בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר לנהל תובענה ייצוגית נגד ארבעה בנקים, בטענה שהם מפיקים רווחים מכספים המוחזקים ביתרות זכות בחשבונות עו״ש בלי לשלם ללקוחות ריבית. השופט שמואל בורנשטין קבע כי בשלב בקשת האישור הוכחה עילת תביעה לכאורית של עשיית עושר ולא במשפט, וכי קיימת אפשרות סבירה שהשאלה תוכרע לטובת הקבוצה. ההליך אושר נגד בנק לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי, ולתקופה שמאפריל 2022 עד 20 במאי 2025.
המבקשים טענו כי הבנקים משתמשים ביתרות הזכות של לקוחותיהם כמקור מימון ומפיקים מהן הכנסות, בעוד בעלי החשבונות אינם מקבלים תמורה בדמות ריבית. הם ביקשו לקבוע כי על הבנקים לשלם ריבית סבירה, להשיב חלק מהרווחים שהופקו בעבר ואף לנקוט צעדים אוטומטיים או יזומים שימנעו הותרת כספים ללא תשואה.
לפי חוות דעת שהגישו המבקשים, ריבית סבירה הייתה עשויה לעמוד על 1.72% עד 2.47%, והנזק המצרפי הוערך במיליארדי שקלים. הבנקים דחו את הטענות וטענו כי חשבון עו״ש אינו מוצר השקעה, כי ההסכמים אינם מחייבים אותם לשלם ריבית על יתרות זכות וכי אין בדין חובה כללית המחייבת תמחור כזה. הם הוסיפו כי קביעת ריבית בדרך שיפוטית תתערב במדיניות בנקאית ובשוק מפוקח.
במהלך ההליך חל שינוי רגולטורי. בפברואר 2025 פרסם בנק ישראל מתווה הקלות והטבות ללקוחות, שכלל גם צעדים הנוגעים ליתרות זכות. ב-20 במאי 2025 תוקן חוק הבנקאות (שירות ללקוח), ונקבעו חובות יידוע ללקוחות שמחזיקים יתרת זכות רצופה מעל סכום מסוים, לצד מידע על חלופות השקעה. השינוי בחקיקה השפיע בעיקר על הסעדים העתידיים שביקשו המבקשים.
עמדת הבנקים הייתה כי לאחר שהמחוקק הסדיר את הסוגיה אין מקום שבית המשפט ייצור חיובים נוספים. גם המאסדר הביע הסתייגות מהטלת חובה גורפת לשלם ריבית או להעביר כספים אוטומטית למוצר נושא תשואה, בין היתר בשל שאלות של הסכמה, תמחור ומדיניות.
בית המשפט קיבל חלק מן הטיעון הזה בכל הנוגע לעתיד, אך לא סבר שהוא חוסם בירור של טענת ההשבה בגין התקופה שקדמה לתיקון. בהחלטה נכתב: "אקדים... הוכח במקרה דנן קיומה של עילת תביעה לכאורית... עשיית עושר ולא במשפט". השופט הסביר כי עצם העובדה שהבנק רשאי להשתמש בכספים אינה בהכרח מכריעה את השאלה אם הוא רשאי לשמור לעצמו את מלוא ההנאה הכלכלית הנובעת מהם בלי לחלוק דבר עם הלקוח.
במקביל הדגיש בית המשפט כי אישור התובענה אינו הכרעה סופית בשאלה אם הבנקים אכן חייבים בהשבה, מה שיעור ההשבה או אם כל לקוח בקבוצה זכאי לפיצוי. מדובר בשלב מקדמי שבו נבחן אם קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות יוכרעו לטובת הקבוצה.
עילות נוספות שהעלו המבקשים לא אושרו באותו היקף. בין היתר, בית המשפט לא השתכנע כי חובת תום הלב כשלעצמה מחייבת תשלום ריבית על כל יתרת זכות, לא מצא בסיס מספיק לעילת הטעיה רחבה ולא קיבל את הטענה בדבר סירוב בלתי סביר לפי חוק הבנקאות במתכונת שהתבקשה. עילת עשיית העושר נותרה אפוא הציר המרכזי של ההליך.
גם הסעדים העתידיים צומצמו. בית המשפט ציין כי משעה שהמחוקק בחר להסדיר את הנושא, יש קושי להטיל מכאן ולהבא חובות מחמירות יותר בדרך של תובענה ייצוגית. בהחלטה נאמר: "משעה שהנושא הוסדר בחקיקה, ולאחר שהמחוקק 'אמר את דברו', נראה שאין מקום לחייב את הבנקים מכאן ואילך בחיובים מחמירים יותר".
אחת מטענות הסף של הבנקים הייתה שלחלק מן המבקשים אין עילת תביעה אישית מספקת, בין היתר משום שחלקם הכירו אפשרויות פיקדון או קיבלו בתקופות מסוימות ריבית. בית המשפט קבע כי סוגיות אלה אינן שוללות בשלב האישור את האפשרות לנהל את ההליך בשם הקבוצה. הוא הדגיש שהשאלה המרכזית משותפת ללקוחות פרטיים ועסקיים כאחד: האם עצם הפקת הרווח מיתרות הזכות, ללא תשלום כלשהו בגינן בתקופה הרלוונטית, מקימה חובת השבה.
הבנקים טענו גם כי קיימת שונות רבה בין הלקוחות, בגובה היתרות, במשך החזקתן, במודעות לחלופות ובתנאי החשבון. בית המשפט קבע שהשונות עשויה להשפיע על היקף ההשבה אם התביעה תתקבל, אך אינה מונעת כשלעצמה את בירור השאלה המשותפת במסגרת ייצוגית. בהחלטה הובהר כי בהמשך ניתן יהיה לצמצם את הקבוצה, למשל לפי רף יתרה גבוה יותר או לפי תקופות שבהן בנק מסוים כבר שינה את התנהלותו.
בית המשפט גם בחן את הטענות כלפי אופן הייצוג. הבנקים הצביעו בין היתר על הגשת הליכים נוספים ועל אי דיוקים מסוימים בתצהירי המבקשים. נקבע כי אין בכך בשלב זה כדי לשלול ייצוג הולם ובתום לב, אך ייתכן שלחלק מהטענות תהיה משמעות בעתיד בקביעת הגמול למבקשים או שכר הטרחה.
הקבוצה שאושרה כוללת, בכפוף לאפשרות לצמצמה בהמשך, לקוחות שהחזיקו אצל אחד מארבעת הבנקים יתרת זכות העולה על 3,000 שקל לפחות ליום עסקים אחד, או יתרת זכות העולה על 1,000 שקל במשך שלושה ימי עסקים לפחות, בתקופה שמאפריל 2022 ועד 20 במאי 2025. השאלה המשותפת היא אם על הבנקים לשלם בגין השימוש וההנאה הכלכלית מהכספים, והסעד שאושר לבירור הוא סעד כספי.
הבנקים תקפו גם את התאמת המבקשים ובאי כוחם לייצג את הקבוצה, אך בית המשפט קבע כי בשלב זה לא הוכח פגם המצדיק דחיית הבקשה מטעם זה. עם זאת צוין כי טענות מסוימות הנוגעות להתנהלות עשויות להיות רלוונטיות בהמשך, בין היתר בעת קביעת גמול ושכר טרחה.
לבאי כוח הקבוצה נפסק בשלב זה שכר טרחה של 20 אלף שקל. ההליך הייצוגי עצמו ימשיך להתברר לגופו, ולכן עדיין אין בפסק הדין הכרעה בדבר אחריות סופית או סכום פיצוי לקבוצה.
ת"צ 5700-06-23
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.