בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, קיבל בחלקה עתירה של אלון אזולאי, אבי קוריאט וסיעת כרמיאל החדשה בעניין מעמדה של חברת המועצה סיוון דמרי. סגנית הנשיא תמר נאות פרי קבעה כי אין לראות בדמרי כמי שהתפלגה כדין מן הסיעה, משום שלא התקיימו התנאים הקבועים בפקודת העיריות להתפלגות של סיעה שהיא צירוף סיעות. עם זאת, בית המשפט לא הכריע אם הצבעתה של דמרי בעד תקציב העירייה לשנת 2026, בניגוד להצבעת שני חברי הסיעה האחרים, הייתה "פרישה מסיעה". השאלה הוחזרה לראש העיר משה קונינסקי, שנדרש לקיים שימוע ולתת החלטה מנומקת.
ההליך הוא השלישי בסדרה של עתירות סביב היחסים בין שלושת חברי סיעת כרמיאל החדשה. לפני הבחירות המקומיות חברו אזולאי וקוריאט לדמרי, שכיהנה קודם לכן כחברת מועצה מטעם סיעת דף חדש. ברשימה המשותפת שובצה דמרי במקום השני, והשלושה זכו בשלושה מנדטים בבחירות בפברואר 2024. ב-24 במרץ 2024, ימים ספורים לפני ישיבת המועצה הראשונה, הודיעה דמרי לאזולאי כי היא מבקשת להתפלג מן הסיעה ולפעול כסיעת יחיד בשם דף חדש.
מאז התעוררה מחלוקת אם מדובר ב"התפלגות" מותרת או ב"פרישה" שעלולות להיות לה השלכות לפי פקודת העיריות. בשתי עתירות קודמות כבר נדונו החלטות של ראש העיר בעניין. בעתירה הראשונה נקבע כי ראש העיר לא היה רשאי לדחות על הסף את טענות חברי הסיעה ביחס להצבעות דמרי רק בשל איחור הנוגע למכתב העזיבה המקורי. בעתירה השנייה נדונו, בין היתר, הצבעתה בבחירת סגני ראש העיר והצבעה קודמת על תקציב העירייה. באותו הליך לא הוכרעה שאלת תוקפה של הודעת ההתפלגות עצמה.
המחלוקת הנוכחית נולדה לאחר ישיבת מועצה מ-3 בדצמבר 2025 שעסקה בתקציב 2026. דמרי הצביעה בעד התקציב, ואילו אזולאי וקוריאט הצביעו נגדו. ארבעה ימים לאחר מכן הם פנו לראש העיר וביקשו להכריז עליה כפורשת. ראש העיר דחה את הבקשה, בין היתר משום שלשיטתו דמרי כבר התפלגה מן הסיעה במרץ 2024 ולכן אינה יכולה לבצע מעשה פרישה מסיעה שהיא כבר אינה חברה בה.
העותרים טענו שהחלטת ראש העיר "נחזית כהתחמקות מחובתו למלא את תפקידו המעין שיפוטי", שכן הבקשה החדשה התבססה על הצבעה שהתרחשה לאחר פסקי הדין הקודמים ולא הוכרעה בהם. הם הדגישו כי הפעם כל שלושת חברי הסיעה השתתפו בהצבעה, ולכן שני המתנגדים לתקציב היו רוב ברור של חברי הסיעה. עוד טענו כי פסק הדין בעתירה הקודמת לא קבע שהודעת דמרי מ-2024 הייתה התפלגות תקפה.
ראש העיר השיב כי הוא מוסמך לבחון את משמעות הודעת העזיבה ואת הרכב הסיעה, וכי לשיטתו דמרי הצטרפה לכרמיאל החדשה במסגרת צירוף בין סיעות. הוא טען שהחלטתו הקודמת לראות בהודעה כהתפלגות לא בוטלה, וכי לאחר שהקשר הסיעתי הסתיים לא ניתן לייחס לדמרי הצבעה בניגוד לעמדת סיעה שאינה עוד חברה בה. עוד דחה את טענת ניגוד העניינים שהועלתה נגדו.
