בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על פירוקה של חברה למתן שירותי כוח אדם, שמירה וניקיון אף שהוצגה בפניו הצעה להפעלה זמנית שתישען על לקוחות חדשים ועל התחייבות חברת האם לכסות גירעונות. השופט הבכיר חגי ברנר קבע כי התחייבות לכסות הפסדים בעתיד אינה חלופה למימון זמין מראש, וכי שימוש בכספים שהחברה זכאית לגבות מלקוחות עבר לצורך פעילות גרעונית עלול לפגוע בנושים. לכך נוספו ממצאים על חובות שכר לעובדים, קשיים בניהול החברה וחששות הקשורים לרישיונות הפעילות שלה וללקוחות החדשים שעליהם ביקשה להסתמך.
ההליך נגד "קשת יהונתן בע"מ" נפתח בעקבות בקשת עובדים לשעבר שלא קיבלו את שכרם. לפי ההחלטה, החוב כלפיהם בבקשה עמד על 163,357 שקל, ומאחורי ההליך עמדה קבוצה רחבה יותר של עובדים לשעבר. החברה הודתה שאין ביכולתה לפרוע את חובותיה כסדרם, אך ביקשה למנות נאמן זמני כדי לבדוק את האפשרות להמשיך לפעול. היא הציגה היקף חובות של כ־6.4 מיליון שקל, ללא חובות לבעלי השליטה, בעוד דוח חובות שצורף לתגובתה הצביע על כ־17.35 מיליון שקל.
החברה ציינה כי צמצמה את פעילותה בצורה ניכרת: בעבר העסיקה כ־700 עובדים, ואילו בזמן ההליך כ־56. נוסף על קשיי התזרים, התברר כי משרד העבודה דרש ממנה מסמכים והבהרות באשר לזכויות העובדים, והיה חשש כי לא תוכל להוסיף לפעול לפי הרישיונות שבידיה. החברה ביקשה למעשה לבחון אם ניתן לשמר את הפעילות ואת שוויים של האישורים הרגולטוריים לפני שמתקבלת החלטה בלתי הפיכה לפרק אותה.
באוגוסט 2026 מונה נאמן זמני לבדיקת מצב החברה. בסוף ספטמבר הגיש דוח שהמליץ שלא להמשיך להפעיל אותה. לדבריו, הניהול התנהל ללא סדר תאגידי וחשבונאי מספק, ללא גיבויים נאותים וללא השלמת רישומים, וכמה מן המסמכים שביקש לא הועברו אליו. על פי בדיקה חשבונאית שנערכה מטעמו, גם בתרחיש חיובי הכולל הזרמה מצד בעלי החברה צפוי הפסד של כ־493 אלף שקל בשני חודשי ההפעלה הראשונים, והתזרים צפוי להיות שלילי בכל אחד מששת החודשים הראשונים, עם חשיפה מרבית של כ־929 אלף שקל.
הנאמן הצביע גם על תלות החברה בלקוח מרכזי, נצבא, שנציגיו מסרו כי ההתקשרות הסתיימה. בלעדיו, מחזור ההזמנות של הלקוחות הקיימים לא היה מספיק לכיסוי עלויות הפעילות. בנוסף העלה הנאמן טענות לכך שתקבולים בגין שירותים שסיפקה החברה הועברו לחשבונות "קשת הון אנושי ויזמות בע"מ", חברת האם, ולא לקופת החברה או לקופת הנאמנות. תשלום של 45 אלף שקל שהתקבל לאחר מינויו, לפי הדוח, לא הועבר לידיו למרות דרישתו. הנאמן ביקש מימון מגשר של מאות אלפי שקלים אך לא קיבל אותו בפועל.
לאחר הדוח הציגה החברה מתווה חדש להפעלה מפוקחת למשך 60 ימים. לפי תגובתה, "הקשיים התזרימיים והחשבונאיים אינם מצדיקים מעבר בלתי הפיך לפירוק". היא הסתמכה על פניות בכתב משתי חברות בתחום, "רדאר גיוס והשמה בע"מ" ו"קו לפליט בע"מ", שהציעו להזמין שירותים לכ־360 עובדים לתקופה של תשעה חודשים. החברה טענה כי תנאי תשלום מיידיים או במזומן ישפרו את התזרים, שהיה כרוך קודם לכן באשראי ממוצע של כ־125 ימים ללקוחות. לפי תחזיותיה, פעילות מלאה על בסיס ההזמנות תוכל להניב מחזור חודשי של כ־3.6 מיליון שקל, רווח גולמי של 720 אלף שקל ועודף תפעולי חודשי של כ־475 אלף שקל אחרי הוצאות הנהלה וכלליות.
חברת האם הציעה לשאת בכל גירעון תפעולי שיווצר בתקופת הניסיון, בלי לקבוע מראש תקרה לסכום. החברה הציגה זאת כערובה לכך שסיכוני ההפעלה לא יפלו על הנושים, וטענה שפירוק יביא לאובדן ערכם של רישיונות והיתרים החיוניים לפעילותה, ובהם רישיון שמירה והיתר להעסקת עובדים פלסטינים. היא גם טענה שהפעלה זמנית תשמר משרות ותאפשר לממש את פעילות העסק כמקשה אחת לטובת הנושים, במקום לפרקה לגורמים.
