בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעה של עורך דין נגד המוסד לביטוח לאומי והורה לבחון מחדש את זכאותו לקצבה מיוחדת בשל הצורך הנטען בהסעות שאינן תחבורה ציבורית. בית הדין קבע כי ההחלטה לדחות את התביעה לא התקבלה כדין, משום שלא ניתנה לתובע אפשרות מלאה להתייחס לצילומי וידאו שעליהם הסתמך רופא המוסד, לא נבחנו כל השיקולים הרלוונטיים וההחלטה לא נומקה כראוי. המוסד חויב גם לשלם לתובע הוצאות בסך 4,000 שקל.
עורכי הדין שלנו
התובע, יליד 1959, הוכר כבעל נכות צמיתה בשיעור של 100% החל מינואר 2018 עקב מחלת לב. בדצמבר 2023 הוא הגיש למוסד תביעה לקצבה מיוחדת לפי סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי. התביעה נדחתה ביולי 2024. במכתב הדחייה נמסר לו כי רופא המוסד לא מצא שהוא זקוק לעזרה בפעולות היום יום, וכי אינו עומד בתנאי המזכה בהסעות מיוחדות משום שלעמדת המוסד הוא אינו זקוק, עקב נכותו מעבודה, להסעות שאינן בתחבורה ציבורית.
הדיון בבית הדין התמקד רק בשאלת התחבורה הציבורית. התובע לא טען כי הוא זקוק לעזרת הזולת או להשגחה, ובית הדין הבהיר כי פסק הדין אינו עוסק ברכיב זה. המחלוקת הייתה אם ההחלטה בדבר יכולתו להשתמש בתחבורה ציבורית התקבלה בהליך תקין ועל יסוד בחינה מספקת של מגבלותיו וטענותיו.
רופא המוסד הסתמך בין היתר על הערכת אחות ועל צילומי וידאו שביצעה מחלקת החקירות. ברישום הרפואי צוין כי התובע נראה נייד בכוחות עצמו, ללא ליווי, ללא תמיכת הזולת וללא אביזרי עזר, וכן כשהוא נושא תיק ונכנס לרכב ויוצא ממנו באופן חופשי ובטוח. על בסיס אלה סיכם הרופא כי לדעתו אין מניעה שהתובע ישתמש בתחבורה ציבורית.
התובע טען מנגד כי עצמאותו בתוך הבית אינה שוללת קושי ממשי בהתניידות בתחבורה ציבורית. הוא הדגיש כי נסיעה באוטובוס או ברכבת מחייבת הליכה לתחנות וביניהן, נשיאת חפצים, התמודדות עם מזג אוויר משתנה ולעיתים עמידה ממושכת. בהערכת התלות אמר: "קשה לי להתנייד באוטובוס או ברכבת כי קשה לי לסחוב את הטרולי ולהרימו ואני נמצא בקבוצת סיכון ומפחד להידבק". הוא טען גם כי צילומי הווידאו הוצגו לרופא המוסד מבלי שניתנה לו אפשרות לצפות בהם ולהגיב להם לפני ההחלטה.
המוסד ביקש לדחות את התביעה. לטענתו, "החלטת הנתבע לדחות את תביעת התובע לקבל קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה התקבלה כדין, בסבירות מוחלטת" ועל בסיס תשתית רפואית וראייתית מספקת. המוסד טען כי הצילומים תומכים במסקנה בדבר יכולותיו התפקודיות של התובע, וכי גם אם נפל פגם בזכות הטיעון, הוא נרפא במהלך הליך ההוכחות בבית הדין. עוד נטען כי התובע הוא עורך דין פעיל שמגיע לבתי דין ואף נוסע לחו"ל ומשתמש באמצעי תחבורה שונים, וכי הקשיים שהוא מתאר בשימוש באוטובוס הם קשיים שאינם ייחודיים לו.
בית הדין, בהרכב בראשות השופט אלעד שביון ובהשתתפות נציגת הציבור טליה יופה ונציג הציבור איל רחלי, עמד על כך שהשאלה אם מבוטח מסוגל להשתמש בתחבורה ציבורית היא שאלה רפואית, וכי קביעת רמת הזכאות היא החלטה רפואית ועובדתית המצויה בידי רופא המוסד ופקידת השיקום. לכן בית הדין אינו מחליף את הגורמים המקצועיים בקביעה אם התובע זכאי בפועל להסעות מיוחדות. עם זאת, ההחלטה המינהלית של המוסד נתונה לביקורת שיפוטית, ובמסגרתה נבדק בין היתר אם התקבלה כדין, אם נשקלו השיקולים הרלוונטיים ואם ניתנה הנמקה ראויה.
בית הדין הסתמך בהקשר זה על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה. בעב"ל 26969-09-21 נקבע כי שאלת יכולתו של מבוטח להשתמש בתחבורה ציבורית צריכה להיבחן בידי רופא המוסד, וכי בית הדין אינו אמור להכריע בה על יסוד עדויות וראיות במקום הגורם הרפואי. בעב"ל 64262-07-25 הודגש כי ההליך בפני רופא המוסד הוא הליך מינהלי, וכי כאשר עניינו של מבוטח מוחזר לבחינה מחודשת יש לאפשר לו להעלות את טענותיו בפני הגורם המחליט. על בסיס המסגרת הזאת התמקד בית הדין בתקינות ההליך ובהיקף השיקולים שנבחנו, ולא בשאלה הרפואית עצמה.
בהחלת העקרונות האלה על המקרה קבע בית הדין כי נפלו פגמים המצדיקים התערבות. צילומי הווידאו, שעליהם הסתמך רופא המוסד, לא הוצגו לתובע עד להליך בבית הדין. לפיכך לא ניתנה לו הזדמנות לצפות בהם, להתייחס אליהם ולהעלות את טענותיו לפני מתן ההחלטה. בית הדין ציין כי גם אם אין מחלוקת שהתובע נייד בכוחות עצמו ויכול להיכנס לרכב ולצאת ממנו, "אין באמור כדי לקבוע קטגורית כי אין מניעה שהתובע ישתמש בתחבורה ציבורית".
בית הדין הוסיף כי "החלטת רופא המוסד אינה מנומקת כראוי, לא בחנה את כל השיקולים הרלבנטיים ומתעלמת מטענות שהעלה התובע". בין היתר לא נמצאה בהחלטה התייחסות למרחקים שעליו ללכת ולנסוע, לאופי עבודתו, להשפעת מזג האוויר ולטענתו בדבר סיכון להידבקות במחלות. בית הדין גם דחה את טענת המוסד כי זכות הטיעון נרפאה בהליך המשפטי, משום שהדיון נערך לאחר החלטת הרופא ולכן טענות התובע שנשמעו בבית הדין לא היו בפני מקבל ההחלטה במועד שבו הכריע.
התוצאה אינה קביעה שהתובע זכאי לקצבה או להסעות מיוחדות, אלא החזרת עניינו לבדיקה מחודשת. רופא המוסד ופקיד או פקידת התביעות נדרשו לאפשר לתובע ולבא כוחו להעלות את מלוא טענותיהם ולהציג מסמכים, לרבות ביחס לסרטוני הווידאו. ההחלטה החדשה צריכה להיות מנומקת ומפורטת ולהתייחס בין היתר למרחקי ההליכה והנסיעה, לציוד שהוא נושא, למהות עבודתו ומיקומה, להשפעת מזג האוויר ולסכנת הידבקות במחלות.
מספר התיק: ב"ל 1679-08-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.