בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד יבואנית כלי העבודה "עשינו עסק" הסתיימה לא רק בלי פיצוי לצרכנים, אלא גם בחיוב מגישי ההליך לשלם 100 אלף שקל שכר טרחת עורכי דין לחברה וליתר המשיבים. השופט ויצנבליט קבע, לצורך ההכרעה בהוצאות ובגמול, כי ההליך הייצוגי היה חלק ממהלך אסטרטגי שיזם גורם המצוי בסכסוך עסקי עם החברה ומתחרה בה. המבקשים טענו שכלי העבודה שווקו בלי תקינה נדרשת וביקשו גמול ושכר טרחה גם לאחר שהסכימו להסתלק. בית המשפט אישר את ההסתלקות, אך קבע שלא הוכחה תועלת לקבוצה ושמניע זר פגם בהליך. שאלת התאמת המוצרים עצמם לתקנים לא הוכרעה לגופה.
הרקע לפרשה הוא סכסוך ממושך בענף ייבוא ושיווק כלי עבודה. לפי תיאורי המשיבים שלא נסתרו בהליך, חברת עשינו עסק סוכנויות הוחזקה בעבר בידי שני שותפים, ובשנת 2016 הגיעו הצדדים להסכם היפרדות לאחר סכסוך חריף. השליטה בחברה נותרה בידי אחד השותפים, ואילו עסק אחר, "סיטי שופ", עבר לשליטת השותף שהפך למתחרה. למרות ההיפרדות נמשכו ההתדיינויות ביניהם בבתי המשפט. על הרקע הזה נבחן בהמשך גל של תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד עסקי היבוא.
משנת 2017 החלו להגיע לבתי משפט שונים בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד החברה, כולן בנושאים קרובים של תקינה לכלי עבודה חשמליים. הבקשות עסקו, בין היתר, במלטשות, מברגות, מקדחות, מסורים ופטישונים, והתבססו על טענות לכך שהמוצרים אינם עומדים בדרישות התקן. הסכומים שנתבעו הגיעו במקרים מסוימים למיליוני שקלים ואף לעשרות מיליונים. בחלק מן ההליכים היו למגישים, לפי טענות המשיבים והמסמכים שהציגו, קשרי היכרות או קרבה לאדם שעבר לעבוד אצל המתחרה.
גם מגישי ההליך הנוכחי פתחו תחילה בשנת 2017 בקשת אישור אחרת, שהתייחסה לשמונה מוצרים ונקבה בסכום תביעה של 251,510,000 שקל. את ההליך ההוא הגישו באמצעות עורך דין שייצג גם את המתחרה העסקי, ובקשתם נתמכה בבדיקות מול מכון התקנים שנעשו באמצעות אותו משרד. ההליך הסתיים בנובמבר 2018 בהסתלקות בלי גמול, בלי שכר טרחה ובלי התחייבות של החברה לשינוי התנהגותה. הליכים מקבילים אחרים הסתיימו אף הם במחיקה או בהסתלקות.
כעשרה חודשים לאחר מכן הגישו החברה ואחד מבעליה תביעה נזיקית בסך עשרה מיליון שקל נגד מגישי ההליך ונגד עובד של המתחרה. הם טענו כי ההליכים הייצוגיים נועדו לפגוע בעסק, וכי אחד מהם תרם לאי־חידוש הסכם רישיון עם יצרן כלי עבודה בינלאומי ולנזקים נוספים. אלה היו טענות בתביעה אחרת, לא ממצאים סופיים בהליך הנוכחי. בחלוף כחודש מהגשת התביעה הנזיקית הוגשה מחדש הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, הפעם ביחס לחמישה מוצרים ובסכום של 103,572,000 שקל.
המבקשים טענו שהחברה משווקת מוצרים חסרי תקינה ובכך מסכנת צרכנים. לפי גרסתם, היא משתמשת במספר קטלוגי של דגם מאושר כדי לייבא ולמכור דגמים אחרים שלא נבדקו כנדרש. חלק מטענותיהם התייחסו למשחזת זווית מדגם HD-5012, שלגביה נוהלו בעבר הליכי אכיפה. הם הסתמכו על מסמכים, על מגעים עם מכון התקנים ועל עדות של עובד לשעבר בקבוצת עשינו עסק, שעבר בהמשך לעבוד אצל המתחרה. המשיבים מצדם חלקו על הטענות לתקינה חסרה ועל המשקל הראייתי של החומר שהוגש.
בית המשפט מצא שורה של אינדיקציות לכך שמקור ההליך אינו רק יוזמה צרכנית עצמאית. העד שסייע למבקשים הועסק אצל המתחרה והעיד בהליך אחר שהוא מלווה את ההליכים המשפטיים בסכסוך העסקי. הוצגו קשרי היכרות בינו לבין חלק מן המבקשים; חלק מעורכי הדין שייצגו את התביעות הייצוגיות השונות ייצגו גם את המתחרה; ונמצאו קטעי ניסוח דומים מאוד, לעתים כמעט זהים, בבקשות שהוגשו בשם אנשים שונים. בית המשפט קבע כי הצטברות הראיות מובילה למסקנה שההליכים היו מתואמים ולא פרי צירוף מקרים מקרי.
