בית משפט השלום בראשון לציון קיבל במלואה תביעה בגין נזק שנגרם לרכב חונה, לאחר שקבע כי פתק אנונימי שנמצא על השמשה וייחס את הפגיעה למשאית מסוימת הוא ראיה קבילה שקיבלה חיזוק ממכלול הראיות. הרשמת הבכירה דורון זיו-אב קבעה כי התובעים הוכיחו במאזן ההסתברויות שהמשאית פגעה ברכב.
בעל הרכב החנה אותו ברחוב ריש גלותא ביפו בשעות הצהריים של 20 ביוני 2024 ועזב אותו למשך כשעה. כשחזר גילה נזק בצדו השמאלי ופתק על השמשה, שבו נכתב כי "משאית איסוזו" פגעה ברכב, לצד מספר הרישוי שלה. הוא צילם את הנזק ואת הפתק ופנה באותו יום למשטרה. באמצעות המספר נמסרו לו פרטי בעל המשאית, והתביעה הוגשה על ידו ועל ידי איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נגד בעל המשאית ומנורה מבטחים ביטוח בע"מ.
התובעים הודו כי בעל הרכב לא ראה את הפגיעה וכי זהות כותב הפתק אינה ידועה. עם זאת, הם טענו שהשתלשלות האירועים הייתה "רציפה, טבעית, הגיונית ונעדרת מלאכותיות" ולכן יש לקבל את הפתק מכוח חריג רס גסטה, המאפשר בנסיבות מסוימות להסתמך על אמירה ספונטנית הסמוכה לאירוע.
נהג המשאית טען מנגד כי "המשאית לא הייתה מעורבת בכל תאונה". תחילה אמר כי בימי חמישי הוא מסיים לעבוד מוקדם וכבר בשעה 13:00 נמצא בביתו, אך לאחר שהוצג לו דו"ח האיכון מטעם הנתבעים אישר שלעתים העבודה במרכז הארץ מתארכת. הוא גם לא שלל שהמשאית נסעה ביפו באותו יום, ואישר שחלק מנקודות החלוקה שלו מצויות בקרבת מקום האירוע.
בית המשפט קבע כי הפתק הוא עדות מפי השמועה, אך מתקיימות בו נסיבות חריג רס גסטה. בעל הרכב נעדר כשעה בלבד, ולכן ניתן להניח בסבירות גבוהה שהפתק נכתב סמוך לאירוע. הספונטניות והסמיכות מפחיתות את החשש מפגיעה בזיכרון או מתיאום גרסאות. עם זאת, נקבע כי פתק אנונימי לבדו אינו מספיק להוכחת התביעה והוא זקוק לחיזוק ראייתי נוסף.
החיזוק נמצא תחילה בעדות בעל הרכב. בית המשפט תיאר אותה כעקבית ומפורטת וציין כי הוא לא ניסה להרחיב את גרסתו והודה שלא ראה את התאונה. התלונה שהגיש במשטרה באותו יום וההודעה שמסר לחברת הביטוח חיזקו את העדות. גם בדיקת נתוני התמונה בטלפון במהלך הדיון אישרה שהפתק צולם זמן קצר לאחר שחזר לרכב.
מנגד, עדותו של נהג המשאית נמצאה מלאה סתירות ולכל הפחות ספקות. דו"ח האיתוראן שהגישו הנתבעים לא נתמך בעדות של נציג חברת האיכון או מומחה, ולכן לא התקבל כראיה מספקת לאמיתות תוכנו. מעבר לכך, הדו"ח הצביע על כך שהמשאית נסעה ביפו בשעות הרלוונטיות, גם אם לא תיעד אותה ברחוב המסוים שבו חנה הרכב. בית המשפט קבע כי בנסיבות אלה הדו"ח פועל דווקא לחובת הנתבעים.
נקבע כי הצטברות הפתק, עדות בעל הרכב, הצילום, התלונה במשטרה, הסתירות בעדות הנהג והחסר הראייתי בדו"ח האיכון מספקת את החיזוק הדרוש. לכן התקבלה גרסת התובעים כי המשאית היא שפגעה ברכב.
שומת הנזק שהגישו התובעים התקבלה אף היא. הנתבעים הודיעו בכתב ההגנה שיבקשו לחקור את השמאי, אך לא פעלו לזימונו ולא הגישו חוות דעת נגדית. בעל המשאית ומנורה מבטחים, באמצעות המבטחת, חויבו לשלם לאיי אי ג'י 34,607 שקל ולבעל הרכב 3,054 שקל. בנוסף נפסקו לאיי אי ג'י אגרת משפט בסך 470 שקל ושכר טרחת עורך דין בסך 5,508 שקל.
מספר התיק: תאד"מ 39961-01-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.