נהג שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של אי־החזקת ההגה בשתי ידיים לא הצליח להפחית קנס של 1,200 שקל ל־100 שקל בעקבות חקיקה חדשה. בית המשפט המחוזי מרכז־לוד, מפי השופט עמית אחיקם סטולר, דחה את הערעור, אף שקיבל את אחת מהטענות המשפטיות המרכזיות של הנהג. ההכרעה נשענה על הוראת המעבר של חוק הפרות תעבורה מנהליות, שהגבילה את תחולתו לעבירות שנעברו לאחר כניסתו לתוקף, ועל כך ששינוי עונש שהוסכם בהסדר טיעון אינו מהלך מנהלי פשוט.
עורכי הדין שלנו
תחילת ההליך באירוע מאפריל 2024 בראשון לציון, שבו יוחס לנהג שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית. במסגרת הסדר טיעון שנערך באפריל 2025 תוקן האישום לעבירת אי־החזקת הגה בשתי ידיים. הנהג הודה בעבירה המתוקנת, הורשע והסכים לקנס של 1,200 שקל. לאחר כניסת החוק החדש לתוקף ביקש לתקן את גזר הדין ולהעמיד את הקנס על 100 שקל, הסכום שנקבע לטענתו בהסדר החדש בגין אותה התנהגות.
בית המשפט לתעבורה דחה את הבקשה. הוא קבע שהקנס המקורי בגין העבירה לא השתנה, וכי הסכום הגבוה יותר נגזר במסגרת הסדר הטיעון ולא לפי תעריף הקנס הבסיסי. הנהג ערער בטענה שהשאלה הנכונה אינה אם קנס המקור השתנה, אלא אם החוק החדש קובע גבול עונשי מקל שצריך לחול גם על ענישה קיימת מכוח סעיף 5(ב) לחוק העונשין. הוא טען גם שהוראת המעבר נועדה להסדיר את מסלול הטיפול בעבירות ולא לשלול הקלה בענישה.
מדינת ישראל טענה מנגד שהבקשה הוגשה לאחר שגזר הדין נעשה חלוט, שקיצור עונש לפי סעיף 5(ב) אינו אמור להביא לפתיחת משפט מחדש ושבהסדר החדש לא השתנה קנס המקור. עוד הדגישה כי הוראת המעבר בחוק הפרות תעבורה מנהליות מוציאה במפורש מתחולתו עבירות עבר.
בשלב הראשון דחה המחוזי את טענת המדינה שלפיה עצם חלוף הזמן מונע את הגשת הבקשה. השופט הסביר שבקשה המבוססת על חקיקה חדשה מתעוררת מטבע הדברים לאחר גזר הדין. עם זאת הוא קיבל את ההבחנה בין הקלה טכנית שרשות יכולה לבצע לבין שינוי עונש המצריך בחינה שיפוטית חדשה. הקנס של הנהג היה חלק מהסדר טיעון שכלל שינוי בסעיף העבירה, ולכן שינויו אינו פעולה אדמיניסטרטיבית גרידא.
השופט גם קיבל את טענת הנהג ביחס לעקרון ההקלה בעונש: ״דומה כי אכן הצדק עם המערער.״ הוא הסביר שתחולת סעיף 5(ב) אינה מותנית דווקא בשינוי טכני בסכום הקנס המקורי, אלא יכולה להתעורר כאשר העונש שנגזר חמור מן העונש הקבוע בחוק מאוחר יותר. אלא שקבלת הנקודה הזאת לא פתרה את הקושי המכריע בעניינו של הנהג.
המחוזי פירש את סעיף 48(א) לחוק החדש כהוראת מעבר מפורשת שלפיה עבירות שבוצעו לפני 8 בפברואר 2026 נותרות תחת הדין הקודם. נקבע כי מדובר בהסדר ספציפי הגובר במקרה זה על ההסדר הכללי להקלה בענישה. השופט הבהיר: ״הוראת המעבר נועדה לשמר במלואו את המצב המשפטי על עבירות שנעברו טרם כניסת החוק לתוקף״. הוא דחה את הטענה שמדובר רק בהסדר פרוצדורלי.
מאחר שהעבירה בוצעה באפריל 2024, שנים לפני המועד הקובע, נקבע כי חוק הפרות תעבורה מנהליות אינו חל עליה. בית המשפט דחה את הערעור והשאיר על כנו את הקנס של 1,200 שקל שנגזר בהסדר הטיעון. ההכרעה אינה שוללת אפשרות להקלה בענישה על פי חוק חדש בכל מקרה, אלא נשענת על הנסיבות והוראת המעבר המסוימת שנדונו.
עפ״ת 58334-03-26
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.