מנגד, קבוצת העובדים לשעבר תמכה בפירוק מידי. לפי הנתונים שהוצגו לבית המשפט, מדובר בכ־140 עובדים, שהצביעו על כך שהמתנה לצו הפירוק מעכבת את האפשרות לממש את זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי. הממונה על הליכי חדלות פירעון הצטרף לעמדת הנאמן הזמני. בדיון הבהיר הנאמן כי קופת הנשייה ריקה, וכי כספים שנגבו מלקוחות החברה לא הועברו אליו. נציגי חברת האם מסרו שלא יעמידו מימון מראש בהיקף הדרוש, אלא רק יכסו גירעון אם יתברר שנוצר כזה.
לאחר הדיון נוסף מידע שהגיע ממשרד העבודה על שתי החברות שהוצגו כלקוחות עתידיים. על פי הדיווח, נגד שתיהן הוגשו בחודשים האחרונים עשרות תביעות של עובדים. לגבי אחת מהן נמסר גם על עיצום כספי והליך בירור בנוגע לרישיון פעילות, ובעניינו של בעל מניות בה הוזכר כתב אישום תלוי ועומד בעבירות מס. בית המשפט לא הפך את הדיווחים הללו להרשעה פלילית של החברות או בעלי השליטה, אך ראה בהם סיבה נוספת שלא לבסס החלטה עסקית שתחייב כספי נושים על הצהרות ההתקשרות שהוגשו.
השופט בחן את הבקשה לפי הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. סעיף 24 לחוק, כפי שהובא בהחלטה, מאפשר הפעלה זמנית כאשר קיימים אמצעים למימון הוצאותיה, אין חשש סביר לפגיעה בנושים, ועדיין חסר מידע להכרעה בדבר סיכויי השיקום. במקרה הזה לא הייתה מחלוקת שהחברה חדלת פירעון מבחינה תזרימית ומאזנית ושיש לפתוח בהליכים. השאלה היחידה הייתה האם המסלול המתאים הוא הפעלה זמנית או פירוק.
לדברי השופט, ההפעלה שהוצעה לא עמדה בתנאים הללו. ההנחות האופטימיות בנוגע להכנסות מלקוחות חדשים לא סתרו את התחזית החשבונאית לגירעון, וחוסר במימון זמין היה בעיה עצמאית. הוא הזכיר שבנסיבות מיוחדות ניתן להתיר הפעלה גרעונית, למשל כשהסיכוי להסדר מיטיב גבוה או כשהפגיעה בנושים זניחה, אך קבע כי המקרה אינו נמנה על החריגים האלה. למעשה גם אם גביית חובות עבר הייתה מאפשרת לשלם עלויות פעילות, הכספים שייגבו הם נכס השייך לחברה ואמור לעמוד לטובת נושיה, והוצאתם על פעילות שתיכשל עלולה לשחוק את הקופה.
משקל מיוחד ניתן להתנהגות חברת האם. בית המשפט הדגיש כי מי שמכירים את מצבה של החברה מקרוב לא הסכימו להפקיד מראש את סכום המימון שביקש הנאמן, אלא הבטיחו לשלם בדיעבד במקרה של הפסד. השופט תהה כיצד ניתן יהיה להבטיח שאכן יועבר הכסף אם יתברר שההפעלה גרעונית, במיוחד לאחר שפניות להעברת תקבולים ולמסירת מסמכים לא נענו. הוא תיאר את הסירוב להעמיד מימון מראש כ"מעשים המדברים חזק יותר ממילים". בית המשפט גם ציין שאין להסתמך על גבייה עתידית מלקוחות כאילו היא כסף זמין בקופה, שכן גבייה עשויה לחייב הליכים והוצאות.
לצד הסיכון הכלכלי נתן השופט משקל לעובדים ולמשמעותם של חובות שכר חוזרים. הוא קבע כי לא ראוי להוסיף ולעכב את העובדים המבקשים להגיש תביעות למוסד לביטוח לאומי, לאחר שהליך חדלות הפירעון נפתח כבר בחודש יוני. בהחלטתו כתב: "אינני רואה ערך חברתי או כלכלי רב בשיקומה של חברה שפוגעת באופן שיטתי בזכויותיהם של עובדיה". בכך ביטא נימוק נוסף, הנוגע לאופן ההתנהלות העסקית והפגיעה בעובדים, מעבר לשאלה החשבונאית אם ניתן להרוויח בעתיד.
בסיום אימץ השופט את המלצת הנאמן הזמני, הורה על פתיחת הליכים במסלול פירוק ומינה את הנאמן הזמני לנאמן קבוע. כמו כן הורה לקבוע דיון חיסול בעוד 18 חודשים. ההחלטה אינה קובעת שתוכנית ההפעלה של החברה הייתה בלתי אפשרית בכל תנאי, אלא כי בנסיבות שהוכחו, בהיעדר מימון מובטח ובצל החשש לנושים ולעובדים, אין בסיס לאשר את תקופת הניסיון המבוקשת על חשבון קופת הנשייה.
חדל"ת 77081-06-26
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.