דמרי עצמה טענה כי היה מקום למחוק את העתירה כבר משום שלא נערך לה שימוע לפני החלטת ראש העיר. לגופו של עניין היא טענה כי החבירה לכרמיאל החדשה הייתה צירוף בין סיעתה הקודמת, דף חדש, לבין הסיעה של אזולאי, ולכן הייתה רשאית להתפלג. בנוגע לתקציב 2026 טענה כי אמנם הצביעה אחרת משני העותרים, אך לא ידעה מראש כיצד יצביעו, וכי הסיעה לא קיימה הצבעה פנימית שבה נקבעה עמדה מחייבת.
בית המשפט בחן את ההגדרה החוקית של "התפלגות סיעה" וקבע שהמקרה אינו נכנס למסלול הראשון, העוסק בפרישה של קבוצה בת שניים או שלושה חברי מועצה, משום שכאן מדובר בעזיבה של דמרי לבדה. המסלול השני מאפשר התפלגות כאשר הסיעה מלכתחילה הייתה צירוף של סיעות או ארגונים, ובלבד שבעת הגשת רשימת המועמדים נמסרה לפקיד הבחירות הודעה בכתב על הצירוף ועל שיוך המועמדים.
במקרה של כרמיאל החדשה, נקבע, אין מחלוקת שהודעה כזאת לא הוגשה לפקיד הבחירות. בית המשפט דחה את הניסיון לייחס את החסר לכשל טכני של נציגי העותרים. בפסק הדין נקבע כי "לשון החוק חד משמעית" וכי אי קיום תנאי ההודעה שולל את האפשרות להכיר בדיעבד בהתפלגות. גם ההסכם בין דמרי לאזולאי לא קבע במפורש שמדובר בצירוף של שתי סיעות, והנוסח שבו דובר על חבירה לרשימתו של אזולאי לא הספיק כדי לשנות את התוצאה.
מכאן הגיע בית המשפט למסקנה כי דמרי "לא הייתה יכולה להודיע על התפלגות" וכי היא לא התפלגה כדין מן הסיעה. בכך נדחה היסוד שעליו נשענה החלטתו האחרונה של ראש העיר, שלפיו אין צורך לבדוק את ההצבעה בתקציב 2026 משום שהקשר הסיעתי כבר נותק.
למרות זאת, השופטת נאות פרי נמנעה מלהכריע בעצמה בשאלה אם ההצבעה בעד התקציב הייתה מעשה פרישה. הסיבה המרכזית הייתה מוסכמת: לדמרי לא ניתנה זכות הטיעון הקבועה בחוק לפני החלטת ראש העיר. בפסק הדין נכתב כי "לא ניתן היה להסתפק" בהנמקה שנתן ראש העיר, וכי יש לקבל החלטה ברורה אם ההצבעה עונה להגדרת פרישה מסיעה. בית המשפט ציין כי אף שמדובר כבר בעתירה שלישית, הדרך הנכונה היא להשיב את העניין לרשות המוסמכת ולא להחליף אותה בהכרעה ראשונית.
ראש העיר נדרש לאפשר לנציגי העותרים ולדמרי להשמיע את טענותיהם בתוך 14 יום, ולאחר מכן להכריע בהקדם אם הצבעתה של דמרי ב-3 בדצמבר 2025 מהווה פרישה מסיעה לפי פקודת העיריות. טענת ניגוד העניינים נגד ראש העיר נדחתה: בית המשפט חזר על קביעה מהליך קודם שלפיה המחוקק בחר להפקיד סמכות זו דווקא בידיו, גם כאשר ההכרעה מתקיימת בזירה פוליטית. ראש העיר חויב לשלם לעותרים 8,000 שקל הוצאות, ולא נפסקו הוצאות לחובת דמרי. מספר התיק: עת"מ 3047-02-26.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.