בקבוק תבערה שהושלך לעבר שוטרים בהפגנת מחאה של בני העדה האתיופית בתל אביב פגע במפגין וגרם לו כוויות קשות. בית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב גזר על מי שביצע את המעשה, שהיה בן 17 ותשעה חודשים בעת האירוע, 42 חודשי מאסר בפועל ופיצוי של 30 אלף שקל לנפגע. העונש מורכב מ־38 חודשי מאסר בגין אירוע ההפגנה ועוד ארבעה חודשים במצטבר בגין התפרצות לרכב וגרימת נזק במסגרת תיק אחר. בגזר הדין נתן השופט יוסי טופף משקל מרכזי לחומרת התקיפה ולנזק למפגין, לאחר ניסיון שיקום ארוך של הנאשם שלא הצליח להביא לתוצאה שלה קיוו גורמי הטיפול ובית המשפט.
האירוע התרחש בערב 30 באוגוסט 2023 במהלך מחאה בדרך מנחם בגין. לפי כתב האישום המתוקן שבו הודה הנאשם, הוא הגיע להפגנה מתוך החלטה להתעמת עם המשטרה ולייצר בקבוקי תבערה לשם השלכתם לעבר השוטרים. הוא הצטייד במסכה שנועדה להסתיר את זהותו, נסע עם אדם נוסף לתחנת הדלק סונול קרדן והשתמש בבקבוקים ובדלק להכנת בקבוקי התבערה. לאחר שחזר להפגנה השליך בקבוק תבערה לעבר כוחות המשטרה, אך הבקבוק פגע באדם שהיה בין המפגינים. בגזר הדין הודגש שמדובר ביידוי חפץ דליק בתוך התקהלות, שבו הסיכון לא הסתכם באדם שאליו התכוון הנאשם לכוון.
הנפגע סבל מכוויות בדרגה שנייה על פני יותר מ־15% משטח גופו, לרבות בפנים, בחזה, בבטן ובגפיים. הוא אושפז 15 ימים ועבר הליך שיקום ממושך. מתסקיר נפגע העבירה עלו קשיים בתפקוד היד והכתף, פגיעה בתדמית הגוף ובחיי החברה, פגיעות נפשיות והשלכות כלכליות. המוסד לביטוח לאומי הכיר בנכות בשיעור 44% בשל הפגיעה, שבה נכללו רכיבים של פוסט־טראומה וצלקות. בית המשפט הבהיר שהפיצוי שייפסק בהליך הפלילי אינו מנסה לאמוד את מלוא נזקי הנפגע, אלא נועד להכיר בסבלו ולהעניק סעד ראשוני יחסית. מדינת ישראל היא המאשימה בהליך הפלילי.
הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, ונקבע כי ביצע עבירות של ייצור נשק, חבלה בכוונה מחמירה ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. בנוסף צורף לבקשת הצדדים תיק קודם ממאי 2023. באותו אירוע נכנס הנאשם לרכב חונה בפתח תקווה בכוונה לגנוב, חיפש בתוכו וניסה להניעו באמצעות הכנסת סכין למתג ההתנעה. הרכב לא הונע, אך נגרם לו נזק. בגין התיק המצורף נקבע שביצע עבירות של התפרצות לרכב בכוונה לגנוב ושל חבלה במזיד ברכב. הצדדים לא הגיעו להסכמה על העונש, ולכן נדרש בית המשפט לקבוע את הענישה לשני התיקים.
המאשימה ביקשה שבע שנות מאסר בגין העבירות בהפגנה ועוד שישה חודשים במצטבר בשל תיק הרכב, וכן פיצוי של 50 אלף שקל. לטענתה, האירוע תוכנן מראש, הנאשם הצטייד באמצעי הסתרה, הכין בקבוקי תבערה וסיכן שוטרים ומפגינים כאחד. ההגנה ביקשה לייחס משקל ממשי לקטינותו בעת ביצוע המעשים ולדרך השיקום שעבר, לצד הנסיבות האישיות שתוארו בתסקירים. המחלוקת העונשית נבחנה גם על רקע ההודאה, היעדר עבר פלילי קודם וגילו בעת גזר הדין, כשכבר היה כבן 20.
