אב שבתקופת הסכם המזונות היה שקוע בהליכי פשיטת רגל, וכיום מנהל עסק עצמאי בעל הכנסות משמעותיות, יחויב במזונות גבוהים יותר מאלה שנקבעו בהסכם לאחר שהילד הגיע לגיל שש. בית המשפט לענייני משפחה בקריות, מפי השופטת גילה ספרא-ברנע, קבע כי השינוי הניכר במצבו הכלכלי של האב, לצד השינוי במצבה הבריאותי והכלכלי של האם, מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחודשת של ההסכם. דמי המזונות הועמדו על 1,150 שקל לחודש, ויעלו ל־1,730 שקל אם האם תוכיח כי חדלה לקבל את קצבת הנכות שלה.
פסק הדין עסק בשני הליכים בין הורים לקטין, האחד בעניין הגדלת מזונות ומדור, והשני בעניין אכיפת הסדרי שהות והתאמתם. ההורים נישאו בשנת 2016, בנם נולד בשנת 2019 והם התגרשו בשנת 2020. בשנים שחלפו ניהלו הליכים משפטיים שונים, ובמאי 2021 הגיעו להסכם כולל בנושאי זמני שהות ומזונות, שקיבל תוקף של פסק דין.
לפי אותו הסכם, דמי המזונות שנדרש האב לשלם עמדו תחילה על 1,500 שקל לחודש, והיה עליהם לרדת ל־1,000 שקל כשהילד יגיע לגיל שש. ההסכמה הושגה כאשר האב התמודד עם חובות והליכי פשיטת רגל, ונקבע חיוב מצומצם יחסית ללא רכיב מדור נפרד.
כעבור כמה שנים טענה האם כי הנסיבות השתנו מן היסוד. לדבריה האב יצא מהחובות והחל להרוויח מהעסק העצמאי שהקים, בעוד היא נאלצת להתמודד עם מצב רפואי שפגע בכושר עבודתה. האב התנגד להגדלת המזונות, חלק על הנתונים שהציגה האם וטען כי הכנסותיו משתנות וכי יש להביא בחשבון גם את הכנסותיה ואת קצבת הנכות שהיא מקבלת.
הטענה לשינוי הנסיבות נבחנה מול התנאים שבהם נחתם הסכם מאי 2021: אז האב היה נתון בחובות כבדים, והסכום שנקבע התחשב במצבו הכלכלי באותה עת. עם השנים קיבל האב הפטר, והמסמכים הצביעו על הכנסות עסקיות גבוהות יותר. בית המשפט בחן את שתי שנות הפעילות ולא הסתפק בהצגת שנת השיא, משום שמדובר בעסק עצמאי שהכנסותיו משתנות. האם הצביעה מנגד על החמרה במצבה הבריאותי ועל קצבת נכות זמנית. השופטת הדגישה שרק שינוי מהותי שלא ניתן היה לצפות בעת ההסכם מצדיק התערבות בפסק דין מוסכם, ולכן בחנה את המכלול ולא רק את העלייה בהכנסות האב.
בית המשפט בחן את המסמכים שהוצגו וקבע כי האב קיבל הפטר מחובותיו, וכי שומת המס שלו לשנת 2024 הצביעה על הכנסה חייבת שנתית של 364,153 שקל. עם זאת, השופטת קיבלה את טענתו שיש להביא בחשבון את התנודתיות העסקית ולחשב ממוצע של שתי שנות פעילות, ולא לקבוע את כושר ההשתכרות רק על פי השנה הגבוהה יותר. היא גם לא מצאה שהאם הוכיחה הכנסות לא מדווחות של האב.
במסגרת ההכרעה הועמדה הכנסתו הכוללת של האב על כ־18 אלף שקל בחודש. האם, שעובדת ומקבלת קצבת נכות זמנית, הוערכה כבעלת הכנסה של כ־9,850 שקל לחודש כולל הקצבה. בית המשפט ציין כי אם תופסק הקצבה, תשתנה משמעותית חלוקת היכולות הכלכליות של ההורים. יחס ההכנסות כיום הוערך בכ־65% לטובת האב לעומת 35% לאם, ובתרחיש של הפסקת הקצבה היחס יהיה כ־85% לעומת 15%.
השופטת קבעה במפורש כי "הוכח שינוי נסיבות מהותי המצדיק את התערבות בית המשפט" בהסכם שנחתם בשנת 2021. היא הדגישה כי שיפור מצבו של האב אינו הנתון היחיד, וכי יש להביא בחשבון גם את זמני השהות של הילד, את הצרכים בשני הבתים ואת הכנסתה הנוכחית של האם, לרבות הקצבה שעתידה עשוי להשתנות.
