בית משפט שדן בתביעת תגמולי ביטוח בעקבות תאונת טסלה קבע מתווה ביניים לבדיקת נתוני הרכב דרך האפליקציה בטלפון המבוטח, לאחר שהמבטחת טענה כי התאונה בוימה או כי נמסר מידע כוזב על נסיבותיה. בעל הרכב הכחיש את הטענות והסביר שאינו יכול להפיק קובצי מחשב ונתוני ענן כפי שהתבקש. חברת הביטוח ביקשה לקבל את מלוא הנתונים כדי לבחון את האירוע, אך גם ניסיונותיה לפנות ליצרנית לא הניבו מידע. השופט איתי רגב הורה על פגישה מתועדת שבה תינתן למבטחת גישה לאפליקציה, וקבע שהמבוטח חייב לסייע באופן סביר אך אינו חייב ליצור נתונים שאינם בשליטתו. במקביל חויבה המבטחת להשלים גילוי מסמכים ותשובות לשאלון. עצם התרחשות התאונה והזכאות לפיצוי טרם הוכרעו.
התביעה הוגשה על ידי בעל טסלה מודל Y משנת 2022 נגד הפניקס חברה לביטוח בע״מ. לטענת המבוטח, ב־23 באוגוסט 2024, בשעה 09:20, נרדם במהלך נסיעה לפגישה, סטה מן הדרך ופגע בעץ. שמאי קבע כי הרכב הוא אובדן גמור, והעריך את הנזק ב־195,642 שקל. התובע העמיד את תביעתו המתוקנת על 201,378 שקל, לאחר שסכומה המקורי היה 213,787 שקל, וביקש בין היתר תגמולים על הרכב, עלות שמאי של 2,948 שקל, החזר הוצאות רכב חלופי בסך 4,050 שקל ורכיבים הקשורים להלוואה. הסכומים הם דרישותיו של התובע ואינם פיצוי שנפסק.
המבטחת דחתה את התביעה וטענה בכתב ההגנה כי מדובר בתאונה מבוימת או כי נמסרו נתונים כוזבים על נסיבות האירוע ועל זהות הנהג. היא טענה גם שחוסר שיתוף פעולה והסתרת מידע מצד המבוטח הכשילו את בירור חבותה לפי חוק חוזה הביטוח. חלק מטענותיה נסמכו על דוח חקירה חסוי, שלגבי מועד הצגתו לתובע כבר ניתנה החלטה נפרדת: הדוח יוגש לעיונו רק לאחר סיום פרשת התביעה. בית המשפט לא אימץ בשלב הנוכחי את טענת המרמה ולא קבע שהמבוטח אכן הסתיר מידע; המחלוקת שהתבררה הייתה כיצד יש להשיג ראיות רלוונטיות בלי לעצור את ההליך לזמן בלתי מוגבל.
הדיון המשפטי החל עוד בנובמבר 2024. במהלך ההליך מסר המבוטח תצהיר גילוי מסמכים, השיב לשאלון והעביר פלט שיחות ואיכונים. ניתנו גם צווים לקבלת נתונים מגורמים נוספים, ובהם חברת סלולר, גורמי גרירה ומשטרת ישראל. המבטחת ביקשה לקבל את נתוני המיקום, הסרטונים והנתונים הטכניים שמערכת טסלה עשויה לשמור. לדבריה, מידע כזה נחוץ לשם בדיקת גרסת התאונה ולשם הכנת חוות דעת של בוחן תנועה. היא טענה שהמבוטח יכול לגשת אליו כבעל הרכב והצביעה על כך שלא הציג בפני החוקר את כל שביקשה.
המבטחת לא הסתפקה בדרישה מהמבוטח. היא פעלה גם לקבלת צו שיפוטי כלפי טסלה ישראל והמציאה אותו לחברה פעמיים, בפברואר ובאפריל 2026, אך לא קיבלה שיתוף פעולה שהוביל לקבלת הנתונים. התובע השיב שהמבטחת החזיקה ברכב לאחר התאונה במשך תקופה והייתה יכולה לבדוק אותו בעצמה. הוא גם טען שפנה ביוני 2025 למחלקת הפרטיות של טסלה העולמית בבקשה לקבל מידע, אך ביולי קיבל תשובה שלילית. לדבריו, אין בידו סרטונים מפני שלא הפעיל מראש את ההגדרות הדרושות לשמירתם, והוא אינו יכול להפיק בעצמו קובצי לוגים גולמיים או דוחות ממחשב הרכב.