העובדה שהבקשה הוגשה מחדש עוררה קושי נוסף. אם הטענה המקורית הייתה שמאות אלפי צרכנים נחשפו לסיכון משמעותי, נשאלה השאלה מדוע ההליך הראשון נזנח ללא כל התחייבות של היבואנית לתיקון, פיצוי או הסדרה. בהמשך, כשחודש ההליך, לא נמצא הסבר משכנע לשינוי. בית המשפט התייחס גם לדברים שנאמרו בדיון מפי בא כוח המבקשים, שלפיהם עצם התביעה הנזיקית שהוגשה נגדם הייתה אחד הגורמים לחידוש ההליך הייצוגי. השופט הבהיר כי הליך ייצוגי "אינו אמור לשמש מטרה זרה" של חיזוק הגנה בתביעה אחרת או פעולת נקם.
בפסק הדין נאמר במפורש כי הבקשה "הוגשה כמהלך אסטרטגי שיזם גורם המסוכסך עם המשיבים והמתחרה בהם". עם זאת, השופט גם תחם את משמעות הקביעה. ההליך הסתיים בהסתלקות, ללא שמיעת מלוא הראיות וללא הכרעה בבקשה לאישור התובענה לגופה. לכן הממצאים על המעורבות העסקית נקבעו לצורך שאלת הגמול, שכר הטרחה וההוצאות בלבד. הם אינם יוצרים השתק כלפי מי מהצדדים אם התביעה הנזיקית תחודש, ואין בהם הכרעה עובדתית מחייבת כלפי אדם שלא היה צד להליך.
הדיון לא התעלם מהעניין הציבורי שבטענות על מוצרים ללא תקינה. בית המשפט הדגיש שתביעה העוסקת בבטיחות כלי עבודה עשויה להיות חשובה גם אם יש חשד למניעים פסולים של מגישיה. עמדת הממונה על התקינה שהוגשה בשנת 2025 הצביעה על דרישות בדיקה במקרה של שינוי בדגם, אך גם על הנחיות מאוחרות ומקלות יותר לשינויים שאינם משמעותיים. הממונה לא קבע אם רוב המוצרים הקונקרטיים עמדו בדרישות. לגבי משחזת הזווית שהייתה נושא להליכי אכיפה סבר השופט שיש בסיס מסוים לטענות, אך נתוני המכירות שהוצגו היו בהיקף קטן בהרבה מן הסכומים שנתבעו.
בית המשפט הצביע גם על חולשות ראייתיות. נתונים טכניים שצורפו לתגובה לא נתמכו כנדרש בתצהיר או בחוות דעת מומחה. חלק מנתוני המכירות הובאו מתוך מערכת מידע של החברה, שהעד הקשור למתחרה אמר כי הייתה לו גישה אליה. השופט הביע הסתייגות מהשימוש במסמכים בדרך שתוארה, אך נמנע מקביעות נגד מי שאינו צד לדיון. במקביל לא קבע שהחברה הוכיחה עמידה מלאה בתקינה, והבהיר כי נוכח סיום ההליך בשלב מוקדם קשה להעריך את הסיכויים הסופיים של התביעה הצרכנית.
בהסכמה שהושגה בדיון במאי 2026 נקבע שהמבקשים יסתלקו מההליך הייצוגי, ובמקביל תימחק התביעה הנזיקית של המשיבים נגדם ונגד העד, ללא הוצאות באותו הליך. הסכמה זו לא כללה פיצוי לצרכנים, ריקול חדש, התחייבות לשינוי שיטות השיווק או הטבה אחרת לקבוצה. המבקשים טענו שלהליך הייתה בכל זאת תועלת ציבורית ושהשינויים בהתנהגות החברה מצדיקים תגמול, אך בית המשפט קבע שלא הוכח קשר בין הליך זה לשינוי כלשהו, ובפרט לא בין הבקשה הייצוגית לבין הליכי האכיפה שנפתחו קודם לכן לגבי משחזת הזווית.
לכן נדחתה הבקשה לתשלום גמול ושכר טרחה למבקשים ולעורכי דינם. השופט ציין שגמול בהסתלקות הוא חריג שיש לבחון בזהירות, ושגם בהנחה שיש עילת תביעה לכאורה נדרש להראות תועלת קונקרטית לציבור. במקרה הזה לא הייתה הטבה כזאת. מנגד הביא בחשבון את השנים שבהן נאלצו המשיבים להתמודד עם הליך שחודש לאחר הסתלקות קודמת, ואת בקשת המבקשים עצמם לקבל לפחות 700,000 שקל שכר טרחה בתוספת מע"מ וגמול של 100,000 שקל למרות ההסתלקות.
התוצאה הייתה חיוב המבקשים ב־100,000 שקל שכר טרחת עורכי דין לצד המשיבים. בית המשפט שקל גם את העובדה שלא התקיימו הוכחות מלאות ושלא הוצגו אסמכתאות מפורטות לכל שכר הטרחה ששולם בפועל, אך מצא שהנסיבות מצדיקות חיוב גבוה. הסדר ההסתלקות אושר, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נמחקה, לא מונה תובע חלופי, וניתן פטור מן המחצית השנייה של האגרה. היבואנית חויבה לפרסם את ההסדר ואת פסק הדין בפנקס התובענות הייצוגיות, אך לא נקבע בפסק הדין ממצא סופי שכלי העבודה שנמכרו על ידה עמדו בתקינה או הפרו אותה.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.