אושרה ייצוגית נגד החברה שמפעילה את "אושר-עד", לא סימנה מחירים על מוצרים ארוזים

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר לנהל תובענה ייצוגית נגד מרב - מזון כל בע"מ, המפעילה את רשת המרכולים "אושר עד", בטענה שהרשת אינה מציגה את המחיר הכולל על גבי מוצרים ארוזים או על אריזתם כנדרש בחוק. השופטת איריס רבינוביץ ברון קבעה כי בשלב בקשת האישור הונחה תשתית מספקת לכך שקיים סיכוי סביר שיוכח שהחברה הפרה את חובת סימון המחירים, ואישרה עילות מכוח חוק הגנת הצרכן, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט. עילת הפרת חובת תום הלב לפי חוק החוזים לא אושרה.

עורכי דין שעשויים להתאים

עורכי הדין שלנו

מ משרד עורכי דין ונוטריון גבריאל הרשליקוביץ דיני משפחה · בוררות וגישור כפר סבא, רעננה, הוד השרון, הרצליה, השרון, תל אביב, נתניה, מרכז הארץ, כל הארץ, חו"ל לפרופיל ב ברוריה פריד פלילי בני ברק לפרופיל

ההליך הוגש בפברואר 2023 בידי לקוח שטען כי רכש מוצרים בסניף באשדוד שמחיריהם לא סומנו על גבי המוצרים או אריזותיהם. הוא ביקש לייצג קבוצה של מי שרכשו או רצו לרכוש מוצר בסניפי הרשת ולא הוצג על המוצר או אריזתו מחירו הכולל, בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למועד אישור התובענה כייצוגית. לטענתו, היעדר הסימון הקשה על השוואת מחירים וגרם לחוסר נוחות, והוא טען גם לנזק ממוני ולהתעשרות של החברה בשל חיסכון במשאבי סימון.

המבקש טען כי "יש חובה לסמן מחיר על גבי המוצרים עצמם, על גבי כל פריט ופריט", וכי החריג שמאפשר להסתפק בשילוט לצד המוצר חל על פריטים בודדים ולא ארוזים הנמכרים בתפזורת. הוא ביקש צו שיחייב את החברה לתקן את אופן הצגת המחירים, פיצוי לחברי הקבוצה והשבה בגין החיסכון הנטען שנוצר מאי סימון המוצרים.

מנגד טענה החברה כי היא פועלת כדין וכי כאשר מוצרים נמכרים בתוך "מכל" ניתן להציג את המחיר בתווית או בשלט הצמוד למכל או סמוך אליו. בתשובתה נטען כי "בית עסק אינו נדרש לסמן מחיר על כל מוצר אם הוא נמכר בתוך "מכל"", וכי גם במות, מקררים ואמצעי תצוגה מסוימים יכולים להיחשב לעניין זה מכל. היא הוסיפה כי בחנויות קיימים שלטים, מסופונים ואפליקציה המאפשרים לצרכנים לדעת את המחיר, וטענה שהמבקש לא הוכיח הטעיה, נזק או קשר סיבתי.

בית המשפט בחן את סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן, המחייב עוסק להציג על הטובין או על אריזתם את המחיר הכולל, ואת החריג בתקנות למצרכים מסוג אחד שאינם ארוזים, המוצגים בתפזורת בתוך מכל ומחירם אחיד ליחידה. השופטת קבעה כי התנאים בחריג מצטברים, ולכן עצם הצגת מוצר בתוך מכל אינה פוטרת מסימון כאשר מדובר במוצר ארוז.

בהחלטה נקבע כי הדוגמאות שצירף המבקש נגעו למוצרים ארוזים משלושה סניפים, וכי לא הובאה ראיה לכך שהחברה הציגה את המחיר על גבי אותם מוצרים. השופטת כתבה כי "קיימת סבירות גבוהה כי טענת המבקש להפרת חובת הסימון תתקבל במסגרת תובענה ייצוגית". עוד ציינה כי קיים "מרחק רב" בין מכל של עטים או מחקים בלתי ארוזים הנמכרים בתפזורת לבין מקררים או במות שעליהם מוצגים מוצרי מזון וניקיון ארוזים.

החלטת האישור נשענה גם על עדות מנכ"ל החברה. במהלך החקירה הוא אישר כי לא נעשו שינויים לאחר הגשת בקשת האישור וכי אופן הסימון המתואר בבקשה תואם את נהלי החברה. כשנשאל אם הצבת שלט ליד מכלים היא בהתאם לנהלים השיב "אמת". בהמשך הסביר כי מוצרים זהים וסגורים באריזות המוצגים כמקשה אחת נחשבים מבחינת החברה ל"מיכל" וכי לשיטתה השלט מספק.

השופטת קבעה כי הטענה להתנהלות רוחבית לא נסתרה ואף קיבלה חיזוק מעדות מנכ"ל החברה. לדבריה, גם קיומם של מסופונים ואפליקציה אינו פוטר את החברה מחובת הצגת המחירים על המוצרים או אריזותיהם. לכן אושרה עילת התביעה לפי סעיפים 17א ו-17ב לחוק הגנת הצרכן.

בית המשפט אישר גם את עילת ההטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, לאחר שקבע כי ההיקף הנרחב לכאורה של אי הצגת המחירים על גבי המוצרים עלול להטעות ולגרום לצרכנים נזק. כן אושרה, מחמת הזהירות, העילה של הפרת חובה חקוקה. לעומת זאת, הטענה להפרת חובת תום הלב לפי חוק החוזים נדחתה בשלב זה, לאחר שנקבע כי לא בוססה במידה מספקת.

בעניין הנזק, המבקש לא חזר בסיכומיו על טענתו לנזק ממוני ולא הצביע על נזק ממוני קונקרטי, ולכן הסעד בהקשר זה לא אושר. עם זאת, בית המשפט קבע כי יש בסיס לטענה לנזק בלתי ממוני בשל חוסר נוחות ותחושות שליליות שנגרמו לפי הנטען מהיעדר סימון המחירים. עוד אושרה לבירור עילת עשיית עושר ולא במשפט, על יסוד הטענה שהחברה חסכה משאבים באמצעות אי סימון המחירים. שאלת גובה ההתעשרות נותרה לבירור בתובענה עצמה.

בית המשפט דחה גם את ניסיונה של החברה למנוע את האישור בשל טענות כלפי התובע המייצג. אף שנמצאו קשיים מסוימים בגרסתו, נקבע כי הוא הציג קבלה מרכישה בסניף אשדוד והרחיב בעדותו על הרכישה, ולכן עמד ברף הנדרש להוכחת עילת תביעה אישית בשלב זה. נקבע גם כי מדובר בסוגיה משותפת הנוגעת לצרכנים רבים, וכי תובענה ייצוגית היא דרך יעילה והוגנת להכריע במחלוקת.

בסופו של דבר אושרה הקבוצה כפי שהתבקשה. השאלות שיידונו בהליך כוללות אם החברה הפרה את החובה לסמן מחיר כולל על גבי הטובין, אם עליה לפצות את חברי הקבוצה בגין נזק בלתי ממוני ואם התעשרה מן ההתנהלות באופן שמקים עילת השבה. הסעדים שאושרו לבירור כוללים צו עשה לתיקון אופן הצגת המחירים, פיצוי בגין נזק בלתי ממוני והשבה בגין ההתעשרות הנטענת. לבאי כוח המייצג נפסק שכר טרחה של 28 אלף שקל בתוספת מע"מ עבור הטיפול עד שלב זה, והחברה חויבה לשאת גם בעלויות פרסום הודעת האישור.

מספר התיק: ת"צ 33330-02-23.