העובדה שאדם יודע לתחזק מכונות אינה הופכת אותו לגוזם עצים מיומן, והעמדת כלים לרשותו אינה פוטרת את המעסיק מהערכת הסיכון ומהדרכת העובד. מנגד, גם עובד שנדרש לבצע משימה חריגה אינו פטור לחלוטין משימוש בשיקול דעת בסיסי כאשר הוא בוחר כלי עבודה. במקרה הזה עיקר המשקל הונח על הגורם ששלח את העובד לבצע את המשימה ויכול היה להסדיר את ביצועה בבטחה.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.