בית המשפט המחוזי בירושלים גזר שש שנות מאסר בפועל על נהג שהורשע בשתי עבירות של המתה בקלות דעת, לאחר שנסע במהירות של עד 145 קמ"ש כדי לבחון את גבולות הרכב שרכש, ופגע בשורת כלי רכב ליד צומת כלא עופר. בתאונה נהרגו אם ובתה, תינוקת בת שלושה שבועות, ואבי המשפחה ובנו נפצעו קשה.
השופט אברהם רובין גזר על הנאשם גם 15 שנות פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה, מאסרים על תנאי ופיצויים לחמישה מבני המשפחה. מתחם העונש נקבע על חמש עד תשע שנות מאסר, והעונש מוקם בשליש התחתון שלו.
התאונה אירעה ב-1 בדצמבר 2019, סמוך לשעה 00:05. הנאשם, שהיה אז נהג חדש כבן 18 וחצי, נהג לבדו ברכב שרכש יומיים קודם. לפי גזר הדין, מטרתו הייתה לבדוק כיצד הרכב מגיב במהירות גבוהה. ניסיונו בנהיגה ברכב בעל תיבת הילוכים ידנית היה דל, והרכב עבר הסבה מתיבה אוטומטית לתיבה ידנית מבלי שהשינוי עודכן במשרד הרישוי. הנאשם נהג ללא ביטוח בתוקף.
במהלך שמיעת הראיות הסכימו הצדדים כי מהירות הנסיעה הגיעה לכל היותר ל-140 עד 145 קמ"ש. לקראת צומת כלא עופר היה שדה הראייה פתוח, וניתן היה לראות ממרחק של כ-220 מטר את הרמזור האדום ואת כלי הרכב שעצרו בצומת. בית המשפט קבע כי הנאשם הבחין ברמזור והיה מודע למהירותו, אך לא האט. כ-40 מטר לפני קו העצירה פגע רכבו מאחור במכונית שבה נסעו בני המשפחה. המכונית הסתחררה ופגעה ברכב שעמד לפניה, ורכב הנאשם פגע גם בשתי מכוניות נוספות. בעת התאונה הרכב היה תקין, הראות הייתה טובה והכביש היה יבש.
האם ובתה התינוקת נהרגו במקום. אבי המשפחה נפצע קשה, סובל מפרפלגיה מלאה ומתנייד בכיסא גלגלים. הבן נפצע באורח אנוש, עבר שורת ניתוחים וסבל מפגיעה מוחית. בעקבות פציעותיו נכרתו רגלו, קיבתו והטחול שלו, והוא נזקק לשיקום ממושך. בית המשפט קבע כי אין מדובר בתאונה שנגרמה בשל מחדל רגעי. הנאשם ידע שאינו מיומן לחלוטין בנהיגה ברכב ידני ושאינו מכיר היטב את הרכב שרכש זמן קצר קודם לכן, ובכל זאת האיץ כדי לבחון את יכולותיו.
בגזר הדין נקבע כי המניע למעשה היה רצונו של הנאשם לחוות ריגוש והנאה מנהיגה במהירות גבוהה, תוך בחינת גבולות הרכב. השופט קבע כי הנאשם היה מודע לכך שהוא נוטל סיכון בלתי סביר, ובחר במודע להעדיף חוויית נהיגה מסוכנת על פני חובתו לשמור על חיי משתמשי הדרך. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות גם בשתי עבירות של חבלה חמורה, בשלוש עבירות של פציעה, בנהיגה במהירות העולה על המותר, בגרימת נזק לאדם או לרכוש ובנהיגה ללא ביטוח. טענתו שלפיה כשל בצמיגי הרכב גרם לתאונה נדחתה בהכרעת הדין.
המדינה ביקשה לקבוע מתחם של 13 עד 19 שנות מאסר ולגזור על הנאשם 15 שנות מאסר בפועל. ההגנה ביקשה להסתפק בתשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ולחלופין לחרוג לקולה ממתחם הענישה בשל מצבו הנפשי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הביע אשמה, חרטה ואמפתיה כלפי נפגעי העבירה. במסמכים שהוגשו לבית המשפט תוארה הידרדרות במצבו הנפשי לאחר התאונה, לרבות תסמינים פוסט טראומטיים, מצבים פסיכוטיים, ניסיון אובדני ואשפוזים. שירות המבחן נמנע מהמלצה על טיפול או שיקום בקהילה בשל חומרת העבירות ותוצאותיהן.
בית המשפט דחה את הבקשה לחרוג ממתחם העונש מטעמי בריאות הנפש. נקבע כי חריגה כזו שמורה לנסיבות מיוחדות שבהן הוכח שמאסר עלול לסכן את חיי הנאשם או לקצר במידה ניכרת את תוחלת חייו, וכי תשתית כזו לא הונחה במקרה זה. עוד צוין כי שירות בתי הסוהר ערוך לטפל גם באסירים הסובלים מבעיות נפשיות. בקביעת העונש בתוך המתחם נתן בית המשפט משקל לגילו הצעיר של הנאשם בעת התאונה, לחלוף כשש שנים וחצי, לתקופה הארוכה שבה היה נתון בתנאים מגבילים, להיעדר עבר פלילי משמעותי ולמצבו הנפשי. מנגד נקבע כי התוצאות הקשות מאוד של התאונה אינן מאפשרות לנסיבותיו האישיות לגבור על שיקולי ההלימה והגמול.
לצד המאסר והפסילה נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת אלימות נגד הגוף מסוג פשע, ושישה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת תעבורה מסוג פשע, אם יעבור עבירות אלה בתוך שלוש שנים משחרורו. הנאשם חויב לשלם פיצוי של 120 אלף שקל לאבי המשפחה ופיצוי זהה לבן שנפצע, וכן 25 אלף שקל לכל אחד משלושה בני משפחה נוספים. הפיצויים ישולמו ב-20 תשלומים חודשיים.