רכישות באתר ALIEXPRESS ובחנות IKEA איקאה הופיעו ברשימת ההוצאות שאם לשלושה ילדים ביקשה לקזז מחוב השבת קצבאות הילדים, אך לא הוצגו לגביהן פירוט וקבלות מספיקים לקביעה שהן קשורות לילדים. למרות הקושי הראייתי, בית המשפט לענייני משפחה בירושלים הורה לעכב את גביית יתרת החוב, בסך 54,843 שקל, עד להכרעה בערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל. השופטת מיכל ברדנשטיין הבחינה בין אי-הוכחת ההוצאות במתכונת שהוצגה לבין האפשרות שהאם תצליח להוכיח הוצאות אחרות או את זכאותה לקיזוז בתקופה רחבה יותר.
הרקע הוא סכסוך בין הורים לשלושה ילדים קטינים המאובחנים כולם על הרצף האוטיסטי ומקבלים קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. בספטמבר 2025 הגיעו ההורים להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין: הקצבאות יופקדו בחשבונות ייעודיים של הילדים וישמשו להוצאות הקשורות בהם, ובהן חינוך, בריאות ונסיעות ישירות. עוד הוסכם שהאם תשיב לחשבונות הילדים קצבאות שקיבלה בעבר, בכפוף לזכות לקזז הוצאות שהוציאה עבור כל ילד בתקופה הרלוונטית, על בסיס קבלות.
בהמשך נקבע בפסק דין משלים שהאב ישלם לאם 1,299 שקל בחודש כמזונות עבור שלושת הילדים. המחלוקת הנוכחית, עם זאת, אינה עוסקת בתשלום המזונות השוטף, אלא בחוב ההשבה על קצבאות שכבר שולמו לאם לפני יישום ההסדר. האב פתח בהליכי הוצאה לפועל בטענה שלא הושבו כספים לחשבונות הילדים. ברישומי ההליך הופיעו סכומים שונים לחוב הקצבאות בהתאם למסמכים ולטענות הצדדים, ובשלב הבקשה לעיכוב גבייה צוין כי כבר נגבו מן האם כ-113 אלף שקל.
האם הגישה טענת „פרעתי”, שבמסגרתה ביקשה לקזז מאות אלפי שקלים של הוצאות שלטענתה מימנה לילדים. בערעור טענה שהציגה יותר מ-1,200 פעולות תשלום, בסכום שהוערך בתגובתה ב-210,919.37 שקל, על בסיס דפי חשבון, כרטיסי אשראי, העברות בנקאיות ויישומוני תשלום. לטענתה, רשמת ההוצאה לפועל פירשה בצמצום את תקופת ההתחשבנות והתעלמה מהוצאות מותרות לפי ההסכם, שעל חלקן שילמה בעבר.
רשמת ההוצאה לפועל נתנה לאם הזדמנויות לתקן את בקשתה ולהגיש טבלאות מגובות בקבלות, תוך פירוט מהות כל הוצאה, מועד ביצועה והילד שעבורו שולמה. לאחר הגשת טבלה נוספת היא דחתה את בקשת הקיזוז. בהחלטתה הוזכרו הוצאות כמו „ALIEXPRESS”, „בייביסיטר” ו„איקאה”, שלא הובהר מה טיבן או כיצד הן מתיישבות עם ההוצאות שעליהן הוסכם.
האב התנגד לעיכוב וטען שהאם לא מילאה את חובת ההשבה ושבקשות הקיזוז הוגשו ללא אסמכתאות מספקות. הוא הדגיש שהכספים מיועדים לחשבונות הילדים, ושניתן יהיה לתקן את החוב אם יוצגו קבלות מתאימות. לדבריו, בעת הדיון נותר בתיק ההוצאה לפועל חוב של 54,843 שקל, לאחר שכבר נגבו כ-113 אלף שקל. האם, מנגד, טענה שהמשך הגבייה עלול לגרום לה לשלם פעמיים: הן עבור הוצאות הילדים שמימנה והן כהחזר קצבאות שלא קוזזו.
השופטת ברדנשטיין קבעה כי בשלב הבקשה לעיכוב ביצוע, הקושי במסמכי האם ממשי. לדבריה, הוצאות שלא פורטו ושאין לצדן קבלות הקושרות אותן לילדים ולתקופה הרלוונטית „אינן מקימות לכאורה זכות קיזוז”. היא ציינה במפורש את עשרות הרכישות באליאקספרס, הוצאות הבייביסיטר והרכישות באיקאה שלא צורפו להן הסברים מספקים. עצם הרישום בטבלה או תשלום בכרטיס אינם מוכיחים שהוצאה מסוימת זכאית לקיזוז מחוב הקצבאות.
ובכל זאת מצאה השופטת מקום לעכב רק את יתרת הגבייה. היא הבהירה שאין מדובר בעיכוב מזונות שוטפים הדרושים לקיום הילדים, אלא בחיוב כספי להשבת קצבאות בגין תקופה קודמת. עוד ציינה שבערעור יהיה צורך לברר את מחלוקת הצדדים לגבי תחילת תקופת ההתחשבנות, ושסעיפי ההסכם אינם שוללים על פניהם את פרשנות האם. לפי ההחלטה, יש לאפשר לה להציג אסמכתאות מתאימות להוצאות שהוציאה בתקופה הרלוונטית, כאשר ההנחה היא שהוציאה הוצאות כלשהן עבור הילדים.
לפיכך הורתה השופטת על עיכוב חלקי של גביית 54,843 השקלים שנותרו, עד להכרעה בערעור. היא לא הורתה על השבת הסכומים שכבר נגבו ולא אישרה את הקיזוזים שהאם ביקשה. בקשת העיכוב התקבלה אפוא בחלקה, אך טענותיה המהותיות של האם והיקף הקיזוז המותר עוד טעונים הכרעה. לא נפסקו הוצאות.
ע"ר 19331-09-26.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.