חברת הרכב לא דאגה שהנהג יתייצב: רוכב האופניים יפוצה ב־2,490 שקל

בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון חייב חברת רכב לשלם לרוכב אופניים 2,490 שקל, לאחר שקבע כי נהג מטעמה אחראי לתאונה שאירעה ב־24 ביולי 2023. הרשם הבכיר מרדכי וחדי קיבל את התביעה בחלקה בלבד וקבע כי הסכום ישולם בתוך 30 ימים. אם לא ישולם במועד, תתווסף לו ריבית שקלית כחוק.
לטענת הרוכב, בעת שרכב על אופניו במעגל תנועה נצמד אליו רכב החברה, פגע בו והפיל אותו לכביש. הוא טען כי לאופניים נגרם נזק שעלות תיקונו 3,000 שקל, כי ביגוד הרכיבה שלו ניזוק בסכום כולל של 1,976 שקל וכי הוא זכאי ל־1,000 שקל נוספים בגין נזק שאינו ממוני.
חברת הרכב טענה כי כתב התביעה והמסמכים שצורפו אליו אינם מבססים את אחריות הנהג או את הנזקים הנטענים. נציגה הוסיף בדיון כי התובע אינו יכול להסתפק במסמכים שהגיש, וכי היה עליו לצרף חוות דעת של שמאי או מומחה לתיקון אופניים.
אלא שהחברה לא דאגה שנהגה יתייצב לדיון. בית המשפט קבע כי גרסת הרוכב בנוגע לנסיבות התאונה לא הופרכה, ולכן הוכח במידה הנדרשת כי האחריות לתאונה רובצת על נהג החברה.
ביחס להוכחת הנזק הבהיר בית המשפט כי ככלל נזק לרכוש הוא עניין שבמומחיות המצריך חוות דעת שמאי. עם זאת, כאשר מדובר בנזקים קלים שתועדו כראוי וסכומם נמוך, ניתן לעיתים להסתפק בהצעת מחיר, כדי שלא להגדיל את הנזק באמצעות הוצאות נוספות. נקבע כי גישה זו מתיישבת גם עם הגמישות הראייתית הנהוגה בתביעות קטנות ועם הרצון לצמצם את עלות ההליך.
הצעת המחיר לתיקון האופניים התייחסה לשני ליקויים: מעביר ההילוכים והדוושות. לגבי מעביר ההילוכים לא הוסבר מדוע יש להחליפו, ובתמונות נראה לכאורה שפשוף בלבד. לעומת זאת, בהצעת המחיר נכתב כי לא ניתן לתקן את הדוושות וכי החלפתן תעלה 750 שקל. מאחר שעלות העבודה הכוללת, 600 שקל, לא חולקה בין שני הליקויים, בית המשפט הכיר בעלות הדוושות ובמחצית מעלות העבודה. הנזק המוכח לאופניים הועמד על 1,050 שקל.
גם רכיבי הנזק לביגוד נבדקו בנפרד. בכתב התביעה נטען תחילה לנזק של 1,976 שקל, אך בתגובה מאוחרת יותר טען הרוכב לסכום של 1,810 שקל, בלי להסביר את הפער. הוא ביקש 743 שקל בגין מכנסי רכיבה, 270 שקל בגין חולצה ו־797 שקל בגין נעלי רכיבה.
בית המשפט קיבל את החשבונית לרכישת המכנסיים, שנרכשו ב־17 במאי 2023, כחודשיים לפני התאונה. מאחר שהרכישה נעשתה על שם בית העסק של התובע, סכום המע״מ הופחת והנזק הועמד על 643 שקל. ההתכתבות שהוגשה בנוגע לחולצה לא נמצאה מספקת להוכחת מחירה. מנגד, התובע הציג צילום מסך בנוגע לעלות הנעליים וכן ראיות לכך שנקרעו, ולכן הוכר מלוא הסכום שנתבע בגינן, 797 שקל.
הרוכב הבהיר כי טרם תיקן את האופניים או רכש פרטי לבוש חדשים. בפסק הדין נקבע כי עובדה זו אינה שוללת את זכותו לפיצוי על הנזקים שהוכחו. טענות שהעלה לנזקים נוספים לאחר דיון קודם הוגדרו הרחבת חזית, והטענות להפסד ימי עבודה לא הוכחו. עוד נקבע כי ככלל אין לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש בתביעות שעניינן נזקי רכוש.
בסופו של דבר הועמדו נזקיו המוכחים של הרוכב על 2,490 שקל, וחברת הרכב חויבה לשלם לו סכום זה. פסק הדין ניתן ב־29 ביולי 2026 בהיעדר הצדדים.

יש לך מקרה דומה? רוצה לשאול עורך דין ולקבל הכוונה ראשונית? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו ותוכלו לקבל מענה מעורכי הדין שבקבוצה. פרטים