במשך תקופה ארוכה ניסה בית המשפט לאפשר לנאשם מסלול טיפולי במקום מיצוי עונשי מיידי. לאחר תקופת מעצר הועבר בראשית 2024 למעון גיל־עם, והתקיימו דיוני מעקב כדי לבחון את התקדמותו. בתסקירים הראשונים תוארו קשיים בקבלת סמכות, בהצבת גבולות ובשימוש בחומרים אסורים, לצד התקדמות בלימודים, קשרים חיוביים עם הצוות ונכונות מסוימת לעבודה טיפולית. בתקופות מסוימות הנאשם הציג הישגים, התקבל לקבוצות מתקדמות ושיתף ברצונו להשתלב בעתיד במסגרת קדם־צבאית. בית המשפט העניק משקל להתקדמות הזאת ולמאמצים של גורמי הטיפול.
אולם בהמשך נרשמו אירועי אלימות נוספים, קשיי משמעת והיעדרויות שלא בהתאם לכללים. השופט תיאר כיצד הנאשם היה מעורב בתקיפת חניך אחר, עזב את המעון ונעלם למשך כשבוע, ולאחר שחזר התקשה לציית להוראות הצוות. המעון לא הסכים להמשך שהותו, ושירות המבחן לא ראה עוד אופק שיקומי ממשי במסגרת שנוסתה. בגזר הדין הבהיר השופט שאין להעניש אדם על עצם כישלונו בטיפול, אך כאשר האפשרות להקלה בענישה נשענה על ציפייה לשיקום, העובדה שהציפייה אינה נתמכת עוד בהערכה מקצועית מפחיתה ממשקלו של השיקול הזה ביחס לשיקולי גמול, הרתעה והגנה על הציבור.
השופט עמד על כך שקטינות הנאשם בעת ביצוע העבירות מחייבת התייחסות מיוחדת ואין לראות בו בגיר רק משום שהגיע סמוך לגיל 18. באותה נשימה הדגיש שהגיל אינו מבטל את האחריות לחומרת המעשה ולנזק שנגרם לאדם שלא היה יעד התקיפה. בית המשפט נתן משקל גם למעשים בתיק הרכב, אך הבחין ביניהם לבין העבירה האלימה שבוצעה בהפגנה. השופט קבע כי הסיכון הפוטנציאלי מהשלכת בקבוק תבערה לעבר שוטרים ומפגינים היה גדול אף מן הנזק החמור שהתממש במקרה הזה.
לעניין הפיצוי הסביר השופט שאין בהליך הפלילי אפשרות לערוך בירור נזיקי מלא של כלל ההשלכות לעתיד. תסקיר הנפגע פירט פגיעות גופניות, תפקודיות ונפשיות משמעותיות, והפיצוי נועד לתת להן ביטוי במסגרת העונש, בלי לקבוע שזהו מלוא הנזק שנגרם. בגין עבירות הרכוש בתיק המצורף לא הוטל פיצוי משום שלא הובאו לגביהן נתוני נזק נוספים והמאשימה לא ביקשה זאת. השופט ציין כי „מעשיו של הנאשם מלמדים על תכנון ותעוזה”, בהתייחסו לתכנון המוקדם ולסיכון שיצר יידוי בקבוק התבערה.
בסופו של דבר נקבעו 38 חודשי מאסר בתיק ההפגנה וארבעה חודשים בתיק הרכב. השופט דחה חפיפה בין התקופות, משום שמדובר בעבירות מסוגים שונים, שנעשו במועדים שונים ופגעו באנשים שונים. הוא קבע גם עונשי מאסר מותנים של עשרה ושל ארבעה חודשים, בהתאם לסוג העבירה בעתיד, וכן פיצוי של 30 אלף שקל למפגין שנפגע. התשלומים והניכוי בגין ימי המעצר הוסדרו בגזר הדין. ההכרעה משקפת גם את ההזדמנות הטיפולית הממושכת שניתנה לנאשם וגם את הקביעה שבנסיבות שנוצרו אין בה כדי לגבור על חומרת העבירות והפגיעה בנפגע. מספרי התיקים: ת"פ 33315-09-23 ות"פ 57800-03-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.