בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים דחה עתירה של ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים בע"מ נגד החלטת עיריית עכו להכריז על מייזליץ כסיף רויטמן אדריכלים בע"מ כזוכה בהליך התמחרות לתכנון מתחם ספורט ימי בעיר. ההכרעה ניתנה לאחר שהזוכה קיבלה ציון משוקלל של 76.74 נקודות, לעומת 75.77 נקודות לעותרת, פער של 0.97 נקודה בלבד. השופט שמואל מנדלבום קבע כי לא נפל פגם בהחלטת ועדות העירייה שלא להעניק לעותרת ניקוד נוסף בגין פרויקט חוף הבונים, ודחה את העתירה. העותרת חויבה לשלם לעירייה 15 אלף שקל הוצאות.
עורכי הדין שלנו
הליך ההתמחרות נערך בין אדריכלים שזכו קודם לכן בפרק של מכרז מסגרת לתכנון מבני ציבור. הפרויקט בעכו נועד לתכנון אדריכלי של מתחם לספורט ימי הכולל בית ספר לחינוך ימי, מתחם לאחסון כלי שיט ומרכז ספורט ימי לציבור. תנאי ההליך קבעו משקל של 50% להצעת המחיר ו-50% לאיכות. אין מחלוקת שהצעתה הכספית של העותרת הייתה זולה יותר, אך רכיב האיכות הותיר אותה במקום השני.
המחלוקת התמקדה בפרויקט חוף הבונים שהציגה העותרת במסגרת ניסיונה המקצועי. בטבלת ההצעה תואר הפרויקט כ"תכנון למוקד שירותים בחוף הבונים" ובו כמה מבנים, ובהם קופות, סוכת מציל, מוקד שירותים ומבנה תפעולי. העותרת ציינה כי הפרויקט נמצא "אחרי רישוי ולפני ביצוע". במצגת שצורפה להצעה הופיע תיאור רחב יותר של תכנון חוף הבונים, לרבות מוקד שירותים ומבנים נוספים. בריאיון המקצועי אמר נציג העותרת על הפרויקט: "הוא כרגע בבניה, אתם יכולים לראות אותו פעיל בקיץ הבא, אולי הקיץ הזה כבר חלק".
ועדת האיכות סברה כי פרויקט חוף הבונים יכול להיכלל בקטגוריה הראשונה של ניקוד האיכות, המיועדת בין היתר למבנים אחרים בסביבה ימית המיועדים לשימושים ציבוריים. אלא שהעותרת כבר קיבלה בקטגוריה זו את מלוא 15 הנקודות האפשריות על פרויקטים אחרים. בקטגוריה השנייה, שהקצתה עד 10 נקודות לניסיון בתכנון מבנים אחרים בסביבה ימית או פרויקטי פיתוח או שטחים פתוחים בסביבה הימית, קיבלה העותרת שלוש נקודות בלבד. העירייה סירבה להוסיף ניקוד בגין חוף הבונים משום שבהצעה הוא לא הוצג כפרויקט פיתוח או כשטח פתוח.
העותרת טענה כי זו הייתה טעות מהותית שהכריעה את ההתמחרות. לדבריה, פרויקט חוף הבונים כולל תכנון כולל, הסדרה, פיתוח ושטחים פתוחים, ולכן היה צריך לזכות אותה בניקוד גם בקטגוריה השנייה. היא הפנתה למצגת שצירפה, לתוכניות האב והמפורטות באזור ולהיתר בנייה שבו נכתב כי העבודות כוללות גם "פיתוח שטח צמוד". עוד טענה לאפליה לעומת פרויקט "שדרוג טיילת צפונית וחוף אלמוג באילת" שהציגה מייזליץ כסיף וזכה לניקוד מלא בקטגוריה השנייה. לשיטתה, קיים דמיון בין מרכיבי שני הפרויקטים, ואם היה לעירייה ספק היה עליה לפנות אליה לקבלת הבהרה.
עיריית עכו טענה כי יש לבחון את ההצעה כפי שהוגשה ולא לשנות בדיעבד את סיווג הפרויקטים. לדבריה, חוף הבונים הוצג כפרויקט של ארבעה מבנים ציבוריים ולא כפרויקט פיתוח. העירייה הדגישה כי "כמעט כל פרוייקט בינוי כולל בתוכו גם פיתוח מוגבל סביב המבנים", אך אין בכך כדי להפוך כל פרויקט בינוי לפרויקט שעיקרו עבודות פיתוח או תכנון שטחים פתוחים. היא הוסיפה כי פרויקט אילת שהציגה הזוכה תואר מלכתחילה כפרויקט הכולל פיתוח של המרחב הציבורי, טיילת ורצועת חוף, ולכן ההשוואה אינה מלמדת על אפליה.
