ארבעה הסברים שונים הוצגו לביטול מכרז פנימי ברשות שדות התעופה, אך בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מצא שאף אחד מהם לא סיפק הצדקה מבוססת לשינוי תנאי הסף לאחר הגשת מועמדויות. בית הדין קיבל את בקשת ועד העובדים האקדמאים ברשות שדות התעופה בישראל והסתדרות העובדים הכללית החדשה – הסתדרות המח"ר, ביטל את החלטת הרשות לבטל את המכרז המקורי ולהחליפו בחדש, והורה להמשיך במכרז הראשון עם המועמדויות שכבר הוגשו. ההכרעה ניתנה בהרכב בראשות הנשיאה אריאלה גילצר־כץ, עם נציגת העובדים שרה רומנקביץ ונציגת המעסיקים דורלי אלמגור.
עורכי הדין שלנו
המחלוקת נגעה לתפקיד ראש אגף תשלומים, תפקיד בכיר ברשות שדות התעופה. ב־12 בינואר 2026 פורסם מכרז פנימי שכלל דרישה לשבע שנות ניסיון בבקרה כספית וחמש שנות ניסיון בניהול עובדים או פרויקטים. לטענת הוועד, לפחות שבעה עובדים הגישו מועמדות. בהמשך החלה הרשות לקדם שינוי של תיאור התפקיד ושל דרישות הסף; הוועד התנגד לכך בינואר. ב־25 בפברואר הודיעה הרשות על ביטול המכרז, ובאותו יום פרסמה מכרז חלופי עם תנאי סף שונים.
הוועד וההסתדרות טענו שהביטול נעשה לאחר חשיפת זהות המועמדים, תוך שינוי בלתי מוצדק של התנאים ופגיעה בתקינות הליך המכרז. לשיטתם, פרסום המכרז החדש מיד לאחר ביטול קודמו ומסירת נימוקים משתנים עוררו חשש להטיית ההליך לטובת מועמד מסוים. הרשות מצדה טענה שפעלה בגדר סמכותה הניהולית, כי דרישות הסף המקוריות צמצמו בטעות את קבוצת המועמדים וכי הפחתת הדרישות נועדה להרחיב את אפשרות ההתמודדות ולבחור את המועמד המתאים ביותר. עוד טענה שההליך היה בתחילתו ושהמועמדים המקוריים יכולים להתמודד שוב, ולכן לא נפגעו.
בית הדין לא קיבל את הסבריה. הוא קבע שהרשות ידעה למי הוגשו מועמדויות משום שההליך מנוהל במערכת ממוחשבת ולא במעטפות סגורות. ההרכב ייחס משקל לכך שביטול מכרז לאחר הגשת מועמדויות, ללא נימוק עקבי וכבד משקל, פוגע בציפיית המועמדים ובאמון בהליך. על רקע זה נבחן כל אחד מההסברים שהציגה הרשות לאורך הדרך.
לפי הנימוק הראשון, כבר בשנת 2022 התקבלה החלטה רוחבית שלפיה תידרש ככלל תקופת ניסיון של חמש שנים במכרזים לראשי אגפים. אלא שלא הוצגה ראיה להחלטה כזאת, והדוגמאות שנמסרו היו בחלקן ישנות או נגעו לתפקידים אחרים. הסבר שני דיבר על הפליה הנובעת מהבדלים בין תנאי הסף של תפקידים שונים; בית הדין קבע שהתאמת תנאי סף למאפייני כל תפקיד אינה בהכרח הפליה אסורה. ההסבר השלישי היה שטעות נפלה בניסוח הדרישות המקוריות, אך לפי העדות הטעות התגלתה סמוך לפרסום המכרז, בעוד שהביטול התרחש רק כחודש וחצי לאחר מכן ולאחר הגשת המועמדויות.
לבסוף הוצג הסבר רביעי, שלפיו נערכה בחינה מעמיקה שהובילה להחלטה להרחיב את דרישות הסף. בית הדין ציין שלא הוצגו פרוטוקולים, מסמכי החלטה או טיוטה המאמתים את קיומה של בחינה והחלטה רוחבית כזאת. עוד נבחנה הטענה שהשינוי יגדיל את מספר המועמדים: מן הראיות עלה כי נוספו שני מועמדים בלבד, באופן שהחליש את טענת הרשות בדבר הצורך המהותי בהרחבת המאגר.
ההכרעה התייחסה גם להיבטים דיוניים. בית הדין מצא שהרשות סטתה מהפרקטיקה המקובלת במתן פרק זמן קצר להערות על תיאור התפקיד, וקבע שבשלב שלאחר המועד האחרון להגשת מועמדויות לא ניתן לשנות דרישות סף מהותיות במכרז המקורי. נוסף על כך נמצא שהרשות לא הסירה במועד את פרסום המכרז החדש, אף שבית הדין הורה שלא לפרסמו עד להחלטה אחרת; המחדל נמשך עד שניתנה החלטת הבהרה נוספת.
בית הדין דחה את עמדת הרשות שלפיה האפשרות להגיש מועמדות מחדש מנטרלת כל פגיעה. הוא הבהיר שהפגיעה אינה חייבת להתבטא בנזק אישי מיידי, אלא גם בפגיעה בתקינות ההליך, בשוויון ובאמון העובדים. לצד זאת לא התעלם מטענת הרשות שהוועד התנגד לשינויים מסוימים ולא לאחרים בעבר, אך קבע שגם אם אין לשלול לחלוטין את הטענה לחוסר עקביות מצד הוועד, הדבר אינו מכשיר את התנהלות הרשות. הסעד שנקבע הוא המשך המכרז שפורסם בינואר, עם המועמדויות שכבר הוגשו, ללא צו להוצאות. בית הדין לא הכריע בזהות מי שייבחר לתפקיד.
ס"ק 87351-02-26.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.