כדי להמחיש שהוא אינו מסרב לסייע, הציע התובע לאפשר לנציג מוסמך של המבטחת להיכנס לאפליקציית טסלה המותקנת בטלפון שלו ולבדוק את הנתונים שניתן להציג בה, כאשר הפעולה תתועד בווידאו. מבחינתו זו הייתה חלופה מעשית לדרישה להפיק מידע שאינו שולט בו. המבטחת השיבה שמלוא נתוני המיקומים והמערכות חיוניים לבירור, ושהיא מבקשת לשמור על האפשרות להסתמך עליהם גם באמצעות מומחה תנועה. בכך התעוררה שאלה החורגת מהמחלוקת העובדתית הספציפית: מהי חובת הסיוע של בעל רכב מחובר כאשר מידע מסוים נמצא במערכות של יצרן ולא במכשיר שברשותו.
בית המשפט הסביר כי על מבוטח למסור בתוך זמן סביר מידע ומסמכים הדרושים לבירור החבות ולסייע להשיגם ככל יכולתו, גם כאשר אינם בידיו. מנגד, על חברת הביטוח לפעול בעצמה באופן אקטיבי לבירור חבותה. בהקשר של חוסר שיתוף פעולה, יש לבחון לא רק אם פריט מידע חסר, אלא גם אילו צעדים היה יכול המבוטח לבצע בפועל, מה עשתה המבטחת כדי להשיגו ומה הייתה ההשפעה הממשית של החוסר על הבירור. כאשר מתבקשים נתונים טכנולוגיים, אין להניח שכל בעל רכב מסוגל להפיק מידע גולמי שנמצא בשרתים או במערכות יצרן.
ההחלטה הבחינה גם בין מסירת מידע קיים הנגיש בפעולה סבירה לבין דרישה להפיק מסמך חדש או לבצע חקירה טכנולוגית מורכבת. כך, אין למבטחת זכות בלתי מוגבלת לקבל דווקא קובץ בפורמט מסוים, אם לא הוכח שניתן להשיגו בפועל ושיש לו זיקה ממשית לשאלה שבמחלוקת. כשמדובר בטענת מרמה, נקבע כי יש לבחון את הקשר בין הנתונים המבוקשים לבין יסודות הטענה: מה הם עשויים להוכיח, מדוע אין חלופה ואילו פעולות נעשו כדי להשיגם. עם זאת, גם הצעה לעיון באפליקציה לא תהיה בהכרח מספקת אם אינה מאפשרת גישה למידע הרלוונטי; נחוצה בדיקה מעשית של מה שהאפליקציה מציגה.
בסופו של דבר התקבלה בקשת המבטחת לגילוי הנתונים באופן חלקי. נקבע שהצדדים יתאמו פגישה במשרד בא כוח התובע בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה. בפגישה יאפשר המבוטח לנציג או למומחה מוסמך מטעם המבטחת גישה מלאה ומבוקרת לאפליקציית טסלה בטלפון שלו, כדי לעיין ולתעד מידע על הרכב, מיקומו וזמני הנסיעות הקשורים ליום האירוע. העיון והפגישה יתועדו במלואם בווידאו בידי הצדדים. בית המשפט תיאר את ההסדר כפתרון ״מעשי ומידתי״ שנועד לשמור על אפשרות בירור האמת ״מבלי להטיל על התובע נטלים בלתי סבירים של הפקת חומרים שאינם בשליטתו הישירה״. בעניין מידע המצוי אצל היצרנית, הבהירה ההחלטה כי ״עצם העובדה שמידע מסוים מצוי אצל צד שלישי לא מוכיחה כשלעצמה שהמבוטח הפר את חובתו״.
בצד ההסדר הזה קיבל בית המשפט במלואה את בקשת התובע לקידום ההליך. הוא ציין שהמבטחת לא עדכנה במועד על פנייתה לטסלה, ולא השלימה תשובות לשאלון וגילוי מסמכים ספציפיים בהתאם להחלטה קודמת. נקבע כי עליה להשלים את החומר בתוך 14 ימים ממועד הפגישה, למעט ממצאי דוח החקירה החסוי, תחת אזהרה מפני סנקציות דיוניות במקרה של אי־קיום. נוסף על כך הורה השופט כי התובע יגיש תצהירי עדות ראשית וחוות דעת בתוך 45 ימים מן הפגישה, והמבטחת תגיש את ראיותיה, לרבות חוות דעת מומחה אם תבחר בכך, בתוך 45 ימים נוספים. הצדדים התבקשו להציע מועדים לדיון הבא. בכך נקבע לוח פעולה שמאפשר לשני הצדדים להיערך לבירור המחלוקת, בלי להכריע מראש אם התאונה הייתה אמיתית או אם הפוליסה מחייבת תשלום.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.