בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קיבל בחלקה תביעה נגד מנורה מבטחים ביטוח בע"מ בעקבות נזקי מים בדירה, וקבע כי המבוטחת זכאית לתגמולים לפי ערכי כינון גם בלי שהציגה חשבוניות על התיקונים, לאחר שהשתכנע כי הנזק אכן תוקן. מנורה חויבה לשלם 10,281 שקל, בתוספת ריבית שקלית מ-31 באוגוסט 2022, וכן 1,350 שקל הוצאות משפט והחזר אגרה.
עורכי הדין שלנו
האירוע החל בתחילת 2022, אז הופיעו נזילות בדירה המבוטחת. המבוטחת פנתה למנורה במסגרת פוליסת ביטוח הדירה. לטענתה, אינסטלטור שנשלח מטעם החברה ביצע בתחילה בדיקה לא מקצועית והגיע למסקנות שגויות, ונציגת החברה אמרה לה שלא תצטרך לשאת בעלות החלפת הניאגרה לצורך התיקון – אך בפועל מנורה לא מימנה את העלות הזו.
המחלוקת הכספית התבססה בעיקר על חוות דעת של שמאי שבדק את הנזקים מטעם מנורה. לפי חוות הדעת, הנזק הוערך ב-18,190 שקל בערכי כינון וב-12,734 שקל בערכי שיפוי. המבוטחת חישבה את תביעתה באמצעות צירוף שני הסכומים, בניכוי 6,876 שקל שכבר שולמו לה, והוסיפה דרישה של 917 שקל כהחזר עבור ביטוח תכולה ופיצוי בגין עוגמת נפש. סכום התביעה הכולל הועמד על 27 אלף שקל.
בית המשפט קבע כבר בתחילת הדיון שהחישוב באמצעות חיבור ערכי הכינון לערכי השיפוי אינו נכון. מדובר בשתי חלופות שונות לפיצוי ולא בסכומים שמצטברים זה לזה. מנורה טענה מצדה כי המבוטחת זכאית רק לערכי שיפוי, משום שלא פנתה במועד ולא הציגה חשבוניות המוכיחות את עלויות התיקון.
ההבדל בין שתי החלופות היה לב המחלוקת. לפי התקנות החלות על ביטוח דירות, ערך כינון משקף הקמה מחדש, תיקון או החלפה ברכוש חדש מאותו סוג ואיכות, בעוד שאם הרכוש שניזוק לא תוקן, הוקם מחדש או הוחלף – תגמולי הביטוח משולמים לפי ערך שיפוי. לכן השאלה המרכזית הייתה אם המבוטחת הוכיחה שביצעה את התיקונים, גם בלי מסמכים חשבונאיים שמראים כמה שילמה בפועל.
המבוטחת העידה כי תיקנה את הנזקים, ובית המשפט קיבל את גרסתה. בפסק הדין צוין כי אין זה מתקבל על הדעת שהייתה משאירה את הדירה במצב הניזוק, שהקשה על השימוש בה. אמנם לא הוצגה ראיה לעלות התיקונים עצמם, אך בית המשפט קבע שמנורה לא הוכיחה כי תנאי הפוליסה מתנים תשלום לפי ערכי כינון בהצגת חשבוניות דווקא. עוד צוין כי בפסיקה כבר הוכר מצב שבו ניתן לפסוק ערכי כינון כאשר עצם ביצוע התיקון הוכח, גם אם לא צורפו חשבוניות.
מנורה העלתה גם טענה שלפיה סכום נוסף של 9,350 שקל, שנכלל לשיטתה בשמאות, כבר שולם ישירות לבעלי מקצוע שביצעו תיקונים בדירה. אלא שבמהלך הדיון נציג החברה הודה שהתשלומים האלה בוצעו עוד לפני בדיקת השמאי. מכאן קבע בית המשפט שהסכום אינו כלול בשומת הנזק המאוחרת ולכן אינו רלוונטי לחישוב שבמחלוקת.
ברכיב נוסף של התביעה ביקשה המבוטחת החזר של 917 שקל ששילמה עבור ביטוח תכולה, בטענה לעיכוב בביצוע הערכת שווי הרכוש ולהוספת תנאים שלא נאמרו לה מראש. מנורה לא התייחסה כלל לרכיב הזה, ובית המשפט קיבל אותו. לעומת זאת, הדרישה לפיצוי בגין עוגמת נפש נדחתה, משום שמדובר בתביעה לתגמולים לפי פוליסה ולא הוכח שהפוליסה מקנה זכות לפיצוי מסוג זה.
מהסכום שנפסק היה צורך להפחית גם השתתפות עצמית. לפי תנאי הפוליסה שהגישה מנורה, ההשתתפות העצמית במקרה של נזקי מים עמדה על 1,950 שקל. לאחר שקלול הרכיבים הרלוונטיים הגיע בית המשפט לפיצוי של 10,281 שקל.
פסק הדין חייב את מנורה לשלם את הפיצוי בתוספת ריבית שקלית מיום 31 באוגוסט 2022 ועד מועד פסק הדין, וכן 1,350 שקל הוצאות משפט, בתוך 30 יום. התוצאה ממחישה שהיעדר חשבוניות אינו חוסם בהכרח תשלום לפי ערכי כינון כאשר עצם ביצוע התיקון הוכח, כל עוד תנאי הפוליסה אינם קובעים דרישה אחרת.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.