בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעה של עובד לשעבר בטקסס אינסטרומנטס ישראל בע"מ, שדרש לקבל 140,096 שקל כפיצוי על אופציות לרכישת מניות שפקעו לאחר סיום עבודתו. העובד טען כי לפני שעזב את החברה קיבל מאחראית השכר הסבר שלפיו האופציות יישארו בתוקף במשך עשר שנים, ולכן לא מימש אותן בתוך 30 יום. החברה השיבה כי תנאי המימוש נכתבו בהסכם האופציות, וכי עוד לפני סיום ההעסקה הועבר לעובד מייל שהבהיר כי לאופציות שהבשילו יש תקופה מוגבלת למימוש. השופטת מירב קליימן ונציגת הציבור רונית בראון קניס קבעו כי העובד לא הוכיח מצג מחייב או הטעיה המצדיקים סטייה מן ההסכם. כל צד יישא בהוצאותיו.
העובד הועסק בחברה, המשתייכת לקבוצת טקסס אינסטרומנטס העולמית ופועלת בתחום המוליכים למחצה, מיוני 2020 ועד פברואר 2024. במהלך התקופה שימש כמהנדס עיצוב דיגיטלי, מנהל עיצוב דיגיטלי ובהמשך מנהל מערכות. כבר באוגוסט 2023 מסר הודעת התפטרות, אך עבודתו הסתיימה בפועל רק כעבור כחצי שנה. בהתאם להסכם העסקתו הוענקו לו זכויות אקוויטי, ובהן אופציות לרכישת מניות בחברת האם. בהסכם האופציות שנמסר לו בנובמבר 2020 נקבע כי אופציות שהבשילו במועד סיום העבודה יהיו ניתנות למימוש במשך 30 יום לאחר סיום ההעסקה.
החברה הדגישה כי בכל הענקת אופציות נוספת לאחר 2020 העובד קיבל ואשרר את תנאי התוכנית. היא טענה כי אופציות הן הטבה הכפופה לכללים שנקבעו בהסכם, ולא זכות שניתן לממש בלי מגבלת זמן. עוד טענה שהתקשורת בנושאי משאבי אנוש, הטבות ואופציות נעשתה מול מחלקת משאבי האנוש, וכי בתקופה הארוכה שבין הודעת ההתפטרות לסיום העבודה היה לעובד די זמן לבדוק את סטטוס ההטבות שלו. לגבי סכום התביעה טענה החברה כי שווי אופציות משתנה מדי יום, ולכן בחירת השווי ביום 7 במרץ 2024 אינה מוכיחה את הנזק: העובד יכול היה לממש במועדים שונים לאחר ההבשלה, שבהם התוצאה הכספית הייתה עשויה להיות אחרת.
לטענת העובד, בינואר 2024, לקראת עזיבתו, הוא פנה לאחראית השכר כדי להבין כיצד עליו לפעול. לפי גרסתו, היא אמרה לו כי תוקף האופציות הוא עשר שנים ממועד הנפקתן, כי הן אינן פוקעות עם סיום העבודה וכי תישלח אליו התראה לפני פקיעתן. בעדותו תיאר את המסר שקיבל במילים: "אין שום בעיה יש לך 10 שנים אל תדאג". לדבריו, הוא הסתמך על הסבר זה ולא ראה צורך לממש את האופציות במועד סיום העבודה או מיד לאחריו.
במרץ 2024 נכנס העובד לאפליקציה ששימשה לניהול ההטבה וגילה כי האופציות פקעו ימים קודם לכן. הוא פנה שוב לחברה וטען שהוטעה. בהמשך הציעה לו החברה 22,378 שקל לסילוק טענותיו, אך הוא סירב, בין היתר בהתחשב בשווי המניות שלפיו ערך את תביעתו. העובד טען כי אחראית השכר הייתה בעיניו הכתובת הרלוונטית וכי תשובתה חייבה את החברה מכוח דיני השליחות ותורת האורגנים. עוד טען כי המצג מנע ממנו לקיים את התנאי למימוש האופציות, ולכן החברה מושתקת מלהסתמך על אי קיומו.
טקסס אינסטרומנטס טענה מנגד כי העובד ידע שהאופציות פוקעות 30 יום לאחר סיום העסקתו. לדבריה, תנאי זה הופיע בהסכם והוא אשרר את תנאי ההענקות שקיבל. החברה תיארה את הפנייה לאחראית השכר כ"שיחת מסדרון לא פורמלית" עם עובדת שלא הייתה מוסמכת למסור מידע מחייב בנושא האופציות. לטענתה, השיחה עסקה במניות ולא באופציות, ובכל מקרה תשובה של גורם שאינו מוסמך אינה משנה את תוכנית האופציות.
מרכז ההכרעה היה מייל שנשלח לעובד ביום 3 בינואר 2024, כחודש וחצי לפני סיום עבודתו. אחראית השכר פנתה לאיזופ, הנאמנת על תוכנית האופציות בישראל, ושאלה אם העובד יוכל למכור את מה שברשותו בכל עת. בתשובה הובהר כי מניות שכבר הבשילו ניתנות למכירה בכל עת, אך "אם יש לו אופציות מובשלות אז יש לו תקופה מוגבלת לממש אותן והוא צריך לבדוק בחשבון של אצל הברוקר". המייל הועבר לעובד באותו יום, והוא אישר בעדותו שקיבל אותו.
העובד טען כי המייל לא ציין את אורך התקופה וכי לאחר קבלתו שב לאחראית השכר, שהרגיעה אותו כי עומדות לרשותו עשר שנים. העובדת הכחישה שהתקיימה שיחה נוספת כזו לפני פקיעת האופציות וטענה שהפנייה הבאה אליה הייתה רק לאחר הפקיעה. בית הדין העדיף את עדותה בנקודה זו. הוא ציין כי העובד לא פירט בכתב התביעה את המייל ואת השיחה הנוספת הנטענת, אף שמדובר בחלק מהותי מגרסתו, וכי גרסתו נשענה על עדות יחידה ללא חיזוק.
בית הדין קבע כי גם אילו התקבלה גרסת העובד בדבר אמירה בעל פה לאחר המייל, התשובה הכתובה מאיזופ הייתה צריכה לכל הפחות לעורר אצלו ספק ולגרום לו לבקש תשובה רשמית. זאת במיוחד כאשר הסכם האופציות עצמו קבע תקופת מימוש של 30 יום. נקבע כי העובד לא הראה שאחראית השכר הייתה גורם מוסמך בענייני אקוויטי, ולא הציג פניות קודמות אליה בנושאים אלה. ההתכתבויות ממרץ 2024 לא יכלו לבסס הסתמכות, משום שנעשו לאחר שהאופציות כבר פקעו.
לצד דחיית התביעה, בית הדין מצא קושי מסוים בכך שאחראית השכר לא הפנתה את העובד ישירות לגורם המוסמך. עם זאת, נקבע כי אין בכך די כדי להוכיח הטעיה או חוסר תום לב. בית הדין הדגיש כי במהלך חצי השנה שבין הודעת ההתפטרות לסיום העבודה היה בידי העובד לברר את זכויותיו באופן מסודר מול מחלקת משאבי האנוש או מנהליו, אך הוא לא עשה כן. מאחר שלא הוכח מצג שחייב את החברה ושגרם לאי המימוש, נקבע כי יש לפעול לפי תנאי הסכם האופציות. התביעה נדחתה, אך בשל הקושי שנמצא גם בהתנהלות החברה לא נפסקו הוצאות לטובתה.
מספר התיק: סע"ש 63705-06-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.