בית משפט השלום בכפר סבא דחה תביעה בסך 47,995 שקל שהגישה בעלת רכב נגד ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ, לאחר שקבע כי במועד תאונת הדרכים נהג ברכב בנה של התובעת כשרישיון הנהיגה שלו היה מותלה. הרשמת הבכירה רעות זיו קבעה כי חברת הביטוח הוכיחה שהודעת ההתליה נשלחה בדואר רשום לכתובתו של הנהג, ואילו התובעת לא הוכיחה שההודעה לא התקבלה מסיבה שאינה תלויה בו. בעקבות זאת נקבע כי לא היה כיסוי ביטוחי לאירוע וכי דחיית דרישת התשלום הייתה כדין.
התביעה נגעה לנזקי רכוש שנגרמו לרכב בתאונה מ-23 באוגוסט 2023. לא הייתה מחלוקת כי הרכב היה בבעלות התובעת וכי היה מבוטח אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח מקיף. המחלוקת התמקדה בשאלה אם הפוליסה כיסתה את התאונה, לנוכח העובדה שרישיון הנהיגה של בנה של התובעת, שנהג ברכב, הותלה לאחר שלא השלים קורס נהיגה נכונה.
התובעת טענה כי הנהג כלל לא ידע על התליית רישיונו ולא קיבל הודעה ממשרד הרישוי על החובה לבצע את הקורס או על ההתליה. לטענתה, באזור מגוריה אין חלוקת דואר לבתים אלא מרכז חלוקה ובו תיבות דואר אישיות, וההודעות לא הגיעו אליהם. היא ביקשה לקבל תגמולי ביטוח בגין עלות תיקון הרכב וירידת הערך לפי חוות דעת שמאי, וכן פיצוי בגין הוצאות, עוגמת נפש וריבית מיוחדת לפי חוק חוזה הביטוח.
ש. שלמה טענה מנגד כי במועד התאונה הנהג לא היה מורשה לנהוג, לאחר שרישיונו הותלה ב-3 ביולי 2022 בשל אי השלמת קורס נהיגה נכונה. החברה הציגה תיעוד של משרד הרישוי ושל דואר ישראל ביחס למשלוח הזמנה לקורס ובהמשך הודעת ההתליה בדואר רשום. לפי פסק הדין, שני דברי הדואר סומנו כ"לא נדרש".
לדיון זומן עד חיצוני מטעם דואר ישראל, שתיאר את אופן חלוקת הדואר במרכזי חלוקה. הוא אישר כי בעבודה ידנית יכולות להתרחש טעויות אנוש במיון ובהנחת הודעות בתיבות, אך לא ידע להצביע על טעות במשלוח המסוים שנדון. בית המשפט קבע כי העדות מוכיחה לכל היותר אפשרות כללית לתקלה, לא תקלה בפועל במקרה זה.
הרשמת הסתמכה על חזקת המסירה הקבועה בתקנה 550(ב) לתקנות התעבורה ועל ההלכה שלפיה לאחר שהוכח משלוח הודעת ההתליה בדואר רשום, עובר הנטל לנהג להראות שלא קיבל אותה מסיבות שאינן תלויות בו. נקבע כי הנתבעת הציגה תעודת עובד ציבור ורישומי דואר המלמדים על המשלוח לכתובת הנכונה.
בית המשפט ציין כי אינו מטיל ספק בכנות גרסת הנהג שלפיה לא ידע שרישיונו הותלה. ואולם, השאלה המשפטית הייתה אם הוכחה סיבה חיצונית המסבירה את אי קבלת ההודעה. הרשמת קבעה כי "אפשרות תיאורטית לקיומה של תקלה אינה שקולה להוכחת קיומה של תקלה בפועל". משלא הוצגה ראיה לטעות ספציפית במיון או בחלוקה, חזקת המסירה לא נסתרה.
על יסוד המסקנה הזאת נקבע כי יש לראות את הנהג כמי שקיבל את הודעת ההתליה וכי רישיונו היה מותלה במועד התאונה. מכיוון שתנאי הפוליסה דרשו נהג מורשה, נקבע כי חברת הביטוח דחתה כדין את דרישת התובעת לתגמולי ביטוח.
התביעה נדחתה במלואה. בהתחשב בכך שההליך נוהל עד תום ונשמעו כמה עדים, ובהם עד חיצוני מדואר ישראל, חויבה התובעת לשלם לחברת הביטוח הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל.
תאד"מ 34499-05-24
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.