מייזליץ כסיף הצביעה גם על ההתקדמות שכבר נעשתה בתכנון. בדיון נמסר מטעמה כי כ-20% מעבודת התכנון כבר בוצעו. העירייה מצדה טענה לשיהוי ול"מעשה עשוי", משום שתוצאות ההתמחרות נמסרו לעותרת בסוף מאי 2026 והעתירה הוגשה כעבור כ-40 יום, בשעה שהפרויקט כפוף ללוחות זמנים צפופים הקשורים למימון ממשלתי. עם זאת, בית המשפט לא ביסס את דחיית העתירה על טענת השיהוי, אלא הכריע לגוף טענות הניקוד.
השופט מנדלבום פתח בהלכה שלפיה הביקורת השיפוטית על החלטות ועדת מכרזים מצומצמת, ובמיוחד כשמדובר בניקוד איכות מקצועי. הוא קבע כי אף שאם תנאי מכרז ניתן לשתי פרשנויות סבירות ניתן להעדיף את הפרשנות המקיימת את ההצעה, כלל זה אינו מסייע לעותרת כאן. לדבריו, עקרון השוויון מחייב לבחון את ההצעות בראש ובראשונה על בסיס המידע שהמציעים עצמם הניחו בפני הוועדה, ואין לחייב את ועדת האיכות לערוך חקירות עצמאיות כדי למצוא למציע אפשרות ניקוד שלא הוצגה בהצעתו.
ביחס לטענה שהמבנים בחוף הבונים יכולים להיכלל גם בקטגוריה השנייה, קבע בית המשפט כי מוקד שירותי החוף נועד לשימוש ציבורי. העובדה שאחד המבנים עשוי לכלול מזנון אינה משנה את מהות הפרויקט כולו, ובית המשפט ציין כי גם העותרת עצמה הציגה את המבנים כפרויקט שירותי חוף ולא כפרויקט מסחרי. לפיכך נקבע כי פרויקט הבינוי יכול לזכות בניקוד רק בקטגוריה הראשונה, שבה העותרת כבר קיבלה את מלוא הניקוד, ולכן גם ניקוד נוסף שם לא היה משנה את הציון הכולל.
גם הניסיון לסווג את חוף הבונים כפרויקט פיתוח או שטחים פתוחים נדחה. בית המשפט קבע כי בטבלת הניסיון לא הופיע תיאור של פיתוח סביבתי, תכנון נופי או טיפול בשטחים פתוחים, והשטחים שפורטו היו שטחי המבנים עצמם. גם בריאיון הזום התמקדה העותרת במוקד שירותי החוף הנמצא בבנייה ולא הציגה את הפרויקט כפרויקט פיתוח. השופט קבע שטענות העתירה בעניין זה הן "ניסיון לשנות בדיעבד את אופן הצגת הפרוייקט על ידי העותרת בהצעתה".
בית המשפט דחה גם את ההשוואה לפרויקט אילת, מאחר ששם תואר הפרויקט במפורש ככולל פיתוח המרחב הציבורי של רצועת החוף ופיתוח טיילת. עוד נקבע כי קיומן של תוכניות אב או תוכניות סטטוטוריות רחבות לחוף הבונים אינו משנה את האופן שבו הפרויקט הספציפי הוצג בהצעת העותרת. מסמכי היתר שהוגשו במהלך הדיון לא שינו את התוצאה, בין היתר משום שעקרון השוויון מחייב השוואה על בסיס מסמכי ההצעות והמידע שנמסר במסגרת ההליך עצמו.
בסיכום קבע השופט כי "לא מצאתי כי המקרה שלפנינו הינו אחד המקרים המצדיקים את התערבות בית המשפט" בהחלטת ועדת ההתמחרות, וכי ההחלטה שלא לתת ניקוד נוסף בגין חוף הבונים הייתה סבירה. הוא ציין כי המתנה של כ-40 יום להגשת העתירה עשויה הייתה לבסס גם טענת שיהוי בנסיבות לוח הזמנים הדוחק, אך לא הכריע בכך משום שהעתירה נדחתה לגופה. העותרת חויבה בהוצאות עיריית עכו בסך 15 אלף שקל.
מספר התיק: עת"מ 11832-07-26.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.