לצורך הכרעה מחדש במזונות לא הסתפק בית המשפט בהוכחה שהאב מרוויח כיום יותר. בפסק הדין הוסבר כי הסכם מזונות שאושר בבית המשפט ממשיך לעמוד בתוקפו בדרך כלל, ומי שמבקש לשנותו צריך להראות שינוי נסיבות מהותי שלא ניתן היה להביא בחשבון בעת ההסכם. ההסכם הקודם הושג כאשר האב היה נתון במצוקה כלכלית משמעותית; הקביעה החדשה נשענה על הנתונים שהוגשו מאז ועל השיפור העמוק ביכולתו לשלם.
אופן חישוב המזונות נשען על תמונה מפורטת של הוצאות הקטין: בית המשפט העריך את צרכיו החודשיים, לרבות צרכים תלויי שהות וצרכים שאינם תלויים בה, והביא בחשבון את מגוריו בשני בתים. האם שילמה שכירות וקיבלה סיוע בדיור, בעוד האב שילם שכירות בנפרד. בית המשפט בחן גם את עלויות המדור ואת היחס בין זמני השהות, ולא קיבל את כל הדרישות הכספיות שהוגשו ללא אסמכתאות מספיקות. לכן הסכומים שנפסקו אינם נגזרים באורח פשוט מאחוז קבוע מהכנסת האב, אלא משקללים את היכולות, צורכי הילד וחלוקת הזמן ביניהם.
זמני השהות הקיימים נותרו בשלב זה על כנם: הילד שוהה אצל האב פעמיים באמצע השבוע, פעם אחת עם לינה, וכן בכל סוף שבוע שני. בית המשפט העריך את היחס הכולל בכ־70% אצל האם לעומת 30% אצל האב, והותיר להורים אפשרות להרחיב את ההסדר בהסכמה במסגרת תיאום הורי.
לצד הקביעה בדבר שינוי המזונות נדונה תביעתו הנפרדת של האב בעניין זמני השהות. התסקירים שהוגשו לבית המשפט הובילו למסקנה שבשלב הנוכחי יש לשמר את המפגשים הקיימים, ולא להוסיף לינות באופן חד־צדדי. האפשרות להרחבה הושארה להסכמת ההורים במסגרת תיאום הורי. בפסק הדין נקבע גם כיצד תיתכן הפחתה בתשלום אם תוספנה לינות אצל האב בדרך המוסכמת; האפשרות הזאת אינה אישור מראש לשינוי עצמאי של ההסדר. שתי התביעות התקבלו חלקית בלבד.
ההסדר המעשי כולל גם סייגים לתשלום ולזמני השהות. סכום המזונות הגבוה יותר לא יופעל רק משום שהקצבה הזמנית של האם צפויה להסתיים במועד מסוים: נדרשת הצגת מסמכים המוכיחים שהקצבה אכן פסקה. עוד נקבע כי שינוי מוסכם במספר הלינות אצל האב עשוי להביא להפחתה מסוימת בשיעור המזונות, בהתאם לחלוקה בין ההורים באותה עת. בכך ניסה בית המשפט להתאים את ההחלטה גם לאפשרות של שינוי מציאות החיים בהמשך.
להחלטה צורפו תנאים כספיים נוספים שיש להם משמעות מעשית: האב ישמש הורה מרכז וירכז את רכישת צורכי הילד שאינם תלויי שהות, אך גם האם תידרש לספק את הפריטים הדרושים לילד בביתה. ההורים יתחלקו בחלקים שווים בהוצאות רפואיות חריגות ובהוצאות חינוך לפי התנאים שנקבעו, ימצו זכאויות והנחות ויעבירו אישורים בתקשורת מתועדת. החיוב שנקבע יחול מחודש נובמבר 2024, והפרשי העבר יושלמו בשני תשלומים שווים לצד החיוב השוטף; תוספת המזונות במקרה של הפסקת קצבת הנכות תחול רק לאחר המצאת הוכחות לכך. עוד נקבע מועד תשלום חודשי והצמדה למדד, וההורים יישאו כל אחד בהוצאותיו המשפטיות.
בהכרעה האופרטיבית נקבע כי האב ישלם 1,150 שקל לחודש וירכוש את צורכי הילד שאינם תלויי שהות כמפורט בפסק הדין. אם האם תציג מסמכים המוכיחים שהפסיקה לקבל את קצבת הנכות, החיוב יעלה מאותו מועד ל־1,730 שקל. במקרה של הרחבת זמני שהות בהסכמה תיתכן הפחתה נוספת כמפורט בפסק הדין. שתי התביעות התקבלו בחלקן, ונקבעו גם כללים לתשלום הוצאות חינוך ובריאות חריגות; כל צד יישא בהוצאותיו.
תלה״מ 37394-04-25 ותלה״מ 13098-04-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.